דילוג לתוכן העיקרי

מצוות ציצית | 1

קובץ טקסט


השיעור הועבר לתלמידי הישיבה במוצאי שבת פרשת נח. סיכם שאול ברט. הסיכום לא עבר את ביקורת הרב

במאמר זה נעסוק בחובה - במידה וישנה - של מצוות הציצית. מצוות הציצית מופיעה פעמיים בתורה:

"ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת". (במדבר טו, לח)

ובפעם נוספת:

"גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה". (דברים כב, יב)

הבדל בולט בין שני הפסוקים הוא שבפסוק הראשון נאמר שיש לשים ציצית על כל בגד, ואילו מהפסוק השני אנו מבינים כי יש לשים ציצית רק על בגד ש"תכסה בה". בכל אופן, משני הפסוקים עולה החיוב ללבוש ציצית.

מלימוד של פשט הפסוקים, ניתן להעלות מספר הבנות למצוות ציצית:

א. המצווה היא ללבוש בגד של ארבע כנפות ולשים עליו ציצית, כמו שיש חובה ליטול ארבע מינים ואף אחד אינו חושב שרק מי שיש לו ארבע מינים חייב במצווה. הגמרא דוחה הבנה זו וראיה לכך מן הפסוק בפרשת 'כי תצא' - "אשר תכסה בה".

ב. רק בגד שמתכסים בו מחוייב בציצית, ובגדים שאין מתכסים בהם אינם מחוייבים בציצית. לפי הבנה זו הפסוק "אשר תכסה בה" מתאר את סוג הבגד עליו מחויבים לשים את הציצית, ואולם גם הבנה זו אינה מתקבלת להלכה כפי שנראה בהמשך.

ג. רק מי שלובש בגד בעל ארבע כנפות מחוייב לשים בו ציצית. במובן זה מצוות ציצית שייכת לקבוצת המצוות שחיובן מותנה - לא מדובר במצוות קיומיות כמו מצוות עשה שהזמן גרמן לנשים, שלכתחילה אין על הנשים חיוב לקיימן כלל, אך אם הן כבר מקיימות את המצווה הן צריכות לברך. כך גם הדבר בציצית: אינך חייב ללבוש בגד ארבע כנפות, אולם אם לבשת בגד - אזי מוטל עליך חיוב להטיל ציצית בבגד ולברך.

הרמב"ם אומר:

"ויש מצווה שאינה חובה אלא דומין לרשות, כגון מזוזה ומעקה, שאין אדם חייב לשכון בבית החייב מזוזה כדי שיעשה מזוזה, אלא אם רצה לשכון כל ימיו באהל או בספינה - ישב". (הלכות ברכות פרק יא הל"ב)

מצוות ציצית אינה מוזכרת בהלכה זו, אולם נראה שהיא שייכת למשפחה של מעקה ומזוזה - אם אדם נכנס לסיטואציה מסוימת חייב הוא לקיים את המצווה, אך לכתחילה אינו חייב להכניס את עצמו לאותה סיטואציה.

ד. אולי ניתן להבין שמצוות ציצית אינה בדיוק כמו מצוות מעקה, או כל מצווה אחרת מסוגה. הגמרא במנחות מא ע"א מספרת:

"אשכחיה לרב קטינא דמיכסי סדינא. אמר ליה: 'קטינא קטינא, סדינא בקייטא וסרבלא בסיתוא?! ציצית של תכלת מה תהא עליה? אמר ליה: 'ענשיתו אעשה'. אמר ליה: 'בזמן דאיכא ריתחא ענשינן'".

הגמרא שם דנה בביקורת זו ומעלה אפשרות שרב קטינא ייענש משום שציצית היא מצווה מעשית, וחייב אדם להכניס את עצמו למצב בו הוא מחוייב במצווה. אך היא דוחה הבנה זו ומגיעה למסקנה שהעונש מגיע לו על כך שהוא ניסה להתחמק בתחבולות מקיום מצוות ציצית. משמע מהגמרא שאין חובה הלכתית להתחייב בציצית, אך ישנה ביקורת על מי שהולך ללא בגד המחוייב בציצית. נוכל להעלות שתי אפשרויות על מה בדיוק הביקורת בגמרא שם:

א. הרא"ש[1] מסביר את הגמרא שראינו לעיל ואומר שבימי חז"ל רוב הבגדים היו בעלי ארבע כנפות, ולכן מי שהשיג בגד בעל שלש כנפות בלבד - התחמק ממצווה והיה ראוי לעונש. אך כיום, שרוב הבגדים אינם בעלי ארבע כנפות, אין למתוח ביקורת במי שהולך עם בגד רגיל שאינו חייב בציצית. הרא"ש מוסיף ואומר שלמרות דבריו, גם היום אדם ירא שמיים ישיג בגד המחויב בציצית ויקיים את המצווה, משום שציצית היא מצווה גדולה וחשובה. מדברים אלו משמע שההשתדלות להתחייב ולקיים מצווה למרות שאין חייבים בה - קיימת דווקא בציצית[2].

