נוסח 'אתה חוננתנו'

  • הרב עזרא ביק
הרב עזרא ביק שליט"א

נוסח 'אתה חוננתנו'*

מקור דין ההבדלה הכפולה

שנינו בגמרא בברכות לג ע"א:
"והבדלה בחונן הדעת ... בתחילה קבעוה בתפילה, העשירו קבעוה על הכוס, הענו חזרו וקבעוה בתפילה, והם אמרו המבדיל בתפילה צריך שיבדיל על הכוס".
מתוך לשון הגמרא משתמע שאדם אומר הבדלה פעמיים, מעין חזרה על אותם הדברים, וזו בעצם הסיבה לדגש שהמבדיל בתפילה צריך בכל זאת לחזור ולהבדיל על הכוס למרות מה שנראה כברכה שאין בה צורך.

נוסח ההבדלה

נוסח ההבדלה מפורש בפסחים קג ע"ב:
"פתח ואמר המבדיל בין קודש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה"[1].
ואם כן, עלינו לצפות לנוסח דומה בהבדלה שבתפילה - תפילת 'אתה חוננתנו'. ואכן, אחר ההקדמה שמקשרת את ההבדלה לברכת חונן הדעת, אנו מוצאים נוסח כמעט זהה להבדלה על הכוס -
"ותבדל בין קודש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה".
וכך בנוסח אשכנז. לגבי נוסח הספרדים נעיין להלן. ואולם נוסח זה הוא תיקון שנכנס לסידור התפילה לפני כשלוש מאות שנה. בכל המקורות בראשונים ובסידורים הישנים[2], מופיע שינוי קטן ודי מפתיע בנוסח.
וכך היא נוסחת הברכה בסידורי אשכנז הישנים:
"אתה חוננתנו למדע תורתך ותלמדינו לעשות חקי רצונך ותבדילנו בין קודש לחול בין אור לחושך וכו'".
בשנת תפ"ה הוציא ר' זלמן הניא סידור עם מאות תיקוני לשון לנוסח המקובל ובתוכם שינה את "ותבדילנו" ל"ותבדל". הנימוק היה, כמובן, פשוט - מה פירוש המטבע "ותבדילנו בין קודש לחול"? מה המשמעות שהקב"ה הבדיל אותנו בין קודש לחול? אם נושא ההבדלה הוא "אותנו" אזי הוא הבדילנו מן העמים אך איך אפשר להגיד שהוא הבדיל אותנו בין קודש לחול או בין ישראל לעמים? לכן תיקן המדקדק את ה"ותבדילנו" ולהיות "ותבדל" ובזה השוה ללשון ברכת ההבדלה על הכוס השגור בפי כל[3].
חלק גדול מתיקוני הרז"ה לא חדרו לסידורים שהודפסו בשנים הבאות, אך התיקון הזה הצליח למחוק לחלוטין את הנוסח הקדום מכל הסידורים עד כדי כך שכל מי שיברך בנוסח הקדום יתקבל כמחדש, וכמחדש תמוה ביותר.

'ותבדילנו' או 'ותבדל'?

