מרד יהוא (מל"ב ט', א–י', ל) | 13 | הריגת ארבעים ושניים אחי אחזיה

^* עיון זה קשור מבחינת נושאו לעיון ט – 'הריגת אחזיהו מלך יהודה'. שני מעשי ההריגה הנידונים בעיונים הללו קשורים בממלכת יהודה ובאנשים מבית דוד שנהרגו בידי יהוא ואנשיו. מסתבר שיש קשר בין מניעיו של יהוא בשני המעשים, ואפשר שאף הערכתו של כל אחד משני מעשי ההריגה הללו תהא קשורה בהערכת חברו. במידת הצורך נפנה להיבטים שנידונו בעיון ההוא ושייכים גם לעיון הנוכחי. שם גם דנו במקבילה בספר דברי הימים לסיפור שני המעשים הללו של יהוא, ועל כך לא נחזור בעיון הנוכחי.

[1] א. גזיזת הצאן בראשית האביב נעשתה במקום מרוכז שיש בו תנאים הולמים למעשה הגזיזה (כגון מים שיאפשרו את שטיפת הצמר הנגזז), וכן לחגיגה שליוותה מעשה זה. ראה בראשית ל"ח, יב–יג; שמ"א כ"ה, ב–יא ושם לו; שמ"ב י"ג, כג–כח.

ב. ישנם במקרא שמות נוספים הקשורים ברעיית הצאן: מגדל עדר (בראשית ל"ה, כא), משכנות הרועים (שה"ש א', ח) ואולי נוספים.

[2] שתי הצעות אלו אינן מסתברות: יהוא מצוי "בַּדָּרֶךְ" – כנאמר בסוף פסוק יב, והדרך היא זו הולכת מצפון לדרום, מיזרעאל לשומרון (– סבסטיה), ועוברת בבית הגן (– ג'נין), יבלעם, דותן. בית עקד הרועים חייב להיות על הדרך הזאת, לא למזרחה ולא למערבה. הכפר הערבי בית קד מצוי 5 ק"מ מזרחית לג'נין, ואילו כפר רעי מצוי כארבעה ק"מ מערבית לדרך ההולכת מדותן לשומרון (כשבעה ק"מ צפונית לשומרון). אין ליהוא כל סיבה לסטות מהדרך הראשית לימין או לשמאל, ואף לאחי אחזיה, ההולכים באותה דרך אך בכיוון ההפוך, אין סיבה לסטות ממנה.

[3] בקונקורדנציה של אבן שושן מצוינים בראש הערך אח¹ כל הפסוקים הללו, ואין צורך להביא דוגמאות, כי רבים ונפוצים הם.

[4] במקבילה לסיפורנו בדברי הימים נאמר: "וַיִּמְצָא אֶת שָׂרֵי יְהוּדָה וּבְנֵי אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ" (דהי"ב כ"ב, ח). בעקבות זאת פירש רד"ק במקומנו כי 'אחי אחזיהו' הם "בני אחי אחזיהו... ובן אחיו קורא 'אחיו' כמו 'אֶת לוֹט אָחִיו' (בראשית י"ד, טז)". רלב"ג הוסיף ופירש מדוע אין ניתן לפרש שאחי אחזיהו הם אחיו ממש: "אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ – רוצה לומר: בני אחי אחזיהו, כי כבר מתו אחיו, כמו שנזכר בספר דברי הימים (דהי"ב כ"ב, ח)." אנו פירשנו למעלה את האמור במלכים בלא תלות בדברי הימים, ואת המילה 'אחים' פירשנו בהרחבה 'קרובי משפחה', ולא דווקא בני אחים.

[5] בהמשך דבריו כותב רד"ק: "אבל שמעו כי מת יהורם כי הוכה ברמות גלעד, לפיכך אמרו 'לִשְׁלוֹם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ'." דבריו תמוהים: הרי יורם רק נפצע קלות ברמות גלעד, וירד להתרפא ביזרעאל, ואיך שמעו בירושלים 'כי מת יהורם'? ועל השאלה הנרמזת בדברי רד"ק: אם ידעו שיורם מתרפא ביזרעאל, מדוע הם באים 'לשלום בני המלך' ולא לשלום המלך עצמו, נביא תשובה למעלה בהמשך העיון.