ב. המשנה באבות אומרת "הוי רץ למצווה קלה כחמורה", והרמב"ם מסביר בפרוש המשניות שם שאדם צריך להשתדל לקיים כל מצווה. לפי כיוון זה אין ייחוד במצוות ציצית דווקא, והביקורת בגמרא על רב קטינא היא על כך שניסה להתחמק מקיום מצווה[3].

*

עד כה ראינו מספר הבנות לגדר חובת מצוות ציצית (מבחינת סוג הבגד) שתי ההבנות הראשונות, כפי שהזכרנו לעיל, נדחות על ידי הגמרא והראשונים, ואילו שתי האחרונות מתקבלות להלכה ע"י הראשונים השונים. כמו כן ראינו כי יש הסכמה כללית שאין חובה ללבוש בגד המתחייב בציצית, אולם יש לעשות מאמץ להתחייב בציצית הן ברמה של ההשתדלות הקיימת בכל המצוות, הן ברמה המיוחדת למצוות ציצית - על כל מעלותיה הסגוליות.

כעת נבחן את דברי הרמב"ם שהובאו לעיל. כפי שראינו הרמב"ם מונה את מצוות מעקה ומזוזה בלבד כמצוות בעלי אופי של 'מצווה שאינה חובה אלא דומין לרשות', ועלינו לבדוק האם אי איזכור מצוות ציצית בדבריו של הרמב"ם מצביעה על ראיה שונה של אופי מצוות ציצית או שמא הרמב"ם הביא מספר דוגמות כדי להבהיר את כוונתו, ואין כאן קביעת מעמד לגבי המצוות שאינן מופיעות בהלכה זו. בהבחנה פשוטה נוכל להעלות שני הבדלים בין מצוות מעקה ומצוות מזוזה לבין מצוות ציצית:

1. הקושי התלוי בקיום המצווה - אין הרי קניית בית כהרי לבישת ציצית.

2. חשיבות המצווה - מצוות ציצית יותר חשובה ממעקה או מזוזה[4].

האור זרוע חולק על מהלך זה, וכשהוא דן בהלכות ברכת "המוציא" - על אילו דברים מברכים, הוא אומר שדברים שאין מחויבים לעשות - אין מברכים עליהם. את הברכה על מצוות ציצית הוא מסביר בכך שיש חיוב ללבוש אותה בקום עשה מדרבנן. דבר זה הוא חידוש מפליג ולא ידוע לי על תקדים לדעה זו. האור זרוע מביא גם הסבר נוסף לברכת ציצית - אדם שנהג ללבוש ציצית התחייב בה בתור מצווה, כמו שאנו אומרים לגבי תפילת ערבית שגם בה מי שקיים אותה מספר פעמים התחייב בה כמצוות עשה לכל דבר. ולכן, מסביר האור זרוע, הוא מחויב לברך על לבישת ציצית כמו על כל המצוות. בכל אופן, כיוון זה הוא ייחודי ומחודש.

מצוות ציצית - חובת חפצא או חובת גברא

הזכרנו את היחס בין מצוות ציצית למצוות מזוזה, וכעת ננסה לעמוד על היחס בין שתי מצוות אלו. לגבי מצוות ציצית יש לבחון האם היא מצווה הדומה למזוזה, ותלויה בבגד - בחפצא (כפי שחובת מזוזה תלויה במגורים בבית) , או שאינה כמעקה או מזוזה ותלויה בגברא (בדומה למצוות תפילין, למשל). הנפ"מ הברורה בין ההבנות היא הסוגיה במנחות מא ע"א בעניין 'כלי קופסא' - כלומר: האם אדם צריך להטיל ציצית בבגדיו גם כשהם מונחים בארון. הגמרא דנה בעניין זה, והתוספות אומרים שאם מצוות ציצית היא חובת גברא - אדם לבוש מתחייב ואדם שאינו לבוש אינו מתחייב. אך, כפי שראינו לעיל, הוא נחשב כמתחמק וייענש על כך. ואולם, אם המצווה היא חובת חפצא - גם אדם שאינו לבוש בבגד בעל ארבע כנפות ואינו מתחייב בציצית אינו נענש משום שלא חל עליו שום חיוב.

