מכתב לקו - "כי עליך הורגנו"
דברים לזכרו של הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) ז"ל / ראש הישיבה הרב יעקב מדן:
אנשי כנסת הגדולה הורישו לנו שלוש אמירות בפתיחה למסכת אבות. נתייחס כאן לשנייה בלבד: 'והעמידו תלמידים הרבה'. אפשר שיש קשר בין אמירה זו לאחת המהפכות הגדולות שהיו אי פעם בשושלת קבלת התורה – המרת הכתב העברי שבו ניתנה התורה (לאחת השיטות במסכת סנהדרין) לכתב האשורי שעלה עמם מבבל. כך שונה הכתב גם להלכה בספרי התורה, בתפילין, במזוזות ועוד. דבר זה נעשה מסיבה אחת בלבד, הצורך להנגיש את התורה ואת לימודה לכלל העם, ושלא תהיה רק נחלתם של המשכילים ביותר, שהכירו גם בבבל את הכתב העברי הקדום. תיאור של מפעל מעין זה של אנשי כנסת הגדולה ניתן בנחמיה ח' על עזרא הקורא בתורה והלוויים המבינים לכל העם את הכתוב בה. היה שם אחד ממעשי התשובה הגדולים שאירעו אי פעם בעם היהודי.
לא רבים בעם ישראל זכו להנגיש את התורה לכל שכבות העם אחרי מעשה זה. עשו זאת רש"י בפירושיו לתורה ולש"ס, הרמב"ם בכתיבתו את 'משנה תורה' ורבי יוסף קארו בשו"ע. בדורנו זכה לכך יותר מכולם הרב עדין אבן ישראל ז"ל בש"ס שהוציא, ש"ס מנוקד ומפוסק בחזות מאירת עיניים, ש"ס עם פירוש עממי המובן לכל דורש, פירוש המתמודד גם עם בעיות המודרנה והמחקר. לימים עשה זאת הרב עדין גם לרמב"ם, לתנ"ך, לפרקי אבות ועוד. כל ספריו יקרים מפז, אך הזכות להנגיש לכל המעוניין, גם אם אינו בעל רקע תורני, את התלמוד הבבלי עולה על כולם. עמלו היה עמל סיזיפי במשך עשרות שנים, אך התוצאה הצדיקה עמל זה.
כתב החרטומים המצרי הפך להיות שם נרדף למשימה קשה ביותר לקריאה. זה היה מכוון! אנשי המשפט המצרים רצו, שידיעת המשפט תהיה של 'אנשי המקצוע' בלבד, והעם יזדקק לשירותיהם תמורת תשלום. רעיון זה בא לידי ביטוי במקצועות רבים ובתרבויות רבות. גם חלק גדול מאנשי התורה אהבו כיוון זה, אם כי מסיבות אחרות ולשם שמים. אך כוונת התורה היסודית היתה עוד מימי משה, ובדגש על עזרא ואנשי כנסת הגדולה – הנגשת התורה לכל העם וחיבובה עליו. בדורנו הפך צורך זה לחיוני הרבה יותר מבדורות קודמים, ותקצר היריעה מלפרט את הסיבות. הבעיה היתה, שמשימה כזאת דרשה עמל סיזיפי של עשרות שנים. הרב עדין ז"ל צלל למים העמוקים, שחה בהם ללא לאות והעלה מרגלית שאין כמותה בידו.
לא הספיקו שורותינו לתאר את הישיבה הראשונה שהקים במוסקבה ולא עוד מקומות תורה נוספים שהקים. יהי זכרו ברוך, ויה"ר שתעמוד לנו זכותו.