נאכל על השובע

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

פסחים דף ע – נאכל על השובע

בסוגייתנו מובאת ברייתא הקובעת כי החגיגה נאכלת קודם אכילת קרבן הפסח:

חגיגה הבאה עם הפסח נאכלת תחילה, כדי שיהא פסח נאכל על השבע.

במסכת חולין (דף קלב ע"ב) אנו למדים שהסיבה שיש לאכול את הפסח על השובע היא משום שזו היא הדרך בה אוכלים מלכים - זו היא דרך הכבוד לאוכל משום שבאופן זה נהנים יותר באכילתו. באופן זה פירש רש"י בסוגייתנו, וכן כתב רבי יוסף קורקוס (הלכות קרבן פסח ח, ג), שזו דרך אכילת מאכל חשוב. (דהיינו, שלא אוכלים אותו מתוך רעב).

הקושי בדברי רש"י הוא שאם זו אכן הדרך ההולמת לאכול את הפסח, לא מובן מדוע דין זה קיים רק בקרבן הפסח; ר"ל, מדוע לא אוכלים את כל שאר הקרבנות והחגיגה על השובע?

מסיבה זו נראה יותר לקבל את ההסבר של בעלי התוספות (ד"ה לאו חובה היא) והרמב"ן, לדבריהם הסיבה שתיקנו חכמים לאכול על השובע היא משום שקיים חשש שאדם רעב יטעה וישבור את העצמות ובכך יעבור על האיסור של 'ועצם לא תשברו בו'.

בנושא הגדרת אכילת על השובע,נחלקו הדעות:

מדברי רש"י, רבי מנחם המאירי רבנו חננאל ועוד מובן שהכוונה היא שלאחר שכמעט ושבעים מאכילת החגיגה, רק אז אוכלים מבשר הפסח ומגיעים לידי שביעה. למעשה, אם רוצה אדם לאכול מהפסח כאשר הוא רעב ויש לו די בשר מקרבן הפסח שיוכל לשבוע ממנו, ניתן לעשות זאת.

ברם, הרב ישעיהו קרליץ (חזון איש, קכד) כתב שהכוונה היא שהפסח נאכל כאשר כבר שבעים לגמרי – כלומר, רעבים מעט כך שלא תהיה אכילה גסה (כפי שאסור לאכול מהמנחה ולמעלה שלא תהיה אכילה גסה); הבאת החגיגה נעשית רק כאשר יש חשש שהבשר לא יספיק – כשיש בני חבורה מרובים, ומהחשש שהפסח לא יהא נאכל על השובע תקנו הבאת קרבן החגיגה.

על שיטת רש"י קשה מדברי ובמסכת נזיר. רש"י במסכת נזיר (דף כג ע"א) כותב שאדם האוכל כשהוא רעב, הוא כמי שאוכל אכילה גסה ואם כן דבריו שם סותרים את שכתב בסוגייתנו ובמסכת הוריות (דף י ע"ב ד"ה לשם אכילה גסה)

שלא לשום מצוה אלא נתכוין לאוכלו לשם קנוח סעודה

יתכן להסביר שרש"י חילק בין קיום מצוות הפסח, כאשר אין אוכל אחר מלבד הפסח - שיש חובה לאכול אותו כאשר שבעים, לבין מי שאוכל את הפסח רק לשם אכילה גסה. אף אם נקבל הסבר זה, יש לשים לב לכך שעדיין דעת שאר הראשונים היא שניתן לאכול את הפסח כשרעבים ולשבוע ממנו לכתחילה.

הרב ירון בן צבי