מעשה ודיבור חלק ב

  • הרב משה כהן
בית המדרש הוירטואלי

 

עיון ב'נפש החיים'

מעשה דיבור ומחשבה חלק ב'

:

בעיון הקודם בארנו את לבושי הנפש במעשה ובדיבור, בעיון זה נעסוק בלבוש של המחשבה. אנשים סבורים כי חטא במעשה חמור מחטא במחשבה כיון שהוא ממשי ומוחשי יותר. אולם, ר' חיים מפרש על פי הגמרא ביומא (כט ע"א) שאומרת כי הרהורי עבירה קשים מעבירה שחומרת העוון נקבעת לפי רמת הפגם שנעשה בחטאו. ככל שאדם חוטא במקום יותר שורשי ועליון כך הפגם והקלקול גדולים יותר.

בחנה זו של מימד המחשבה עומדת גם ביסוד הפער בין חטא שנעשה בשגגה לחטא שנעשה במזיד. במקרה זה לא נבחן הקלקול המעשי של העבירה אלא גם הפגם וההרס של המחשבה המלווה את המעשה.

הבחנה זו של מימד המחשבה עומדת גם ביסוד הפער בין חטא שנעשה בשגגה לחטא שנעשה במזיד. במקרה זה לא נבחן הקלקול המעשי של העבירה אלא גם הפגם וההרס של המחשבה המלווה את המעשה.

ביחס לזה מציג ר' חיים פרשנות אחרת ביחס לדברי שלמה המלך:

"כי את כל מעשה יביא האלוקים במשפט" בקהלת (יב, יד).

הכוונה במשפט על כל 'כל מעשה' הוא שאין נבחנת רק התוצאה המעשית אלא גם למחשבות הנעלמות שליוו את המעשה, או לחילופין מחשבות שעמדו בפני עצמן מובאות למשפט כעבירה. ר' חיים מעמיק יותר בהסברת הענין, ומקביל את שלושת הלבושים לשלושה חלקי הנפש: המעשה כנגד הנפש, הדיבור כנגד הרוח והמחשבה כנגד הנשמה. מה פשר שלושה חלקים אלו?

ר' חיים מסביר שהכוונה במשפט על כל 'כל מעשה' הוא שאין נבחנת רק התוצאה המעשית אלא גם למחשבות הנעלמות שליוו את המעשה, או לחילופין מחשבות שעמדו בפני עצמן מובאות למשפט כעבירה.

כלומר, הכוונה במשפט על כל 'כל מעשה' הוא שאין נבחנת רק התוצאה המעשית אלא גם למחשבות הנעלמות שליוו את המעשה, או לחילופין מחשבות שעמדו בפני עצמן מובאות למשפט כעבירה.

ר' חיים מעמיק יותר בהסברת הענין, ומקביל את שלושת הלבושים לשלושה חלקי הנפש: המעשה כנגד הנפש, הדיבור כנגד הרוח והמחשבה כנגד הנשמה.

מה פשר שלושה חלקים אלו?.

ר' חיים מביא לשם הבנת נקודה זו משל על נפח כלי זכוכית הנושף רוח בתוך צינורית וממלא בכך את השפורפרת עד שהיא נעשית כפי הצורה שרצה המזגג. האויר הממלא את הכלי הוא בבחינת הנפש שהינה מקיימת את החיות הבסיסית של האדם ומהווה את הכוח לכל תנועותיו הגשמיים כאכילה שינה וכד'. האויר שנמצא בצינורית המקשרת בין הנופח לכלי עצמו משול לרוח שהיא הבחינה המקשרת בין האדם החומרי למציאות הרוחנית שמעליו. ולבסוף, האויר שהנופח ממלא בריאותיו בכדי להכניסו אל תוך הכלי משול לנשמה שהינה מציאות רוחנית וקושרת אותו לאין סוף לבל יפול בעבירה או יטמע במציאות הגשמית בה הוא שרוי.

נוסיף ונאמר כי בשל היותה של הנשמה קשורה בגוף אך מחוצה לו, יש לה את היכולת להאיר לאדם ולגלות לו רזין מעולם העליון שאינו בהשגתו הרגילה, ומאידך אם ח"ו נופל הוא ברשת יצר הרע הרי שהיא אינה נופלת יחד עימו אלא נשארת זכה וטהורה. דבר זה מאפשר לו לשוב ולהתעורר בתשובה גם אם זמן רב היה מצוי בעולם של תאוות ועבירות. זהו המקור לניצוץ התשובה הקטן שמסוגל להפוך את כל הקערה על פיה ולהחזירו למוטב.

הרב משה כהן