מלכים א, יז - עליית בית עמרי לשלטון

  • הרב יוסף מרקוס

עליית בית עמרי לשלטון

פרק י"ז בספר מלכים פותח מחזור של סיפורים על אליהו הנביא. הרקע לסיפורי אליהו הוא מלכותם של בית עמרי, ובעיקר מלכותו של אחאב בן עמרי.

כפי שראינו בפעם שעברה, המקרא מתאר תקופה ארוכה של חוסר יציבות שלטונית, שנבעה מחטאי המלכים והעם. אולם עליית עמרי לשלטון משנה את המצב מעיקרו:

ראשית - עמרי מלך תקופה ארוכה של 12 שנה (ט"ז, כג), והשושלת שלו הייתה בשלטון חמישים שנה! לעומת המציאות של חילופי שלטון תכופים המלווים בהשתלטות על המלוכה, עמרי מצליח לייצר מציאות של בית מלוכה חזק ויציב.

שנית, הכתוב מוסר שהוא קנה את "ההר שומרון" (שם, כד), עיר החולשת על דרך מרכזית המובילה לשכם, והעביר לשם את עיר הממלכה. מעבר לכך לא מסופר הרבה על עמרי, וסיפור יחיד זה רק מדגיש את המעבר לעידן חדש של ממלכה חזקה עם כיווני מחשבה ופיתוח חדשים. חשיבותה של עיר זו נשארה לזמן רב, ובתעודות רבות מתקופות מאוחרות יותר עוד שומעים על העיר. חז"ל הדגישו את המשמעות החשובה של קניית העיר בכך ששיבחו את עמרי על בניין עיר זו ואמרו שזכה למלכות על שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל (סנהדרין קב ע"ב). כיום, שרידי העיר נמצאו עשרה ק"מ צפונית-מערבית לשכם, ליד כפר סבסטיה.

שלישית, עמרי ואחאב אחריו פועלים רבות במישור המדיני. ממצבת מישע אנו שומעים על פלישת עמרי לעבר הירדן, על כיבוש שטחים ועל הצלחתו לשעבד את מואב. בפרק י"ז מתואר שאחאב התפייס עם יהודה ועם הפניקים, פיוס שבא לידי ביטוי בנישואיו הפוליטיים עם איזבל בתו של מלך צידונים.

כאמור, הרמת קרנה של הממלכה שוברת את המשוואה של 'החטא ועונשו', שהרי המלכים והעם המשיכו לחטוא, וכך נוצרה מציאות מסוכנת, שבה העם עלול היה ללכת אחרי עמרי ואחאב ולראות בהצלחתם הוכחה לנכונות דרכם. על רקע זה מגיע אליהו - דמות חזקה ובלתי מתפשרת, שצריך להילחם באחאב ולהחזיר את העם אל הקב"ה.