נביאים מול מעצמות - ישעיהו, הושע ומיכה בימי חזקיהו, חלק י"ב

  • הרב יואל בן נון

למה חזקיהו לא אמר שירה? 

תוספת

חורבן לכיש או הצלת ירושלִַם?

סנחריב בנה ארמון חדש והציב בו את תבליט הניצחון הגדול שלו בהחרבת לכיש. את הכישלון בירושלִַם הוא הצניע – "ואת חזקיהו היהודי אשר לא נתן צוארו בעולי, סגרתי בירושלִַם עיר מלכותו כציפור בכלוב..." (מתוך כתובת סנחריב).

ה' הושיע את ירושלִַם "כְּצִפּרים עָפוֹת... גָנוֹן והִציל, פָּסוֹח והִמליט",[1] וחזקיהו היה אמור לשיר את השיר הגדול על הצלת "עיר הא-לֹהים", כפי שרק הוא ידע להתפלל ולשיר. אולם הכאב העמוק על המוני לוחמים שנפלו, ורגשי האשמה על המוני יהודים שגלו מלכיש ומערי השפלה, לא נתנו לחזקיהו כוח לומר שירה בעצמו.

חמור מזה – בחבורה המובילה בבית המלוכה, נאלמו דום תומכי חזקיהו, ותומכי המדיניות המתבוללת של אחז, חזרו והרימו ראש. מנשה היה ילד בן שתים עשרה[2] כאשר ישב על כסא אביו, ואלה שהובילו אותו היו השרים שמסביבו.

אבל היו ונשמעו בירושלִַם גם קולות אחרים – כמו השיר המשוקע בנבואות ישעיהו, יש גם מזמור תהילים מופלא (פ"ז), שעל פי ידיעותינו כיום עלינו לפרש אותו כשיר אהבה ל"עיר הא-לֹהים" שנושעה ביד ה'.  

שירי אהבה לירושלים נכתבים והולכים מימי דוד ועד היום – מה התחדש "לִבְנֵי קֹרַח" באהבת ציון, ב"מִזְמוֹר שִׁיר" אשר "יְסוּדָתוֹ בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ", ואשר סיפק השראה לדורות רבים של אוהבי ציון?

בפסוק אחד מוסבר הרקע המדויק למזמור, אלא, שדורות של פרשנים לא יכלו לפענח צופן, שהיום הוא גלוי (בכתובות שנחשפו) – "אַזְכִּיר רַהַב וּבָבֶל לְיֹדְעָי, הִנֵּה פְלֶשֶׁת וְצֹר עִם כּוּשׁ" –

הזכרת "כּוּשׁ" עם "פְּלֶשֶׁת וְצֹר" מסמנת זמן ברור –

בימי חזקיהו, השתלטו על מצרים 'הפַּרעונים השחורים' מכּוּש;[3] אחד מהם היה פַּרעֹה "תִּרְהָקָה מֶלֶךְ כּוּשׁ",[4] שעלה ממצרים עם כוח צבאי נגד סנחריב מלך אשור, בזמן המצור האשורי על ירושלִַם – המורדים נגד אשור בצור ובפלשת סמכו על עזרה מצרית, וגם "מְרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן",[5] המורד מבבל,[6] שלח שליחים אל חזקיהו, הוא ה"אִישׁ יֻלַּד בָּהּ, וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ...",[7] אשר תחת הנהגתו ובזכות תפילתו לפני ה',[8] ניצלה "עִיר הָאֱ-לֹהִים". 

לפנינו שיר הלל על הצלת ירושלִַם מיד סנחריב, הוא ה"רַהַב"[9] המעצמתי בעת ההיא, כפי שגלוי לכל קורא בנאומי "רַבְשָׁקֵה" מול חומות ירושלִַם.[10]       

"לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר שִׁיר,

יְסוּדָתוֹ בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ –  

אֹהֵב ה' שַׁעֲרֵי צִיּוֹן מִכֹּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב –  

נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ עִיר הָאֱ-לֹהִים [בדברי הנבואה],

סֶלָה –  

 

אַזְכִּיר (=אשפוט) רַהַב (=סנחריב) וּבָבֶל (=מְרֹאדַך בַּלאֲדָן)

לְיֹדְעָי (=לפי הנביאים, ישעיהו),

הִנֵּה פְלֶשֶׁת וְצֹר [המורדות באשור] עִם כּוּשׁ,

זֶה (=פרעה הכושי] יֻלַּד שָׁם [ולא יושיע];

וּלְצִיּוֹן יֵאָמַר אִישׁ, וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ (=חזקיהו),

וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ [מִכוח] עֶלְיוֹן;

[כי] ה' יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים[11] [למשפט],

זֶה (=סנחריב) יֻלַּד שָׁם (=בנינוה) [ושָם יִשָפֵט],

סֶלָה.

 

וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים[12] (=ובעת המחולות) [בהצלת העיר]

כָּל מַעְיָנַי (=זרימת תקוותי) בָּךְ (=בה')".

(תהילים פ"ז)

*

***************************************************************

*

* * * * * * * * * *

כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ולרב יואל בן-נון

עורך: אלישע אורון, תשע"ז

*******************************************************

 

בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון

האתר בעברית:          http://www.etzion.org.il/vbm

האתר באנגלית:            http://www.vbm-torah.org

 

משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5

דואל: [email protected]

* * * * * * * * * *

*

***************************************************************

*

 

 

 

 

[1] ישעיהו ל"א, ה.

[2] מלכים-ב כ"א, א.

[3] בספרי, עם הרב בני לאו, ישעיהו – כציפורים עפות, עמ' 203, הבאנו את תמצית האירועים כרקע לישעיהו (כ'), כשהנביא הלך "עָרוֹם וְיָחֵף שָׁלֹשׁ שָׁנִים, אוֹת וּמוֹפֵת עַל מִצְרַיִם וְעַל כּוּשׁ", ושם הפניות. 

[4] מלכים-ב י"ט, ט; ישעיהו ל"ז, ט.

[5] מלכים-ב כ'; ישעיהו ל"ט.

[6] ראו בספרנו הנ"ל, עמ' 221-217.

[7] כדברי ישעיהו (ט', ה-ו) – "כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ... עַל כִּסֵּא דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ, לְהָכִין אֹתָהּ..."; וראו בספרנו הנ"ל, עמ' 166.

[8] מלכים-ב י"ט; ישעיהו ל"ז.

[9] רוב הפרשנים זיהו "רַהַב" עם מצרים, לפי ישעיהו (ל', ז), אבל כעבור זמן (ישעיהו נ"א, ט), זו בבל; במזמור פ"ז נזכרת מצרים בתור "כּוּש", ובבל ידועה; לכן "רַהַב" הוא סנחריב מלך אשור, שדבריו דברי רהב, גם בכתובות שלו, וגם בתנ"ך.

[10] מלכים-ב י"ח-י"ט; ישעיהו ל"ו-ל"ז.

[11] "...כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִַם" (ישעיהו ד', ג); וראו 'כתיבה' בישעיהו (ח', א; ל', ח).

[12] "הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג, וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל, לָבוֹא בְהַר ה' אֶל צוּר יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו ל', כט).