מותר מתים

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

שקלים דף ז – מותר מתים

כחלק מהדיון אודות השימוש במותר הקרבנות, נידונה בסוגייתנו שאלת השימוש במותר של כספי צדקה לעניינים שונים:

מותר שבויים - לשבויים. מותר שבוי - לאותו שבוי. מותר עניים - לעניים. מותר עני -לאותו עני. מותר המתים - למתים. מותר המת - ליורשיו. ר' מאיר אומר: מותר המת - יהא מונח עד שיבא אליהו. רבי נתן אומר: מותר המת בונין - לו נפש על קברו.

נעסוק בדינים האחרונים - מותר המתים ומותר המת: מותר המתים, שהוא למעשה מעות שנאספו לשם קבורתם של עניים, נשמר לשם קבורתם של מתים עניים אחרים. אולם, במקרה שבו גבו מעות לשם מת מסוים, נחלקו התנאים האם יתנו אותן ליורשים או שמא יש להרבות בהוצאות לכבודו של המת. לדעת רבי נתן, בכסף זה משתמשים לשם בניית מצבה.

למעשה, יסוד המחלוקת הוא באומדן דעתו של אדם – האם יעדיף אדם שישתמשו במעות שנותרו בכדי להרבות בכבודו או שיעדיף כי מעות אלו יינתנו ליורשיו. מדבריו של רבי נתן בסוגייתנו נמצאנו למדים כי בניית מצבה מעל הקבר אינה חובה, מסיבה זו מוקשים דברי הרמב"ם (הלכות אבל פרק ד הלכה ד) שכתב שיש חובה לבנות מצבה:

מציינין את כל בית הקברות ובונין נפש על הקבר

יתכן להסביר זאת בכך שליורשים קיימת החובה להקים מצבה למת, אולם לא גובים לשם כך צדקה. אם חלוקה זו נכונה, נמצאנו למדים כי גובים מעות לצדקה רק לשם מה שהוא חלק מהקבורה – צורך הקבורה עצמה או מה שנהוג באותו מקום לעשות לשם המת, אולם מה שהוא לשם כבודו של המת, כלומר מעבר למקובל – כמו זכרון, אין מחייב גבייה.

הרב ירון בן צבי