מלכים א, א | אדוניה ושלמה

ספר מלכים א' פותח בתיאור לא סימפטי, לכאורה, של דוד. הוא מצטייר כאיש זקן שאינו שולט על הנעשה בממלכה, שוכב במיטתו כאשר נערה בתולה משרתת אותו, והדבר מוביל לנסיונו של אדוניה לתפוס את המלוכה.

אולם עיון מדוקדק יותר יגלה תמונה מעט שונה. ראשית, יש לשים לב שדוד לא יזם את הבאת אבישג לשרתו, אלא הייתה זו יוזמה של 'עבדיו'. שנית, העבדים ביקשו מאבישג להיות למלך ל"סוכנת" ולשכב בחיקו, אולם המקרא מדגיש כי למעשה היא רק שירתה את דוד, אך "המלך לא ידעה". שלישית, ישנה הקבלה בין לשון הפסוקים כאן לבין לשון הפסוקים במגילת אסתר, העוסקים בחיפוש האישה לאחשוורוש. ייתכן שניתן ללמוד מכאן שיוזמי ההתקשרות עם אבישג היו אנשים ששיתפו פעולה עם אדוניה, ומטרתם הייתה להציג את דוד כאדם המחפש לו נשים סביבו, כפי שללא ספק הצטייר בעבר לאחר פרשת בת שבע, ובכך לנטרל את כוחו. אולם דוד לא שיתף איתם פעולה, ולא שכב עמה. פרשנות זו רואה בפתיחת הפרק מעין הקדמה למעשה אדוניה.

אדוניה, כאמור, מנסה להשתלט על המלוכה, והוא מזמין לזבח רק את תומכיו. נתן הנביא רואה את שקורה, ופונה לבת שבע שתלך אל המלך ותניע אותו לפעול בנידון.

מדוע דוד אינו יוזם בעצמו פעולה נגד אדוניה? את התנהגותו הסבילה של דוד אנו מכירים עוד מספר שמואל, מאז חטא דוד ובת שבע. דוד איבד את כוח המלוכה שלו, וצריך מישהו שיעורר אותו לפעול. אפשר גם שמעשה אבישג מלכד אותו, כך שהוא פחד לצאת בגלוי נגד אדוניה. השאלה הגדולה היא האם יצליח דוד לאזור כוח ולקיים את הבטחתו ששלמה ימלוך.

ניתן לשים לב להבדל מסוים בין דברי נתן לבת שבע ובין דברי בת שבע לדוד. נתן מבקש ממנה לבקר את דוד על אי-קיום הבטחתו, שהרי אדוניה מולך. אולם בת שבע אינה מאשימה את דוד, אלא מציגה בפניו את מעשיו של אדוניה, טוענת שדוד אינו יודע מכך, ומסיימת בכך שזהו רגע מבחן לדוד ושעיני כל ישראל נשואות לשמוע מי ימלוך. אכן, נתן עצמו - שנכנס לדוד אחריה - מניח שדוד ידע ממעשי אדוניה, ומתרעם על כך שאיש לא הודיע לו על החלטתו להמליכו.

ואכן, המלך מחליט לעצור את אדוניה. בצורה אקטיבית מאוד פועל להמלכתו של שלמה, ואדוניה ואנשיו נאלצים לברוח. הסיפור פותח בדוד המלך הפסיבי ומסתיים בפעולה נחרצת לקיום הבטחתו. דוד, אם כן, עמד בניסיון.