נוסח הברכות

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

שבת דף כד – נוסח הברכות

במסכת ברכות (דף מ עמוד ב) נחלקו רבי מאיר ורבי יוסי לגבי השאלה האם אדם ששינה ואמר ברכה בנוסח אחר מכפי שתיקנו חכמים יצא ידי חובתו; את עניין זה סיכם הרמב"ם בהלכות ברכות ‏(פרק א, הלכה ה-ו) וכתב:

"נוסח כל הברכות עזרא ובית דינו תקנום, ואין ראוי לשנותם ולא להוסיף על אחת מהם ולא לגרוע ממנה, וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות אינו אלא טועה, וכל ברכה שאין בה הזכרת השם ומלכות אינה ברכה אלא אם כן הייתה סמוכה לחבירתה. וכל הברכות כולן נאמרין בכל לשון והוא שיאמר כעין שתקנו חכמים, ואם שינה את המטבע הואיל והזכיר אזכרה ומלכות ועניין הברכה אפילו בלשון חול, יצא".

לכתחילה אין לאדם לשנות מהנוסח אותו תיקנו חכמים, אולם, בדיעבד, מי שבירך בנוסח שונה מהנוסח שנקבע על ידי חכמים - אם הזכיר בברכתו 'שם ומלכות' ואמר את עיקר עניין הברכה, יצא ידי חובה בברכתו.

למעשה, סוגיה זאת נוגעת באמירת ברכה בנוסח שונה (או בשפה שונה), וכן לחיסור או הוספה של מילים בתוך נוסח הברכה. רבי יוסף קארו פסק בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן קפז, סעיף א) שאם במקום 'ברכת הזן' אמר בארמית: 'בריך רחמנא מלכא מריה דהאי פיתא' יצא ידי חובתו, כיון שהזכיר שם ומלכות ואמר את עיקר עניין הברכה. לפי דעה זו, יש לומר שגם דברי המשנה בפרק הראשון במסכת ברכות נאמרו רק לכתחילה:

"מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר לקצר אינו רשאי להאריך לחתום אינו רשאי שלא לחתום ושלא לחתום אינו רשאי לחתום".

כלומר, לכתחילה אדם אינו רשאי להשמיט את חתימת הברכה אך אם לא חתם ובירך כפי שאמרנו, בדיעבד יצא ידי חובה. ברם, לדעה הנוספת שהובאה בשולחן ערוך שבה נאמר שצריך לחתום אף אם אמר במקום 'ברכת הזן' 'בריך מלכא מריה דהאי פיתא', צריך גם לחתום ב"בריך רחמנא דזן כולא".

מסוגייתנו, קשה על דברים אלה, היות וממנה משמע שהברכות לא נחתמו לחלוטין עד זמן חתימת התלמוד:

"איבעיא להו: מהו להזכיר ראש חודש בברכת המזון?... איבעיא להו: מהו להזכיר של חנוכה במוספין?"

כך אנו רואים במקומות נוספים (כדוגמת מסכת ברכות דך לג עמוד ב), שהיה חוסר בהירות בנוגע לנוסח הברכות; ניתן על פי הבנה זו אולי להסביר את המובא במסכת ברכות (דף מג עמוד א):

"אמר ליה רבי לרב: קום משי ידך! חזייה דהוה מרתת, אמר ליה רבי חייא: בר פחתי! עיין בברכת מזונא קאמר לך".

דהיינו, נאמר לרב לסדר לעצמו נוסח של ברכה.

יתכן להסביר שכוונת הרמב"ם היא שעזרא ובית דינו תקנו את אופי הברכות - הנוסח הכללי, אולם הוספה של תוכן הייתה מותרת בתקופת חכמים ואכן כך נעשה בפועל במשך הזמן עד לתיקון של הברכות בצורה מלאה ורק לאחר שנסתיימה מלאכת תיקון הברכות נאסר לשנות את נוסח הברכות.

הרב ירון בן צבי