אולם, יש לבדוק היטב כל שינוי בנוסח התפילה המקובל, אשר נוסד על רבותינו הקדמונים ואשר נמסר ונשמר בדייקנות מופלית על ידי קהל שלם המתפלל. קשה מאד לתאר שהחלפת "ותבדל" ל"ותבדילנו" יעשה בטעות וכשגרת הלשון. נשאלת השאלה, אם כן, מה הוא פירוש הביטוי "ותבדילנו בין קודש לחול"? וזה לשון הרב יעקב עמדין (הריעב"ץ) בעל הסידור עמודי השמים, בספרו לוח ארש[4]:
"כי האי גוונא... לא יעלה על הדעת שישלטו ידי זרים בורים אנשים בוערים עושי זדון מחליפי מלות בנוסחי ברכות. חלילה לנו לחטוא לחשוד בכשרים חס ושלום לא נחשדו סופרי ישראל על כן קדושים הם... על כן אני אומר חלילה לנו לזוז מנוסח הישן שבידינו. ונקל בעיני לפרשה על נכון. שהמלה יוצאה לשלישי כמו "כי תקדמנו ברכות" (תהלים כא, ד) - תעשנו מוקדם ברכות (לשון האבן עזרא שם); "יחלתני" (תהלים קיג, מג) - עשית אותי מיחל (לשון אבן עזרא בשני המקומות - "פועל יוצא לשני פעולים"). ככה תבדילנו - עשית אותנו מבדילים, שכל הבדלות הללו בבחינת ישראל המבדילים ביניהם ומפרשים בין ישראל לעמים - שאסורים לבא בהם ולהתחתן עמהם, ובין אור לחושך - שיש מצוות בתלויות ביום דווקא כהרבה מצוות עשה, ויש מהם בלילה בלבד כקצירת העומר וחביריו כמו שאמרו בסוף פרק שלישי דמגילה. וזה אנו יודעין על ידי חקי התורה. (כלומר - אנו יודעים על ידי חקי התורה להבדיל את ההבדלות האלו). ועל דרך זה נמשך לשון שבח זה וענינו. שעל ידי שחננתנו (הריעב"ץ גורס חננתנו במקום חוננתנו) דעה ולמדתנו חוקיך, בזה עשיתנו מבדילים הבדלות אלה. ולפי הנוסח אשר בדה בלבו המדקדק (הכוונה לרז"ה, אך כפי שציינו לעיל כבר קדמו ר' שבתי סופר) אין קשר לענין זה עם שלפניו. שאין מענין הברכה שהקב"ה הבדיל או שצוה להבדיל, איננה אלא להגיד שבחן של ישראל, שחננם השם יתברך דעה והשכל בתורתו, שעל ידיה הם יכולים לבדיל כל אלה ההבדלות. שידיעה זו היא חכמה ובינה לעיני העמים. ואין הבדלה באמת כי אם בבחינת ישראל כנזכר. שאם לא ישראל אין שם הבדלה בפועל ודו"ק. זה ברור נכון מאד."                                      (סימן קמג)
יוצא, שישנו פירוש חדש לעצם ברכת אתה חוננתנו. בניגוד לברכת הבדלה על הכוס, שהיא שבח לא-ל על שהוא מבדיל, אתה חוננתנו היא שבח על שנתן בנו את הדעת להבדיל, וכמאמר חז"ל, "אם דעת אין הבדלה מנין". "ותבדילנו" - היינו הנחיל לנו את יכולת ההבדלה, שמתבטא במה שאנו מבדילים בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. הבדלה זו איננה הבחנה מדעית לשם מין גרידא, אלא הבדלת דירוג המבוססת על נוהג הלכתי. דהיינו, אנו יוצרים ומטביעים את ההבדל ההלכתי על העולם הטבעי, שבו אין ההבדלה הזאת קיימת כעובדה טבעית. מצוות היום ומצוות הלילה מבדילות את האור מן החושך, דיני קדושת ישראל מבדילות בין ישראל לעמים, וקידוש השבת ושמירתה מבדילה בינה לבין ימי המעשה.

משמעות ברכת 'חונן הדעת'

נמצא, שלא רק שהבדלה בתפילה שונה מהבדלה על הכוס, אלא שהיא גם מכניסה שינוי מיקוד בברכת חונן הדעת. ברכה רביעית של תפילת חול, הראשון לברכות הבקשה, אינה מתייחסת לתורה בצורה מפורשת. הברכה מורכבת על דעת ובינת האדם, בלי להזכיר במפורש שחנינת דעת מאת ה' היא דעת התורה, היא החכמה הא-להית. אכן ברור לכולם, כי עיקר הביטוי לחנינת דעת תהיה בתורה, אך הברכה עצמה נמנעת מלפרט נקודה זו. אתה חונן לאדם דעת - בצורה כללית, ומלמד לאנוש - לכל אנוש, לכל הנברא בצלם - בינה. בניגוד לכך, התוספת של הבדלה מפרטת במפורש שמדובר בתורה ודעת ישראל דווקא. אתה חוננתנו - חונן אותנו, במובן של ישראל - למדע תורתך, ותלמדנו לעשות חוקי רצונך.
יוצא, שאם במשך השבוע אנו מתפללים בצורה כללית על קבלת דעת עליון, במוצאי שבת אנו מפרטים ומוציאים מן הנסתר אל הנגלה שהדעת שתהיה בתוכנו היא "מדע תורתיך". ומדוע? - כי אין הדעת של מוצאי שבת מסתפקת בהבחנה, בעיון, בקטלוג או אפילו בהבנה. היא שואפת לשנות ולקבוע נורמות וערכים בתוך העולם המדעי, לסדר ולדרג, להטביע את חותמה הערכית על העולם הסתמי.
היכולת לא רק להבין את העולם, יכולת התורה, חכמת-על הנקנית לאדם לא רק מהיותו נברא בצלם אלא מהתדבקותו בחכמה הא-להית ובהתעלותו מעל עולם הטבע - כלומר מחוויית השבת. בזה הגענו ל"ותבדילנו בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה". דווקא בצאת השבת, כשהחכמה באדם מתאזרת עוז לצאת ולתקן ולעשות חקי רצונך, ברוך חונן הדעת.

