מנחות דף ז – מנחה על גבי קרקע

  • הרב אברהם סתיו
הגמרא דנה ביחס לעבודות השונות של קרבן המנחה האם הן יכולות להתבצע בכלי שמונח על גבי קרקע. רבא (ז ע"ב) מסיק שיש לחלק בין העבודות בשאלה זו: קידוש המנחה בכלי וקמיצתה יכולים להיעשות גם על גבי קרקע, ואילו קידוש הקומץ בכלי צריך להיעשות בכלי שנמצא ביד הכהן.
מהו פשרה של חלוקה זו? בגמרא נאמר שקידוש הקומץ בכלי "מדם ילפינן לה", וכמו שעבודת הקבלה צריכה להיעשות בכלי שנמצא ביד הכהן – כך גם קידוש הקומץ.
מדוע יש צורך בהגבהת הכלי? מתוך החלוקה בין העבודות וההשוואה לקבלת הדם למד הגרי"ז שהגבהה איננה דין בכלי השרת, אלא במעשה הכהן. כלומר – בקידוש המנחה יש צורך בכלי שרת בלבד ואין צורך בעבודה מצד הכהן המחזיק אותו, ולכן הוא יכול לעמוד על גבי הקרקע. אך קידוש הקומץ, בדומה לקבלה, חל על ידי הכהן המקבל את הקומץ בכלי ולכן הכלי חייב להיות בידיו של כהן.
אמנם, קיים קושי בפירושו של הגרי"ז, משום שנתינת הקומץ בכלי שונה במהותה מקבלת הדם. קבלת הדם היא תהליך פאסיבי במהותו וממילא הוא נעשה על ידי הכהן המחזיק את הכלי ומקבל את הדם. אך מתן הקומץ בכלי הינו תהליך אקטיבי שנעשה על ידי הכהן הנותן את הקומץ (כפי שתחלק הגמרא לקמן יג ע"ב), וממילא קשה לומר שהכהן המחזיק את הכלי הוא זה שמקדש את הקומץ.
אפשרות אחרת בהבנת דין ההגבהה היא שהכלי עצמו צריך להיות מוגבה כדי לבצע את העבודות, ורק כלי מוגבה נחשב כ"דרך שירות". החילוק בין העבודות השונות יוסבר בכך שבקידוש המנחה ובקמיצה משמש הכלי עצמו באופן פאסיבי ומכיל את המנחה, ואילו בקידוש הקומץ מקבל הכלי עצמו תפקיד אקטיבי ונעשית בו עבודת מתן כלי ועל כן הוא צריך להיות מוגבה כדרך שירות.
הנפקא מינה העיקרית המובאת באחרונים בין שתי ההבנות היא בשאלת הגדרת הגבהת הכלי כעבודה. לפי דברי הגרי"ז תיחשב הגבהת הכלי כחלק מעבודת המנחה, בדומה לקבלת הדם, ואילו לפי ההבנה השניה תיחשב הגבהת הכלי כאמצעי טכני בעלמא לניתוק הכלי מהקרקע והבאתו לידי "דרך שירות". שאלה זו נתונה במחלוקת ראשונים ביחס לגמרא (ז ע"א) שהסבירה מדוע לא מנתה המשנה את פעולת ההגבהה בתוך העבודות שפיגול חל בהן במילים: "סדר עבודות נקיט". הרשב"א ביאר שכוונת הגמרא היא שגם עבודת ההגבהה נחשבת כעבודה גמורה ומפגלת (כדעת הגרי"ז), אלא שהמשנה פירטה רק את ארבע העבודות המקבילות לעבודות הדם. אמנם רבנו גרשום (המובא בשטמ"ק אות יח) ביאר שההגבהה לא נמנתה במשנה משום "דלאו עבודה היא", ומדבריו עולה שגם כאשר יש צורך בהגבהה היא אינה נחשבת כעבודה אלא רק כאמצעי להכשרת הכלי.