מידות דף לז – הסנהדרין הגדולה

  • הרב אברהם סתיו
המשניות הפותחות את מסכת סנהדרין מחלקות את דיני התורה השונים בין רמות שונות של בתי דין המוסמכים לדון בהן: דיני ממונות בשלושה, דיני נפשות בעשרים ושלושה ואילו הדינים השייכים לכלל ישראל (כגון יציאה למלחמה, עיר הנידחת ועוד) נמסרו אך ורק לבית הדין הגדול שבלשכת הגזית. תפקיד חשוב נוסף של בית הדין הגדול מתבאר לקראת סוף המסכת (פרק יא משנה ב), שם נאמר ש"ממנו יוצאת תורה לכל ישראל", היינו שבית הדין הזה פוסק ומכריע בשאלות הלכתיות עקרוניות.
לאור הדברים הנ"ל מפתיע לקרוא את המשנה החותמת את מסכת מידות (לז עמוד ב):
"לשכת הגזית – שם היתה סנהדרי גדולה של ישראל יושבת ודנה את הכהונה, וכהן שנמצא בו פסול – לובש שחורים ומתעטף שחורים ויוצא והולך לו, ושלא נמצא בו פסול – לובש לבנים ומתעטף לבנים, נכנס ומשמש עם אחיו הכהנים".
כאשר המשנה מבקשת לתאר את תפקידה של הסנהדרין הגדולה אין היא בוחרת באחד מן התפקידים שהוזכרו במסכת סנהדרין, אלא בתפקיד שונה לחלוטין, שנראה במבט ראשון כשולי ביותר: "יושבת ודנה את הכהונה". קשה להבין מדוע בחרה המשנה דווקא בפרט זה, וקושי זה מתעצם על רקע העובדה שבמסכת סנהדרין לא נזכר כלל שדיון בפסולי כהנים צריך להיעשות בסנהדרין הגדולה.
ייתכן שהרמב"ם (ביאת מקדש ו, יא) ביקש להקהות מעט קושי זה בכתבו:
"ועיקר מעשיהם התדיר שהן יושבין ודנין את הכהונה".
ייתכן הרמב"ם מתכוון להדגיש שבדיקת הכהונה איננה הגורם המייחד את בית הדין הגדול, וממילא אין מקום להזכיר אותה במסכת סנהדרין, אלא שבפועל רוב עיסוקם היה בדינים אלו, ולא בשאלות הציבוריות והעקרוניות, אשר עלו בפניהם רק במקרים נדירים. משום כך נקטה המשנה כאן, המתארת את המציאות היומיומית של המקדש, את העיסוק הנפוץ יותר של הסנהדרין.
ניתן להציע אפשרות אחרת, בעקבות קושיית האחרונים על עצם אזכורה של הסנהדרין במשנתנו. האחרונים העירו (עי' בספר עזרת כהנים על המשנה) שתפקידה של לשכת הגזית בסדר העבודה היה לצורך הפייסות, וממילא היה צריך להזכיר תפקיד זה, ולא את ישיבתה של הסנהדרין – שאינה קשורה לסדר העבודה.
ייתכן שאפשר ליישב קושי זה ולומר שהמשנה הזכירה כאן את הסנהדרין דווקא כדי שתוכל לתאר את דינם של הכהנים ולחתום את המסכת (ולפי גרסאות מסוימות גם את כל סדר קדשים) במילותיהם של הכהנים אשר הסנהדרין הכשירה אותם לעבודה:
"וכך היו אומרים: ברוך המקום, ברוך הוא, שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן, וברוך הוא שבחר באהרן ובבניו לעמוד לשרת לפני ה' בבית קדשי קדשים".