נוסח הספרדים לברכה

הבנה זו של הבדלת התפילה, כפי שהציע הריעב"ץ ז"ל, נתמכת על ידי נוסחת הספרדים:
"אתה חוננתנו ה' אלוקינו מדע והשכל. אתה אמרת להבדיל בין קודש לחול ובין אור לחשך ובין ישראל לעמים ובין יום שביעי לששת ימי המעשה".
כלומר - לא הקב"ה הבדיל אלא אמר לנו להבדיל. אכן נוסח אשכנז המקורי חריף יותר - לא רק אמרת לנו להבדיל אלא הענקת לנו את כח ההבדלה. אך ברור שזה גם כוונת נוסח ספרד - חוננתנו מדע והשכל ובעקבות זאת, אמרת לנו להבדיל, מכח אותו מדע והשכל. בזה מובן סוד ההבדלה הכפולה.

מדוע צריך להבדיל בתפילה ועל הכוס?

הגמרא מדגישה, בברכות ובפסחים, שהמבדיל בתפילה צריך לחזור ולהבדיל על הכוס, בלי להסביר מדוע. עתה מובן - שני צדדים להבדלה. יש הבדלת הקב"ה ויש הבדלת האדם. מצד אחד הקב"ה הטביע את ההבדלה כבר במעשה בראשית, באור ובחושך, ורקיע המבדיל בין עליון לתחתון, ובעיקר ביום השבת, מבורכת ומקודשת. אך עדיין הבדלות אלו תיאורטיות הן, יסוד הכוח נתון לפיתוח על ידי בני אדם.
ההבדל בין אור לחושך יכול להידרדר להבדל טכני בלבד, בלי משמעות ערכית, ויכול להתבטל על ידי אור מלאכותי. רבים הם האנשים המודרניים אשר מסרבים להתייחס אחרת ליום וללילה, אשר השתחררו מעריצות השמש, והשוו את כל שעות היום והכפיפו אותה לשיקולי נוחיות וכדאיות.
רק יישום החכמה על ידי כח התורה והנהגת המצוות מעניק ליום צביון מהותי אחר מהלילה - זה למצוות היום: מילה, תפילין, לולב, וזה למצוות הלילה: ק"ש בשכבך, הקטרת אברים, רינת התורה, ספירת העומר, יציאת מצרים. השאלה האם מזכירים יציאת מצרים בלילות (ברכות יד ע"ב) הופכת להיות מהותית, עקרונית, חודרת ליסוד מהות הלילה בחיי הבן-חורין, וכן גם שאלת סמיכות גאולת הלילה לתפילה (שם ד ע"ב). הקב"ה מבדיל, ומבדיל אותנו להבדיל בפועל. פעמיים צריכים אנו לברך: אחת על יסוד ההבדל בבריאה הטבעית ואחת על הענקת החכמה והדעת לנו ליישב את ההבדלה הזאת ולהביעה בחיי תורה ועולם של קדושה.
ועוד מוסר השכל - רואים איך לפעמים תיקון קל, שיפור לשוני וסגנוני, יכול למחוק יסוד שלם ולהעלים עיקר גדול בעבודת ה'.
 
 
*
***************************************************************
*
* * * * * * * * * *
כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון, תשס"ו
עורך: מאיר הרניק
*******************************************************
 
בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון
האתר בעברית:          http://www.etzion.org.il/vbm
האתר באנגלית:            http://www.vbm-torah.org
 
משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5
* * * * * * * * * *
*
***************************************************************
*
 
 
 

* מאמר זה פורסם בגליון 811 של 'דף קשר' - עלון לתלמידי ישיבת הר עציון'.
[1] ראה שם בשינויים לגבי מספר ההבדלות ולגבי החתימה.
[2] עיין מרדכי פסחים פ"י דף לו., ובפירוש התפילות לר' יהודה ב"ר יקר.
[3] הראשון שהציע תיקון זה היה ר' שבתי סופר פרמישל, שהוציא סידורו מאה שנה קודם בשנת שע"ז. אולם הגורם לשינוי בסידורינו הנדפסים מאז היה סידור שערי תפילה של ר' זלמן העניא. שניהם מודים שבכל הסידורים שבדקו הנוסח היה "ותבדילנו".
[4] הספר לוח ארש יצא לאור אחרי מאתיים חמישים שנה לפני כמה חודשים. ההגהות בסוגריים - שלי.