דילוג לתוכן העיקרי

יומא | דף עח | מים עד הצוואר

נאמר בסוגייתנו שהמעיין היוצא מבית קודש הקודשים מתאים לטבילה רק במקום שבו ישנם מים עמוקים דיים לשם טבילה:

מים פכין עתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית. מכאן ואילך היה מתגבר ועולה עד שמגיע לפתח בית דוד, כיון שמגיע לפתח בית דוד - נעשה כנחל שוטף, שבו רוחצין זבין וזבות נדות ויולדות, ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דוד ולישבי ירושלים לחטאת ולנדה. אמר רב יוסף: מכאן רמז לנדה שצריכה לישב עד צוארה במים. ולית הילכתא כוותיה.

מעצם כך שהכתוב מתייחס למקום הטבילה רק בפתח בית דוד, ולא למעין שיוצא מבית קודשי הקודשים, רצה רב יוסף רב יוסף לפסוק להלכה שיש לטבול אך ורק במקום שיש בו די מים שיכסו את הגוף עד הצואר כשיושבים.

בנוגע לעומק המים, רש"י וראשונים נוספים פירשו שהכוונה היא לעומק של מים שמכסים את הגוף עד הצואר כשיושבים – כלומר, ישיבה ממש. באופן זה כתב גם קבי אלעזר הורביץ, שכפי שלמדנו בברייתא לעיל בנוגע לעובר עד צוארו במים להקביל פני אביו ורבו אולם, אסור משום שיש בכך סכנה ולכן הכוונה למים המגיעים בישיבה עד הצואר ולא בעמידה.

בשונה מההסבר הקודם, רבי יעקב בן רבי מאיר כתב שהכוונה היא לעמידה ולא לישיבה - עומק המים צריך להיות שלוש אמות שזה שיעור עומק המים של 'עד הצואר'. בטעם הדבר כתב רבי משה פינשטיין (אגרות משה יו"ד א קו) שבכך מקדמים מים ומגיעים לכל מקום ולכן אף אם אח"כ יווצרו קיפולים בעת ההתכופפות, והמים לא יוכלו להגיע למקומות אלה, הטבילה כשרה מכיון שכבר הגיעו מים לכל מקום בגוף ובאופן זה כתב רבי דוד הלוי (ט"ז יורה דעה סימן קצח ס"ק לח).

הרב ישעיהו קרליץ (יו"ד, קלו, א), כתב על הגמרא במסכת פסחים (קט, א) שכל בשרו במים הכוונה שצריך מים שכל הגוף עולה בהם ושיערו חכמים אמה על אמה ברום שלוש אמות, וזה עומק המים הנצרך. באופן זה הוסבר גם טעמו של רבי יעקב בן רבי מאיר שמעיין צריך שיעור של שלוש אמות – משמע שרק מעיין לטבילת כלים לא דרוש שיעור, שכן באדם נאמר שי צורך במים עד הצואר. לפי הסבר זה, בשונה מההסבר הקודם, לא מדובר במים שמקדמים ובאים – שאז אין לחלק בין מעין למקווה, אלא מדובר בהלכה בשיעור הגודל של המקווה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)