דילוג לתוכן העיקרי

מצוות שבין אדם לחברו ושבין אדם למקום

הרב איתיאל גולד
09.04.2014

מצוות התורה מתחלקות לשני חלקים מרכזיים: מצוות שבין האדם לחברו ומצוות שבין האדם למקום. הוגים רבים עסקו בשאלת היחס שבין התחומים הללו ובשאלה האם תחום אחד חשוב יותר ממשנהו.

ריה"ל קובע באופן חד-משמעי שהמצוות שבין האדם למקום חשובות יותר, אך אין זה אומר שלמצוות שבין האדם לחברו אין חשיבות: המצוות החברתיות מהוות בסיס הכרחי לקיום המצוות הדתיות.

ריה"ל, הרואה את תכליתה של עבודת ה' כהידבקות בעניין הא-לוהי ע"י קיום המצוות, סובר כי המצוות שבין האדם למקום הן העיקר והתכלית, שכן קיומן מביא את האדם לדבקות הישירה בקב"ה. אמנם, כמו שכבר הזכרנו בעבר, רצון ה' הוא שחברה שלמה תעבוד אותו ותדבק בעניין הא-לוהי, ולא רק שיחידים יעשו כן. המצוות החברתיות מהוות בסיס הכרחי לקיומה של החברה - ללא קיום המצוות שבין האדם לחברו, שום חברה לא תוכל להחזיק מעמד. לכן, כדי להגיע אל התכלית, שהיא התחברות לעניין הא-לוהי כעם שלם, יש צורך קודם כול לקיים את המצוות שבין האדם לחברו, ורק לאחר מכן, כשהחברה תהיה בעלת חוסן פנימי, ניתן יהיה לדבוק בעניין הא-לוהי ע"י קיום המצוות שבין האדם למקום: "כי התורה הא-לוהית לא תשלם כי אם לאחר שלמות החוקה החברתית והשכלית" (ב', מח). ריה"ל מסביר כי מצב שבו מקיימים את המצוות הא-לוהיות ומזניחים את המצוות החברתיות הוא מצב מעוות ופגום. לא ייתכן להזניח את הבסיס לעבודת ה', שהוא תיקון החברה, ולנסות להתקרב כך לקב"ה. לכן הנביאים לאורך כל התנ"ך ביקרו את עם ישראל רבות בנושא החברתי - העם הקריב קרבנות וניסה להתקרב אל ה', ובאותו זמן התנהג באופן לא מוסרי. במצב זה באו הנביאים ואמרו כי אין משמעות לעבודת ה' כשהיא נעשית ללא הרקע החברתי הרצוי: "כאשר המרו בני ישראל עד שהתחילו להקל במצוות השכליות ובדרכי ההתנהגות... הודיעם הא-לוה כי הוא היה מסתפק בפחות מזה... ואיש החסר כל אלה (=התנהגויות מוסריות) - מה לו כי יביא קרבנות" (שם).

ההבחנה שעושה ריה"ל בין התחומים קשורה להבחנה נוספת בין סוגי מצוות: מצוות שכליות אשר ניתן להגיע אליהם ע"י ההיגיון האנושי, לעומת מצוות שמעיות הנובעות מציווי ה' ולא ניתן להגיע אליהם בשכל האנושי. לדעת ריה"ל, המצוות השכליות קשורות לתחום המצוות החברתיות, תחום המהווה בסיס למצוות השמעיות, שהן המביאות אל התכלית. האדם יכול להגיע בשכלו רק לחוקים המסדירים את ענייני החברה, אך איננו יכול להגיע בשכלו אל הדרך הנכונה להידבק בה': "רק המעשים והחוקים החברתיים והשכליים הם הידועים, אולם המעשים הא-לוהיים, הנוספים על אלה והמיוחדים לאמת 'א-ל חי', אשר בעבורם הוא מנהיגה, אינם ידועים כי אם בבואם מאת הא-לוה" (ג', ז).

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)