מידות | דף לו | שער הרחמים

במשנה (פרק ד משנה ב) המתארת את פתח ההיכל נאמר:

"ושני פשפשין היו לו לשער הגדול, אחד בצפון ואחד בדרום. שבדרום לא נכנס בו אדם מעולם, ועליו הוא מפורש על ידי יחזקאל, שנאמר 'ויאמר אלי ה' השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו כי ה' אלהי ישראל בא בו והיה סגור'".

הנביא יחזקאל (מד, ב) מתייחס לשער המקדש, שמוכרח להיות סגור מפאת קדושתו, שכן ה' אלוהי ישראל בא בו. אף שלשון הנבואה מורה על שער מרכזי כלשהו, פירשו חז"ל שאין מדובר על שער מרכזי, אלא על הפשפש שבצד פתח ההיכל. עם זאת, חז"ל קיבלו את ההנחה כי ישנו שער ייחודי, שמוכרח להיות סגור כל הימים.

פשטות הפסוק ביחזקאל מורה על כך שהשער מוכרח להיות סגור ונעול משום שהקב"ה נכנס בו. כך מסביר זאת המלבי"ם בפירושו שם:

"והטעם כי ה' אלהי ישראל בא בו לכן יהיה סגור, וזה בא להורות שהשכינה לא תצא עוד משם לעולם, ואחר שבא ונכנס למקדש דרך השער הזה נסגר השער שלא יצא משם עוד חוץ למקדש כי ישכון שם לעולם".

כלומר, מאחר שהשכינה נכנסה באותו שער, עליו להיות סגור, כרמז לכך שהשכינה שוב לא תעזוב את בית המקדש.

מסכת מידות כולה עוסקת בתבנית הבית השני. המהרש"א הסיק מכך שהשכינה שרתה אף בבית שני, ועל כן קובעת משנתנו כי הפשפש – זה שממנו נכנס הקדוש ברוך הוא בעת בניין בית שני – מוכרח להיות נעול. אך המהרש"א מוסיף שרש"י בפירושו לנביא נקט דרך אחרת. רש"י כותב:

כלומר, לעתיד לבוא, בעת הגאולה, יבוא הקב"ה וייכנס דרך אותו שער. הוי אומר – השער הנעול שבבית שני איננו מבטא את השכינה שנכנסה בעת בניין הבית, אלא את השכינה העתידה להיכנס בעת הגאולה השלימה. הציפייה לגאולה אינה מתבטאת בשער פתוח לרווחה, אלא אדרבה, בשער נעול.

בכותל המזרחי של הר הבית מצוי השער הידוע בכינויו "שער הרחמים". ייחודו של שער זה, הפונה אל הר הזיתים, בכך שהוא נעול. ארכיאולוגים נשאו ונתנו בשאלה מתי בדיוק עוצב השער ומתי ננעל (ראה באטלס כרטא לתולדות ירושלים), אך ברור שבמסורת ישראל מבטא שער זה כיסופים להשבת השכינה לציון ולבניין ירושלים. בהחלט ייתכן שעל רקע אותו פסוק בנבואת יחזקאל, ועל פי פירושו של רש"י לפסוק, נבחר דווקא השער הנעול לסמן את אותה שאיפה עמוקה אל הגאולה.

השער החתום והנעול מבטא את המסך העומד בין כנסת ישראל ובין אביה שבשמיים בעת הגלות. משמעותה של הגאולה היא פתיחת שערים. כאשר אדם עומד על הר הזיתים ומתבונן בשער הרחמים, הוא מתעורר ומתחנן לפתיחת שערים. בעת שייפתחו שערי הלב והנשמה, ייפתח גם שער הרחמים, ונזכה לבניין בית המקדש.

בהמשך נבואת יחזקאל שם נאמר:

אותו שער מוכרח להיות נעול עד לבוא הנשיא, ופירש רד"ק שם:

מלך המשיח הוא זה שיפתח את השערים, ויבטא את השראת השכינה בישראל.

עומדים אנו בסיומו של סדר קודשים, ונושאים תפילה: פתח לנו שער בעת נעילת שער. מי יתן ומכוח לימוד התורה, ובעיקר בענייני מקדש וקודשיו, נזכה לפתיחת השערים; "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה".