דילוג לתוכן העיקרי

מעילה | דף י | מעילה באימורים

בגמרא לעיל (ט ע"א) נחלקו אמוראים אם יש מעילה באפר התפוח שעל גבי המזבח. בהמשך למחלוקת זו נאמר בסוגייתנו (י ע"א):
"אמר רבא: הכל מודים שאם נהנה מבשר קדשי קדשים שנטמא (קודם זריקה) ומאימורי קדשים קלין לאחר שהעלן, דפטור.
פשיטא! מאי קא מפסיד?
מהו דתימא בשר קדשי קדשים שנטמא – אית ליה מצות שריפה לכהנים, אימורי קדשים קלין – איכא מצוה להפוכי בצינורא, קמ"ל דלא".
לכאורה דברי הגמרא, שפוטרת אימורי קדשים קלים ממעילה, עומדים בניגוד לדברי הגמרא לעיל (ט ע"א), שם נאמר בפירוש שלכולי עלמא יש מעילה אפילו באפר שעל גבי המזבח לפני שנעשתה בו תרומת הדשן, ולכאורה ברור מקל וחומר שיש מעילה באימורי קדשים קלים שאפילו לא הספיקו להפוך לאפר!
רש"י (ד"ה קא) עמד על קושי זה:
"ואי קשיא לך: אמאי אמר רבא אימורי קדשים קלים לאחר שעלו פטור ממעילה? הא אמרינן לעיל לפני תרומת הדשן דכולי עלמא לא פליגי דמועלין בו, ואמאי פטור?
הא לא קשיא: התם לעיל מיירי באפר עולה ובאימורי קדשי קדשים, דחמירי, משום הכי מועלין בהן עד שיצאו לבית הדשן. אבל אימורי קדשים קלים, דלא חמירי כולי האי, משום הכי הנהנה מהן לאחר שעלו פטור".
רש"י מיישב את הסתירה בין הסוגיות בכך שהוא מעמיד את דברי הגמרא לעיל דווקא באימורי קדשי קדשים, "דחמירי", בניגוד לסוגייתנו, שעוסקת בקדשים קלים, "דלא חמירי". מלבד הקושי הטכני והמילולי שבהעמדת הסוגיה הקודמת (שדיברה על "אפר") דווקא באימורי קדשי קדשים, יש להבין מהי משמעותה של אותה "חומרא" וכיצד היא מחלקת בין סוגי האימורים השונים.
בדברי התוספות (י ע"א ד"ה הכל) אפשר למצוא הסבר מפורט יותר. התוספות מציעים הסבר "מסברא" והסבר "מקרא". בהסבר שאותו הם מציעים "מסברא" הם מתמקדים בחומרת דין המעילה שבקדשי קדשים, ונראה שבכך דבריהם דומים לדברי רש"י. אך בהסבר "מקרא" הם מסבירים שהפסוק "והוציא את הדשן" נאמר רק ביחס לקרבן העולה, ולכן לומדים ממנו את דין מעילה עד תרומת הדשן דווקא בקדשי קדשים. נראה שמתוך דברי התוספות אפשר ללמוד על הבדל מהותי בין תפקידה של תרומת הדשן ביחס לקדשי קדשים ובין תפקידה ביחס לקדשים קלים. כבר חקרו האחרונים האם מצוות תרומת הדשן היא דין בקרבנות שאת אפרם תורמים או דין באפר המזבח, שמנותק מן הקרבנות. מתוך סוגייתנו נראה שיש לחלק בין קדשי קדשים, אשר תרומת הדשן מהווה חלק מתהליך ההקרבה שלהם (ולכן יש בהם מעילה קודם שנתרמו), ובין קדשים קלים, שבהם אין דין עצמי של תרומת הדשן, והם רק חלק מאפר המזבח שצריך להיתרם (עיין עוד בעניין זה בספר שולי המעיל על סוגייתנו).

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)