[6] מירושלים ליזרעאל ניתן ללכת במסלולים שונים, ואין הכרח לעבור דווקא בשומרון.

[7] שאלה זו נרמזת בדברי רד"ק שהובאו בהערה 5.

[8] דבריו כי 'אחי אחזיה' הם 'בני אחי אחזיה' מבוססים על דברי המפרשים המובאים בהערה 4.

[9] "בְנֵי הַגְּבִירָה" אינם אפוא בני איזבל, כפי שפירשו רש"י ופרשנים נוספים, אלא בני אשת יורם הראשית, ששהו אותה עת בסמוך לאביהם ולאמם בעיר יזרעאל.

[10] צירוף המילים "תִּפְשׂוּם חַיִּים" כצורתו מופיע במקרא פעם אחת נוספת, ולא עוד במקרא, בפקודתו של בן-הדד השיכור לחייליו, ביחס לנערי שרי המדינות שיצאו משומרון הנצורה לכיוון חיילי ארם: "וַיֹּאמֶר: אִם לְשָׁלוֹם יָצָאוּ, תִּפְשׂוּם חַיִּים, וְאִם לְמִלְחָמָה יָצָאוּ, חַיִּים תִּפְשׂוּם" (מל"א כ', יח). הדמיון בין שתי הפקודות הללו הוא לשוני בלבד, ואין הפקודות דומות בנסיבותיהן ובתוצאותיהן. אפשר שדמיון לשוני זה משמש ראיה נוספת לאלו שהבאנו בעיונים קודמים, כי מי שכתב את פרקים כ' ו-כ"ב במלכים א' (המהווים 'מכלול סיפורי' כפי שביארנו בעיון המבוא לסדרת העיונים על פרק כ"ב) , הוא שכתב גם את סיפור מרד יהוא שאנו עוסקים בו.

[11] לדברי רד"ק, לו היה יהוא מצווה על אנשיו 'הרגו אותם', היו ארבעים ושניים אחי אחזיה מתנגדים לכך, והייתה מתפתחת מלחמה בין שני המחנות. אולם יהוא אינו חפץ לאפשר לאנשים הללו, שהם מבית אחאב, למות מוות מכובד במלחמה, ועל כן הוא מצווה לתפסם חיים, כדי שמותם יבוא בדרך בזויה – "וַיִּשְׁחָטוּם אֶל בּוֹר בֵּית עֵקֶד...".

[12] לשון 'נקמה' אכן באה בנבואת הנער הנביא ביחס לאיזבל (ט', ז): "וְנִקַּמְתִּי דְּמֵי עֲבָדַי הַנְּבִיאִים וּדְמֵי כָּל עַבְדֵי ה' מִיַּד אִיזָבֶל".

[13] ראה הערה 4.

[14] בסעיף הקודם של העיון הנוכחי פירשנו כי ארבעים ושניים 'אחי אחזיהו' היו קרובי משפחתו בדרגות שונות של קרבה, ומסתבר שחלקם לא היו צאצאי עתליה כלל, ואם כן לא היו שייכים לבית אחאב אף לא מצד האם.

[15] וכבר הבאנו שם בתת-סעיף ג את פירושו של רבי אליעזר מבלגנצי לפסוק בהושע א', ד "וּפָקַדְתִּי אֶת דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל בֵּית יֵהוּא" – "דמים ששפך (– יהוא) ביזרעאל, הם דמי אחזיהו מלך יהודה ואנשים הרבה שלא היו מזרע אחאב", ואמרנו שם שבמילים "אנשים הרבה שלא היו מזרע אחאב" כוונתו כנראה לארבעים ושניים אחי אחזיה.