ד"ת קצרים: נושאים הלכתיים מפרשיות השבוע
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב יצחק בן-דוד פרשת כי תבוא - מצוַת הביכורים שני פנים למתנת הביכורים: מחד - היא ניתנת לקב"ה, ומאידך - היא ניתנת לכהן. בכך, היא עומדת בניגוד למעשרות, הניתנים באופן ישיר ללוי. הבחנה יסודית זו יכולה להסביר כמה הבדלים הקיימים בין הביכורים לבין המעשרות: אי-הפרשת מעשר אוסר את הפירות ואילו אי-נתינת ביכורים אינו אוסר; כולם חייבים בביכורים אך רק מי שרוצה להשתמש בפירות או לאוכלם חייב במעשר. נושאים הלכתיים מפרשיות השבוע
הרב יצחק בן-דוד פרשת ניצבים - מצוַת התשובה האם לדעת הרמב`ם יש מצווה לשוב בתשובה? מדבריו בספר המצוות וב`משנה תורה` נראה שאין מצווה כזו, והתורה רק מנחה את האדם המבקש לשוב בתשובה שעליו להתוודות במהלך התשובה; אך מהכותרת להלכות תשובה נראה בבירור שאף לדעת הרמב`ם יש מצווה חיובית לשוב בתשובה. מה פשר סתירה זו? נושאים הלכתיים מפרשיות השבוע
הרב יצחק בן-דוד פרשת וילך - מצוות הקהל וכתיבת ספר תורה מה טיבן של מצוות ההקהל וכתיבת ספר התורה? מדוע מצוות אלו נזכרו באמצע פרשייה אחרת - פרשיית כתיבת ספר התורה ע`י משה ומסירתו למשמרת ללויים? נושאים הלכתיים מפרשיות השבוע
הרב יצחק בן-דוד פרשת האזינו - מצוַת כתיבת ספר תורה האם כל אדם חייב לכתוב לו ספר תורה, או שדי לו לקנות ספר כזה? מדוע התורה ניסחה את הציווי לכתוב ספר תורה בלשון "כתבו לכם את השירה הזאת"? נושאים הלכתיים מפרשיות השבוע
הרב יצחק בן-דוד פרשת וזאת הברכה - חידוש הסמיכה האם ניתן לחדש את הסמיכה בימינו? הרמב"ם כותב שאם יסכימו כל חכמי ארץ ישראל לסמוך מישהו - הרי הוא סמוך, אולם ייתכן שהוא מסתפק בדבר. במאה ה-16, על רקע בעיית האנוסים, התעורר פולמוס הסמיכה במלוא עוזו. נושאים הלכתיים מפרשיות השבוע
הרב יצחק בן-דוד יום העצמאות - האם ניתן/צריך לברך שהחיינו ביום העצמאות? האם יש לברך ברכת שהחיינו ביום העצמאות? אנו מכירים שני סוגים של ברכות שהחיינו: על ימים קדושים ועל מצווה מיוחדת. ייתכן שיום העצמאות מהווה 'יום קדוש' שיש לברך עליו שהחיינו, וייתכן שאמירת ההלל היא מצווה המחייבת אמירת שהחיינו. כיוון שהדברים אינם מוכרעים, יש לדון גם בגדר הכלל 'ספק ברכות להקל': האם הוא חל גם על ספק בברכת שהחיינו, או שמא זוהי ברכה שניתקנה על הרגשת הלב, ומותר לברכה גם במצב של ספק? נושאים הלכתיים מפרשיות השבוע
הרב יואל בן נון פסח - הסבה דרך חירות ושינוי בצורת הסדר כיצד מקיימים את מצוַת ההסבה? היכן ראוי לערוך כיום את הסדר? כיצד אפשר להפוך את סדר ליל הפסח למאורע חשוב ומשמעותי בחיי בני הבית בכלל, ובחיי הילדים בפרט?
הרב יצחק בן-דוד חייב אדם להקביל פני רבו ברגל מדוע חייב האדם להקביל ברגל את פני רבו? הפרשנים הציעו שתי הצעות: כחלק ממצוַת כיבוד הרב, או כדי ללמוד בצוותא את הלכות הרגל. נראה, שניתן להציע הצעה שלישית: הקבלת פני הרב מהווה קרש קפיצה לעלייה הרוחנית הדרושה בחג, ובימינו - תחליף (אמנם חיוור) לקבלת פני השכינה בהר הבית.
הרב יצחק בן-דוד פרשת בראשית - המאורות הגדולים ויום השבת שתי מערכות של מועדים מקודשים מוכרים בעולם ההלכה: המערכת של שלושת הרגלים, המבוססת על הירח והשמש, והמערכת של ימי השבוע, המבוססת רק על האמונה בקב`ה, בלי עוגן בעולם המציאות. באופן מפתיע, דווקא המערכת המציאותית נקבעת באופן בלעדי ע`י בני אדם, ואילו המערכת השנייה קבועה וקיימת משבעת ימי הבריאה.
הרב יצחק בן-דוד פרשת נח - פרו ורבו הגמרא קובעת שחצי עבד וחצי בן-חורין - רבו חייב לשחררו, כיוון שהוא אינו יכול לקיים מצוַת שֶבֶת ("לא תוהו בראה לשבת יצרה"). מדוע לא הזכירה הגמרא את מצוַת פרו ורבו, שהיא מדאורייתא? ייתכן שקיימת הבחנה יסודית בין שתי המצוות: בין ציווי ישיר לבין הבעת שאיפה.
