דילוג לתוכן העיקרי

מצבה ואוהל לקבר

בית המדרש הוירטואלי

&nbsp

דף יוםיומי

בבא בתרא דף קא – מצבה ואוהל לקבר

דפים ק–קב עוסקים בתכנון ובנייה של מערות קבורה. הממצא הארכאולוגי מלמד כי בימי קדם נהגו בישראל לבנות מערות קבורה ואוהלי קבורה מפוארים ביותר. עדות לפאר הזה יש באגדה במסכת סנהדרין דף צו ע"ב: הגמרא שם מתארת דו-שיח שניהל נבוכדנצר עם העמים השכנים לישראל, עמון ומואב, אשר ביקשו ממנו לכבוש את ירושלים, ובמהלך הדיון העידו על ישראל כי "קברות שלהם מעולין מפלטירין שלך". ובשבת הקרובה נקרא בע"ה על המצבה שהציב יעקב על קבורת רחל (בראשית ל"ה, כ).

מה תפקידם של בנייני הקברות ושל המצבות במקומות הקבורה?

מכמה סוגיות (ראה למשל מסכת מועד קטן דף ה) עולה כי המצבה נועדה להזהיר מפני טומאת מת. בימינו אזהרה זו חשובה רק לכוהנים, אך בימי קדם היה צריך להזהיר מפני הטומאה כל מי שעסק בטהרות.

טעם אחר להקמת המצבה הוא כבודו של הנפטר. מטבע האדם שהוא חפץ שיהיה לו זיכרון לאחר מותו, והמצבה מעלה את זיכרונו של הנפטר בפני הרואים אותה.

בספר גשר החיים (חלק ב פרק כה) למד הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי מן הזוהר טעם שלישי להקמת המצבה: סגולה לנפש. מדברי הזוהר עולה שגם זמן רב אחרי הקבורה, הנפש שעלתה לעולם העליון מוצאת את מקומה בסביבות הקבר דווקא, ויש לה נחת מן המצבה. היה מקום להרחיב יותר בעניין זה, אך אין לנו עסק בנסתרות.

על פי ההסבר הראשון, ברור שאין טעם לעשות מצבה או אוהל קבורה מפוארים. וייתכן שהבנייה המפוארת, יסודה בשני הטעמים האחרים.

על כל פנים, בימינו אין בונים, בדרך כלל, אוהל מפואר על מקום הקבורה, ומסתפקים במצבה פשוטה. ונחרצים דבריו של בעל ערוך השולחן (חלק יורה דעה סימן שס"ד סעיף ו) בעניין זה:

"אבל אם אדם רוצה להעמיד בנין סביב הקבר כמו שרגילין לעשות לעשירים ולגדולים, וקוראים לזה אוהל... שטות גדול הוא אם עושים לִכְבוֹד המת, ולא לְכָבוֹד הוא לפניו בעולם האמת! וכמה מהגדולים שציוו שלא יעשו להם כן, וגם לא מצבה יקרה. ואם כן, אין זה אלא לכבוד החיים".

ערוך השולחן מבחין כאן בין שני מושגים יסודיים בהלכות אבלות: כבוד החיים וכבוד המתים; והוא מדגיש שבמה שנוגע למצבה, מוטב לדאוג לכבוד המת, ולוודא שהבניין המפואר לא בא להראות את רוב עושרם ונדיבותם של החיים.

הרב אודי שוורץ

&nbsp

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)