נדרים | דף נד | הנודר מן הבשר

סוגייתנו עוסקת בהגדרת מונחים המשמשים בנדרים. לדעת אביי, כאשר יש ההקשר מוכיח שהנודר התכוון בדבריו לדבר שונה מכפי שמקובל בקרב אנשים אחרים הנוקטים בלשון דומה יש לצמצם את הנדר למה שהיה בדעתו של הנודר בלבד. לדוגמה, אדם שנדר הנאה מבשר ביום הקזה כנראה לא התכוון לבשר דגים, בניגוד לאנשים אחרים הנודרים מן הבשר, משום שדגים מסוכנים לאדם המקיז, ואיש אינו אוכל אותם ביום ההקזה. אביי מוסיף שכך גם אדם שנדר מן הבשר בשעה שסבל מכאב עיניים, משום שדגים מזיקים לחולים כאלה.

אומנם, אפשר לחלק בין שני המקרים (וכן כתב הר"ן בשם הרשב"א): לכאב עיניים אין זמן קצוב, אך בנוגע להקזה יש לבחון את היחס בין הזמן שבו הדגים מזיקים למקיז ובין משך זמן שקבע לנדרו, ואם זמן הנדר ארוך מזמן ההחלמה – מסתבר שהאדם התכוון לאסור עצמו גם בבשר דגים לאחר שיחלים.

המאירי רואה הבחנה זו כאפשרית, אך הר"ן דוחה אותה בטענה שגם את זמנו של כאב העניים אפשר לאמוד, וממילא הוא דומה לזמן ההקזה. כהצעת פשרה אפשר לומר שביחס לאדם רגיל אכן יש הבדל בין המקרים, אך לא ביחס לאדם בעל הכשרה מתאימה לאמוד את זמן ההחלמה.