נדרים דף נה – עולה עלי

  • הרב ירון בן צבי

בין ההוראות שבמשנה בסוגייתנו נאמר שבמקרה שאדם נדר ואמר "קונם צמר עולה עלי", מותר לו להתכסות בגיזי צמר. מדברים אלה מובן כי כוונת הנודר היא לאסור על עצמו דווקא את לבישתו של בגד ממש ,ולא ליריעות צמר שאינן בגד. רבנו ניסים מבאר שהחילוק נובע מפרשנות דברי הנודר, שמדבריו משמע כי הנודר מתכוון דווקא ללבישת בגדי צמר.

בעוד שמההסבר שהוצע כל ההיתר הוא במה שלא נכלל בבגד, רבנו ניסים מרחיב את ההיתר ומדבריו משמע שמותר אף להתכסות בבגד מצמר, שכן האדם נדר אך מלבישה ולפירוש זה התכסות בבגד צמר איננה בכלל לבישתו.

הקושי בהסבר כעין זה הוא שפשט לשון המשנה מורה כי לא ניתן לחלק כן, שהלשון בה השתמשה המשנה הוא "עולה עלי" - מניסוח זה ניתן להבין כי הכוונה היא כפי שהוסבר לבישה, אך ניתן להסביר שהכוונה היא כיסוי שגם פעולה זו נכללת בפירוש הביטוי הנזכר. יתר על כן, פשט לשון המשנה מורה על גיזי צמר ולא על בגד.