דילוג לתוכן העיקרי

חנוכה | נס פך השמן

רבים מהוגי הדעות היהודיים הסבירו שניסים גלויים מתרחשים כאשר עם ישראל מצוי ברמה רוחנית ירודה, ואינו חווה את המציאות האלוקית הנסתרת שבעולם. בזמן כזה, הקב"ה מתערב בצורה גלויה במציאות כדי להזכיר לעם ישראל שהוא מנהיג את העולם ומשגיח עליו כל הזמן.

הראי"ה מסכים, באופן עקרוני, שאחת ממטרות הניסים היא לעורר את עם ישראל להכיר במציאות ה' בעולם, אך הוא מוסיף על כך רובד נוסף: הצורה המיוחדת שבה כל נס מתרחש היא משמעותית למימד ספציפי בהנהגת ה' את העולם. כדוגמא לכך, נבחן את ניתוחו של הרב קוק לנס פך השמן.

"הגויים טמאו את היהדות הגלויה במגעם, נגעו בשמנים הקדושים ושיקצו אותם, אבני מזבח הקודש נתפגלו. בקדושתם נשארו פנימיות הסודות... ופנימיות זו - שהיא נשמת הנשמה העליונה - קבועה היא בנשמה הסגולית אשר לישראל... אע"פ שאינו יודע לקרוא בשם ולפרש צפונותיו, ואפילו טועה במעשיו ודעותיו - תוכו קודש קדשים" (קובץ ג' פיסקה שלה). היוונים, כידוע, הצליחו לטמא את כל בית המקדש, פרט לפך שמן אחד שנותר טהור. הראי"ה מסביר שמשמעות נס פך השמן היא שגם אם איש מישראל נטמא בכל מיני עוונות ומחשבות מעוותות - עדיין יש בו נקודה שאינה יכולה להיטמא. גם כאשר האדם עצמו אינו מרגיש שום קשר לקב"ה - עצם השתייכותו לעם ישראל היא גחלת של קשר עם הקב"ה, וגחלת זו מאפשרת לו, בכל רגע שירצה בכך, לחדש את הקשר עם הקב"ה.

אמנם, יש דרישה בסיסית אחת לכך שהקשר לא יתנתק לחלוטין: "קישור לכללות האומה ולצביונה". יהודי חייב לשמור על הרגשת השייכות לעם ישראל. אדם שפגם בשני הקשרים - בקשר שלו לקב"ה ובקשר שלו לעם ישראל - ייתכן שלא נותר לו אפילו פך השמן הקטן, המאפשר לו לחדש את הקשר עם הקב"ה.

על פי דברי הראי"ה, ניתן להבין מדוע נס פך השמן אירע דווקא בימי המכבים. כידוע, באותה תקופה היתה התייוונות רבה, ויהודים עזבו את הדת והחלו לנהוג כמנהגי היונים. מטרת נס פך השמן הייתה להזכיר לעם ישראל ש"ישראל - אף על פי שחטא ישראל הוא", והמתייוונים יכולים לשוב לעם ישראל ולרענן את הברית בינם לבין הקב"ה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)