נדרים | דף ס | גידולי תרומה

בעקבות הדיון בגידוליו ובחילופיו של איסור קונם, אם הם נאסרים כמותו אם לאו, ובמסתעף מכך, חוזרת הגמרא בדף נח ע"ב לדון במימרא שהוזכרה במהלך הדיון:

"גופא, א"ר חנינא תירתאה א"ר ינאי: בצל של תרומה שנטעו, ורבו גידוליו על עיקרו – מותר...
והתנן הטבל גידוליו מותרין בדבר שזרעו כלה, אבל דבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין!".

רבי ינאי, כפי שמסבירה הגמרא את דבריו, קובע שגידולי גידולין של תרומה מותרים, אפילו אם מדובר ב"דבר שאין זרעו כלה", כלומר דבר שגם כשהוא נזרע וצומח מחדש – עדיין יש בו מעט מן התרומה המקורית. הגמרא מקשה על כך מהעובדה שבאיסור טבל, גם גידולי גידולין של דבר שאין זרעו כלה אסורים.

הגמרא דוחה קושיה זו בטענה שגם בטבל גידולי גידולין עשויים לבטל את העיקר, אך אנו נעסוק דווקא בהנחת היסוד של הקושיה, שלא נדחתה: הגמרא מניחה שאפשר להסיק מגדרי איסור טבל על גדרי איסור תרומה, ואם גידולי גידולין של דבר שאין זרעו כלה אסורים בטבל, הם ודאי אסורים גם בתרומה. מדוע עלינו לומר שאם גידולי גידולין אסורים בטבל, כך הדין גם בתרומה?

רבי אברהם מן ההר הסביר בחידושיו על אתר:

"ומפרש בירושלמי טעמא דגידולי טבל אסורין משום תרומת מעשר ותרומה גדולה שבו, אלמא בתרומה בדבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין".

דבריו של רבי אברהם מן ההר מקשרים את סוגייתנו לשאלה יסודית בנוגע לגדריהם של איסורי טבל ותרומה: האם איסור הטבל הוא רק מחמת התרומה המעורבת בו, או שמא מדובר באיסור עצמאי? רבי אברהם מן ההר מצדד כנראה באפשרות הראשונה, ולכן לדעתו אפשר להסיק מגדרי איסור טבל על גדרי איסור תרומה – לחומרא ולקולא (עסקנו בכך בעיוננו לדף י"ג, והרוצה להרחיב יעיין באתוון דאורייתא כלל ב').

לעומת זאת, הר"ן (נט ע"ב ד"ה אבל) הסביר שאם גידולי גידולין של טבל אסורים, "כל שכן גידולי גידולין של תרומה".

לדברי רבי אברהם מן ההר, אין כאן קל וחומר, אלא דמיון מלא – איסורי הטבל והתרומה דומים, משום שהראשון מבוסס על השני (ואף אפשר לומר שאיסור הטבל קל יותר, שהרי הוא מכיל גם תרומה וגם חולין המעורבים בה, ולכן תערובתו קלה יותר, עיין ירושלמי לעיל ו, ד, וצ"ע). אם כן, מה סובר הר"ן, הרואה את איסור הטבל כחמור יותר?

אפשר שדבריו של הר"ן מתקשרים לשאלה נוספת ביחס לאיסורי טבל ותרומה (וגם בה עסק האתוון דאורייתא בדבריו שם): מהו גדרו של איסור תרומה לזרים? האם זהו צמצום של איסור הטבל המקורי, או איסור חדש שנוצר בהפרשת התרומה ובהקדשתה? אם איסור התרומה הוא צמצום של איסור הטבל המקורי, מסתבר שהוא קל מאיסורו של הטבל, ולפחות אינו חמור ממנו, שהרי מדובר בשיירי אותו איסור.

אם כנים דברינו, הרי שהראשונים נחלקו בתפיסת היחס בין שני האיסורים: רבי אברהם מן ההר רואה את איסור הטבל כנובע מאיסור התרומה, ואילו הר"ן רואה את איסור התרומה כתולדה של איסור הטבל.