הרב יצחק בן-דוד פרשת לך-לך - אופייה הכפול של מצוַת המילה התוספות קובעים שמילה בזמנה - ביום השמיני - חייבת להיעשות ביום, אולם מילה שלא בזמנה, הנעשית לאחר היום השמיני, יכולה להיעשות גם בלילה. נראה, שדעה זו מתבססת על זיהויו של מוקד כפול למצוַת המילה: היותה של המילה קרבן זוטא, והצטרפות האדם לכלל ישראל.
הרב יצחק בן-דוד פרשת וירא - ענישה קולקטיבית מדוע הקב`ה ביקש להעניק את סדום ועמורה בצורה קולקטיבית, ולא להציל את הצדיקים שבה? האם הקב`ה שופט את החברה כמכלול שלם, או כל פרט בנפרד?
הרב יצחק בן-דוד פרשת חיי-שרה - נר דלוק מערב שבת לערב שבת האם ניתן לצאת ידי חובת הדלקת נרות שבת בנר דלוק, או שמא צריך להדליק את הנר במיוחד לכבוד השבת? פתרון שאלה זו קשור לאופי הכפול של מצווה זו: כבוד שבת ועונג שבת.
הרב יצחק בן-דוד פרשת תולדות - מתי מותר לשקר? כאשר האדם נדרש לשקר - האם יש חשיבות לכך שהוא שומר על הגדרים הפורמאליים של אמירת האמת?
הרב יצחק בן-דוד פרשת ויצא - מתי מותר לצאת מהארץ? מהן הסיבות המתירות לאדם לצאת מהארץ? מהו שורשו של איסור היציאה לחוץ לארץ?
הרב יצחק בן-דוד פרשת וישלח - איסור אכילת גיד הנשה, ומערכת המצוות של ספר בראשית התורה אוסרת עלינו לאכול את גיד הנשה, שכן איבר זה מסמל את הנשגב מבינתו של האדם. גם שתי המצוות האחרות של הספר - ברית המילה ו`פרו ורבו` - מסמלות את המתח שבין עשייתו של האדם בעולם הזה לבין הכרתו בקב`ה הנעלה והמופלא מהגיונו.
הרב יצחק בן-דוד פרשת וישב - איסור השחתת זרע המדרש מספר שער ואונן עברו שניהם על איסור השחתת זרע. מהם גדריו של איסור זה? האם תשמיש במוך נאסר משום השחתת זרע?
הרב יצחק בן-דוד פרשת מקץ - מהו עונשו של הגנב? בפרשת השבוע, יוסף דורש מהאחים למכור את בנימין לעבד בשל גניבתו. האם מכירה לעבדות תמורת גניבה מוכרת גם בדין היהודי? מהו אופייה של מכירה זו?
הרב יצחק בן-דוד פרשת ויגש - ייחודו של קרבן השלמים יעקב היה הראשון להקריב קרבן שלמים. מצד אחד - קרבן זה פחות קדוש מקרבנות אחרים, אך מצד שני - יש לו דינים ייחודיים המלמדים על קדושתו היתירה. מהו סודו של קרבן השלמים?
הרב יצחק בן-דוד פרשת ויחי - חובת אבלות מניין? מה מקורה של חובת האבלות? האם היא מדאורייתא או מדרבנן? מדוע קובע הירושלמי שמשה רבנו נצרך לתקן שבעת ימי אבלות ושבעת ימי משתה החתונה, אם ממקורות רבים ברור לנו שמנהגים אלו נהגו עוד קודם למתן תורה?
הרב יצחק בן-דוד פרשת שמות - יחיד וציבור בפרשת שמות, עוברת התורה מסיפור תולדותיהם של יחידים לסיפור תולדותיה של האומה. השניוּת הזו - בין התייחסות לציבור כאל אוסף של יחידים לבין התייחסות אליהם כאל מכלול אחד - מאפיינת את עולמה של ההלכה, המייחדת ציוויים ליחידים ולציבור.
הרב יצחק בן-דוד פרשת וארא - והמה עזרו לרעה מדוע נענש פרעה, למרות שהוא רק מימש את גזירת הקב`ה על עם ישראל, כפי שהובאה ב`ברית בין הבתרים`? בשאלה זו נחלקו הרמב`ם והרמב`ן. נראה, שמחלוקתם משקפת מחלוקת יסודית בשאלה עד כמה צריך האדם להשתדל לממש את מה שנראה לו כרצון ה', גם כאשר הוא עומד בניגוד למוסר המקובל.
הרב יצחק בן-דוד פרשת בא - קידוש החודש והמועדים כיצד מתקדש החודש ונקבעים המועדים לאחר ביטול בתי הדין? לדעת הרמב`ן, הלל הזקן, שתיקן את לוח השנה הקבוע, קידש את החודשים והמועדים לזמנינו. לדעת הרמב`ם, בני ארץ ישראל מקדשים - גם בזמנינו - את החודשים והמועדים. כיצד ייתכן הדבר? האם יש תוקף הלכתי ל`ברכת החודש` הנאמרת בשבת מברכין?
הרב יצחק בן-דוד פרשת בשלח - אל יצא איש ממקומו ביום השביעי בדרך כלל, אדם העושה מלאכה בשבת עובר על לאו של עשיית מלאכה ועל עשה של שביתה ביום השבת. האם הוא הדין ביחס לאיסור תחומין, או שמא מעמדו של איסור זה שונה ממעמד שאר איסורי השבת?
הרב יצחק בן-דוד פרשת יתרו - לא תחמוד מה פשר האיסור לחמוד? המכילתא כותבת שעוברים על איסור זה רק בחימוד שהוביל לידי לקיחה בפועל. נחלקו הרמב"ם והראב"ד, האם עיקר האיסור הוא החימוד, או שמא עיקר האיסור הוא הלקיחה.

עמודים