נדרים | דף מו | לתוך של חברך אני נכנס

סוגייתנו עוסקת במחלוקת התנאים בנוגע לאדם המודר הנאה מאחד משני שותפים בחצר: לדעת חכמים אסור לו להיכנס לחצר, ולדעת רבי אליעזר בן יעקב הוא נחשב כמי שנכנס רק לחלקו של השותף שהוא אינו מודר ממנו, ואינו נהנה מהחלק האסור לו.

לכאורה הוראתם של חכמים אינה מחדשת דבר, שכן לדעתם גם כאשר אחד השותפים נדר הנאה מן השותף השני הוא אינו יכול להיכנס לחצר, וודאי שכך גם כשהמודר אינו שותף בחצר. אולם, נראה שהמשנה באה ללמדנו שיש לדייק בדברי רבי אליעזר בן יעקב ולומר שהוא מתיר את הכניסה לחצר דווקא כאשר המודר נכנס לצורך השותף שמותר לו ליהנות ממנו: ביסוד השותפות עומדת ההסכמה שהחצר תעמוד לשימושם של שני השותפים, ולכן אחד מהם יכול לומר שהוא משתמש רק בחלקו ולא בחלקו של חברו, אך אדם מן השוק אינו יכול לומר זאת אלא כאשר הוא נכנס לצורך השותף האחר, ולא כאשר הוא נכנס לצורך עצמו.