מלכים א, יז - ראשית דרכו של אליהו

  • הרב יוסף מרקוס

ראשית דרכו של אליהו

עמדנו בפעם שעברה על המציאות המורכבת בה שרוי עם ישראל, מציאות שהכריחה את הופעתו של נביא בעל אופי חזק. לראשונה, אנו פוגשים באליהו בתחילת פרק י"ז, כאשר הוא פונה אל אחאב וגוזר בצורת קשה על ארץ ישראל. המקרא אינו מוסר דבר על הקדשתו של אליהו לנבואה או על דבר ה' אליו, למרות שמובן מהלשון "אשר עמדתי לפניו" שאליהו אינו נביא חדש. נראה שמטרת התיאור הזה היא להדגיש את אופיו המפתיע של אליהו, שעוד נעמוד עליו בהמשך, וכן את האישיות החזקה והעצמאית שלו.

מייד לאחר דבריו של אליהו אל אחאב, מביא המקרא שלושה סיפורים על אליהו, שכולם תוצאה של ציווי ה' אליו ללכת למקומות שונים. נדמה שההבדל בין ראשית הפרק, בו אליהו גוזר בצורת בלי שנאמר שה' ציווה עליו לגזור אותה, לבין סוף הפרק, בו ה' מצווה עליו ומוביל אותו, מצביע על כך שגזרת הבצורת לא הייתה ע"פ ציווי של ה', אלא פרי החלטתו של אליהו. הנביא בישראל אמנם נשלח ע"י ה' למלא שליחות מסויימת, אולם הוא אינו מקבל הוראות מדויקות אלא כתב מינוי כללי. על הביצוע הוא מחליט על פי דרכו.

מה משמעות שלושת הסיפורים? יש שרצו לראות בהם מעין 'סיפורי הקדשה', בהם הקב"ה מזמן לאליהו סיטואציות שונות שההתמודדות עמן מכשירה אותו לנבואה. גישה אחרת סוברת שמשמעות הסיפורים היא ניסיון לשכנע את אליהו לחזור בו מגזרת הבצורת שגזר. גזרת הבצורת אמנם מתאימה לדברי התורה "ועצר את השמיים ולא יהיה המטר", אולם תפקידם של הנביאים הוא להתפלל לה' ולעורר את מידת הרחמים, בדומה למשה רבנו. אליהו נוקט במידת הדין בצורה קיצונית, ובכך למעשה מעמיד את עצמו כנגד העם. הקב"ה מנסה לעורר אותו לשוב להזדהות עם העם וסבלו, על אף החטאים הגדולים שלו.

בסיפור הראשון, הקב"ה שולח את אליהו לנחל כרית. אליהו מתקיים שם ממים זורמים, בזמן שלעם אין שתייה, ונהנה מאוכל המגיע מהעורבים (המסמלים במקומות שונים אכזריות) בזמן שהעם גווע ברעב. הניגוד הזה אמור לעורר את אליהו לתפילה, אך אליהו נשאר בשלו, והקב"ה מייבש את הנחל ושולח אותו לתחנתו הבאה.

בסיפור השני, אליהו נפגש באופן אישי עם אלמנה רעבה, שמצבה העגום הוא תוצאה ישירה של גזרת אליהו. אולם במקום לשנות את הגזרה, אליהו מבצע נס שמציל אותה ואותו באופן אישי.

בסיפור השלישי, שגם הוא מתרחש אצל האלמנה, הקב"ה מצליח להביא את אליהו להזדהות עם כאב הסובלים כאשר הקב"ה פוגע בבנה של האלמנה. בתחילה אליהו מנסה להציל אותו לבדו, אך כשנסיונו אינו מצליח, הוא פונה אל ה' בתחינה. בכך, חוזר אליהו לתפקידו של הנביא, הזועק ומתחנן לה' על צרות עמו.