מלכים א, יד - ממלכה לא יציבה

  • הרב יוסף מרקוס

ממלכה לא יציבה (מל"א י"ד-י"ז)

פרקים י"ד-י"ז מתארים את המשכה של התמוטטות הממלכה, הן בישראל והן ביהודה. הסימן המובהק לאי-יציבות השלטון הוא שינויי ההנהגה התכופים, שנבעו רובם ממרידות פנימיות. הכתוב מבליט עובדה זו ע"י סיפורים קצרים על כל מלך, שחיש מהר מוחלף באחר. כמובן שמעבר לעובדות הפרטניות של כל מרד ומעבר השושלת לאחר, עיקר עניינו של הכתוב הוא ללמדנו שהחטאים הם אלו שבגינם סובלים ישראל. ימי שלמה הראשונים מהווים סמל ומודל לחיקוי, ומהם למדים אנו שמי ששומר על צו ה' - זוכה לשבת תחת הגפן והתאנה.

תקופה זו, של שלטון רעוע, ממשיכה עד ימי זמרי ואחאב, שכפי שנראה בהמשך, פתחו תקופה חדשה בישראל של יציבות שלטונית. אולם החטאים לא היו מנת חלקם של שבטי ישראל בלבד, ואף ממלכת יהודה חטאה. חריג לכך היה נכדו של רחבעם, אסא, שעשה תיקון גדול (אף שלא הצליח למגר לגמרי את העבודה הזרה), ואכן מלך תקופה ארוכה בת ארבעים ואחת שנה (ט"ו, י). שוב מודגש כאן הקשר בין הנאמנות לה' לבין חוזק הממלכה ויציבותה.

בפרק י"ד מסופר שאביה בן ירבעם חלה, וירבעם שולח את אשתו לאחיה השילוני כדי לדעת "מה יהיה לנער". מסתבר שאביה היה מיועד למלוך, וירבעם ראה במחלתו סימן להיחלשות מלכותו, ולכן ביקש חיזוק מצד הנביא שמינה אותו למלך. אך למעשה, קרה בדיוק הפוך: אחיה השילוני בישר לירבעם על נפילת ממלכתו ועל השמדת זרעו מפני החטאים הגדולים שעשה ושהחטיא בהם את ישראל.

עוד מסופר בפרקנו על עליית שישק על ירושלים. כפי המתואר כאן, שישק לא החריב את העיר אלא רק לקח את אוצרותיה. בספר דברי הימים מסופר עוד שהנביא אמר לאנשי ירושלים להיכנע לשישק.

מסעו של שישק ידוע לנו גם מכתובות שישק, החקוקות על קיר בעיר כרנך שבמצרים. אולם בכתובות אלו נאמר שעיקר עלייתו של שישק הייתה על ממלכת ישראל, ולא על יהודה, ונמנות שם ערים רבות שאותן הוא החריב. נראה שהמקרא ביקש להתמקד בחטא יהודה ובעונשו, ולכן לא הזכיר את כיבושיו בממלכת ישראל. להרחבה על מלחמות שישק ניתן לעיין במאמרו של יהודה אליצור, "מסע שישק", בתוך ספרו "ישראל והמקרא".