מידות דף לה – פרצות שפרצו מלכי יון

  • הרב אביהוד שורץ
שנינו במשנה (פרק ב משנה ג):
"לפנים ממנו – סורג גבוה עשרה טפחים, ושלש עשרה פרצות היו שם שפרצום מלכי יון. חזרו וגדרום, וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחויות. לפנים ממנו – החיל עשר אמות".
המשנה מתארת את הפגיעה היוונית במקדש, ואת התקנה שתיקנו לציון שיקומו של המקדש לאחר פגיעה זו. מדוע החליטו היוונים לפגוע דווקא באותו סורג? הגר"א בחידושיו על משנה זו כתב:
"פירוש, לפי שעד שם היה מותר לעובד כוכבים ליכנס. ומשם ואילך אסור לעובד כוכבים ליכנס, לפיכך פרצו שם".
אחת המשימות המרכזיות שהציבו לעצמם מלכי יוון היתה לבטל את החיץ שבין ישראל לעמים. החיל, שממנו מודרים הנכרים, מבטא את סגולת ישראל ואת ייחודם על פני האומות. מלכי יוון ביקשו להתקין שערים ופתחים בסורג שלפני החיל, כדי שכל המעוניין יוכל להיכנס אל הקודש פנימה, מתוך שיוויון מוחלט בין ישראל והעמים.
מהרב יעקב דוד אילן שליט"א שמעתי דרוש מעניין ביחס למספר הפרצות – י"ג. הרב אילן הציע ששלוש עשרה הפרצות, וממילא שלוש עשרה ההשתחויות שנתקנו כנגדן, רומזות לי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן.
הגמרא במסכת מגילה (דף ט) מספרת על תרגום התורה ליוונית. אף שהגמרא שם רואה בתרגום מאורע ניסי, במגילת תענית נכתב בפירוש שהתורה תורגמה בח' בטבת, ובעקבות זאת נקבע יום זה כיום תענית. המגילה מוסיפה שבשנה שבה תורגמה התורה, בא חושך לעולם במשך שלושה ימים.
הרב אילן הסביר שתרגום התורה מבטא את אותה מגמה של מלכי יוון: לקעקע את ההבדל שבין ישראל והעמים. חז"ל אמרו כי פרעה מלך מצרים היה בקי בשבעים לשון, אך לא ידע את לשון הקודש; וזה היה יתרונו של יוסף עליו (ראה רש"י בראשית נ, ו). לשון הקודש והתורה מבטאות את סגולת ישראל ואת בחירתם. תרגום התורה ליוונית מאפשר לכל דורש ללמוד את התורה, והיא חדלה מלהיות נחלת ישראל.
בנקודה זו באות לידי ביטוי י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן. התרגום ליוונית עשוי לשמור על התוכן באופן כללי, אך הוא איננו שומר על הצורה. רבות מהמידות שהתורה נדרשת בהן מבוססות על דיוק מילולי, ובמעבר לשפה זרה – דיוק זה הופך בלתי רלוונטי. ובכן, אומות העולם זכו בתורה המתורגמת ליוונית, אך לא זכו בתורה שבעל פה, אשר באה לידי ביטוי בי"ג המידות שהתורה נדרשת בהן.
המגמה להפוך את ישראל לעם ככל העמים גורמת, למעשה, לניתוק כלל ישראל מצור מחצבתו, ומן המסורת העוברת מדור לדור, מהר סיני. משנתנו קובעת כי עם ישראל זכה לשקם את הפרצות, ולשמור על החיץ שבין המקום המותר בכניסה ליהודים והמקום המותר בכניסה לאומות העולם. כדי לזכות לשמר את אותו חיץ, ואת אותה בחירה מיוחדת של עם ישראל, חובה עלינו לשמור גם על שלימותה של התורה, מתוך מחויבות מוחלטת לתורה שבכתב ולתורה שבעל פה גם יחד.