מימון מערכת החינוך

בפשטות, ישנו איסור לגבות שכר על לימוד תורה (מה אני בחינם), הגמרא בנדרים בנוגע למודר הנאה מתיחסת להבדל בין נטילת שכר על 'מקרא' לבין על 'מדרש' ומבהירה שישנו פער בין 'שכר שימור' ו'שכר פיסוק טעמים' ל'שכר' על הלימוד. הראשונים נחלקו בהגדרת השימור ובסיבתו. מהסוגיה בב`ב עולה נתיב נוסף. הסוגיה שם עוסקת בתשלום שמשלמים ל'ריש דוכנא'. הראשונים נחלקו מי אמור לשלם לו - ריטב`א: הציבור וההורים. יד רמה - רק הציבור. (האג`מ כריטב`א). האג`מ ביו`ד דן בשאלת תשלום למערכת חינוך מיוחד, ומחלק בין שוטה אשר אפשר ללמדו בקשיים מרובים, לבין פתי ביותר, בעל ליקויים חמורים. מסקנתו - הציבור חייב לשלם את התקציב הרגיל (מלמד אחד לעשרים וחמישה), השאר - על ההורים.