כתבי הרב קוק שייכים לסוגות שונות. שיעור זה יעסוק בתורת הרב קוק דרך עיסוק באיגרותיו. נסביר מדוע בחרנו באיגרות, ונתאר את מבנה השיעור והתכנית השנתית. לאחר מכן נביא בקצרה את תולדות הרב ואת המסגרת הכרונולוגית של כתיבת האיגרות, ונלמד על המסגרת הכללית של האגרות מתוך הקדמת הרב צבי יהודה לאגרות.
באיגרת הרב קוק פורש את תפיסתו לגבי הסובלנות בימינו. הרב מסביר שגם לחופש הדעות יש גבול, ודבר זה נכון במיוחד שעם ישראל שהקשר בין אמונתו וקיומו הוא הכרחי. מאידך בימינו אין את היכולת לכפות הגבלה של חופש הדעות וזה אינו מיקרי אלא גילוי של רצון ה' בהיסטוריה. שיוויון נפש לכל הדעות מעיד על פגם מוסרי או מנטלי, ובעם ישראל שלילת האמונה היא דעה בלתי נסבלת. האמונה היא המהות הפנימית של עם ישראל ויסוד הסבלנות ולכן פגיעה באמונה היא פגיעה בסובלנות.
איגרת מ"ד נכתבה כחלק מדיון בין הרב קוק והרב שמואל אלכסנדרוב שעסק בהתמודדות עם ההשכלה והחילוניות. פסקה א' עוסקת במשמעות בחירת ישראל. לנושא זה נדרשה התייחסות מחודשת בעקבות ההשכלה והציונות שעוררו צורך להגדיר את היחס בין ישראל לאומות העולם. נביא ונבאר את פסקה א של האיגרת.