רש"י, לעומתם, גורס כי אין הבדל בין חובת גברא לחובת חפצא ובין כך ובין כך אדם ידון את הדין אם לא השיג בגד שיתחייב עליו בציצית, ונמנע מקיום המצווה.

נראה כי לשיטת התוספות ישנו פער איכותי בקיום המצווה אם נסביר כי היא חובת גברא ולא חובת חפצא[5].

נסיים בנקודה הכמותית. השיטה מקובצת מקשה על הסוגיה במנחות שהובאה לעיל, מדוע המלאך בא אל רב קטינא בטענות, הרי אולי יש לו בגד בבית שלא לבש, אך יש בו ציצית? משתמע מדברי השיטה מקובצת שאם יש לאדם בגד אחד עם ציצית בבית זה מספיק, ואין סיבה להוסיף עוד ועוד בגדים כדי לחייבם בציצית. דברי השיטה מקובצת מעלים את השאלה: אם המצווה היא חובת חפצא, האם עדיף לשים ציצית על כמה שיותר בגדים, או שמא אין עניין בכך? אין לי הוכחה לכאן ולכאן, אולם נראה לי כי אם מצוות ציצית היא חובת חפצא, כמו מזוזה, כשם שאין חובה שאדם יקנה בית עם הרבה דלתות כדי להרבות במזוזות, כך לא תהיה חובה להרבות בבגדים בעלי ארבע כנפות, וגם אם נסביר כי מצוות ציצית היא חובת גברא - נראה לי שאין עניין ללבוש יותר בגדים כדי להתחייב בציצית יותר פעמים, למרות שישנם רבנים שסוברים שעדיף ללבוש יותר בגדים עם ציצית.

סיכום

במאמר זה סקרנו את יסודות הדין של מצוות ציצית. נגענו בשאלה האם מצוות ציצית דומה למצוות אחרות כמעקה ומזוזה, או שמא היא בעלת אופי שונה, ודנו בדעת הרמב"ם בנושא. מתוך עיסוק בשאלה זו יצאנו לשאלה האם מצוות ציצית היא חובת גברא או חובת חפצא, וראינו את ההשלכות הנובעות מכך.

בשיעור הבא נעסוק בדין הבגד - האם הוא חייב להיות בעל ארבע כנפות, ומה דינו של בגד בעל חמש כנפות או אף יותר. ניגע במקורות השונים ובדעות הראשונים והפוסקים בנושא.

 

 


[1]בפרושו על מסכת נדה סא ע"ב.

[2]כיוון זה עולה גם בגמרא בכמה הקשרים: הגמרא בברכות יב ע"א מסבירה מדוע פרשת ציצית זכתה להכנס לקריאת שמע ומשבחת את המצווה מאד, בספרי מופיעות מספר דרשות ביחס לחשיבות מצוות ציצית: הציצית מוסיפה קדושה לישראל, מצוות ציצית שקולה כנגד כל המצוות כולן, ועוד. מקורות אלו ואחרים מדגישים את ייחודה וחשיבותה של מצוות ציצית דווקא על פני שאר המצוות מסוגה. הרמב"ם בסוף הלכות ציצית פ"ג הי"א אומר "אף על פי שאין אדם מחויב לקנות לו טלית ולהתעטף בה כדי שיעשה בה ציצית, אין ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו ממצוה זו...לעולם יהא אדם זהיר במצוות ציצית" - ברמב"ם משמע שיש שני רבדים של אנשים: אדם חסיד שאינו לובש ציצית, העושה דבר שאינו ראוי. אך אדם רגיל עדיף שיהיה זהיר ויתחייב בציצית, למרות שאין פה מעשה רע במיוחד. בכל אופן ההדגשה היא דווקא על מצוות ציצית, בניגוד לכל שאר המצוות.

[3]כך אנו מוצאים גם בגמרא בסוטה יא ע"א, האומרת שאדם צריך להשתדל ולקיים את כל המצוות התלויות בארץ, למרות שהוא יכול להתחמק מקיומן.

[4]לפי כיוון זה יש לחשוב כיצד קובעים רמה או חשיבות של מצוות מסויימות לעומת מצוות אחרות. אינני בטוח שאנו יכולים למדוד או לדעת את המדדים שבעזרתם קובעים משתנה זה.

[5]יש לציין שבשיטה מקובצת מפרשים את התוספות כך שהרמה האיכותית היא אותה רמה, אך האדם פחות אשם על אי קיום המצווה אם היא חובת חפצא.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)