דילוג לתוכן העיקרי

נידה | דף כה | מה קרוי 'רחם'?

 

בשפתנו, על פי רוב, ההתייחסות למונח 'רחם' היא לאיבר שהוא חלק ממערכת הרביה שנמצא בגוף הנקבה ותפקידו העיקרי הוא נשיאת העובר במשך תקופת ההריון.

בסוגייתנו, הגמרא עוסקת באופן הבדיקה של נפל על מנת לדעת אם הוא זכר או נקבה:

"במה בודקין אותו לידע אם זכר הוא אם נקבה היא? אבא שאול בר נש, ואמרי לה אבא שאול בר רמש אומר: מביא קיסם שראשו חלק ומנענע באותו מקום. אם מסכסך - בידוע שזכר הוא, ואם לאו - בידוע שנקבה היא".


מטרת הבדיקה היא בכדי שתדע האם כמה זמן טומאת היולדת שלה – לזכר או לנקבה; לא ברור מדוע נצרכים לבדיקה זו שכן בברייתא לעיל (דף כה עמוד א) כבר נאמר לנו כיצד לזהות את מין העובר:

"תני רבי חייא: ומקורבין זה לזה. ופיו מתוח כחוט השערה, וגויתו כעדשה, ואם היתה נקבה - נדונה כשעורה לארכה".


דהיינו, בתחילת ריקומו של השפיר – ביום הארבעים ואחד לעיבורו עדיין אין היכר האם הוא זכר או נקבה; על פי בעלי התוספות (להלן עמוד ב ד"ה לידע) מבואר שאין האיבר בולט אלא כעדשה ואם הוא נקבה אז אין היכר כלל אלא סדק כשל שעורה.

יתכן לומר שיש כמה שלבים בהתרקמות העובר: בתחילה אין היכר בין זכר לנקבה כלל, לאחר מכן מתפתחים אברי המין. בתחילה הבדיקה היא כפי שבסוגייתנו ולאחר מכן הבדיקה היא כפי שנאמר בברייתא המוזכרת כאן. בעלי התוספות (להלן דף ב ד"ה לידע) מביאים אפשרות נוספת להסבר הצורך בשתי בדיקות. לדבריהם, קשה להבחין באיבר ומטרת הבדיקה היא על מנת לוודא שאכן מדובר במה שנראה בעין.

מהבדיקה הנ"ל אנו למדים דבר נוסף בנוגע למונח 'רחם':

"א"ר נחמן אמר רבה בר אבוה: ל"ש אלא מלמטה למעלה, אבל מן הצדדין - אימא כותלי בית הרחם נינהו".


ברור שמדובר בכך שהכנסת הקיסם נעשית לדפנות הלדן או הפרוזדור ולא למקום בו גדל העובר; נמצא אם כן שמשמעות המונח 'רחם' בלשון חז"ל משמש לדפנות הנ"ל והן למקום המקור או הקבר.

זאת ניתן להבין מפשט דברי המשנה (נדה ב, ה):

"משל משלו חכמים באשה החדר והפרוזדור והעלייה דם החדר טמא נמצא בפרוזדור ספקו טמא לפי שחזקתו מן המקור".


החדר הינו מה שאנו קוראים לו בשפתנו 'רחם' והעליה היא מה שאנו מכנים בשם לדן.

זאת ניתן לראות במספר מקומות נוספים (בבא בתרא דף טז עמוד ב):

"חולל אילות תשמור - אילה זו רחמה צר, בשעה שכורעת ללדת, אני מזמין לה דרקון שמכישה בבית הרחם ומתרפה ממולדה, ואלמלי מקדים רגע אחד או מאחר רגע אחד מיד מתה".


מובן שאין הכוונה לומר שהרחם עצמו צר אלא לכך שהפתח עצמו צר. מקור נוסף שראוי להזכיר הוא הירשולמי במסכת כלה (דף נח טור א):

"המסתכל בעקיבה של אשה כמסתכל בבית הרחם והמסתכל בבית הרחם כילו בא עליה".


גם כאן פשוט שהכוונה היא לאברים החיצוניים, כך גם במקומות נוספים רבים.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)