ד"ת קצרים: עיון באורח חיים
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב שמואל שמעוני אופייה של תפילת תשלומין מה פשר האפשרות להתפלל תפילת תשלומין? אדם ששכח להתפלל שחרית ומתפלל פעמיים מנחה - האם תפילת התשלומין נחשבת לתפילת שחרית שלא בזמנה (באופן חריג), או לתפילת מנחה שנייה כ'פיצוי' על תפילת השחרית שפוספסה? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני אופייה של תפילת תשלומין - שיטת המגן-אברהם מהו אופייה של תפילת התשלומין? האם אופייה זהה לתפילה שלא נאמרה, שבמקומה היא באה, או שמא אופייה זהה לתפילה הצמודה אליה, ומתפללים אותה פעמיים כפיצוי על התפילה שפוספסה? המגן-אברהם נוקט בהבנה השנייה, ולשיטתו קיימות שתי נפקא-מינות: איסור האכילה לפני תפילת שחרית חל גם על תשלומי ערבית, ואדם ששכח להתפלל ערבית בליל ראש-חודש ושכח "יעלה ויבוא" בתפילת שחרית השנייה של ראש-חודש (תפילת תשלומין של ערבית) - אינו חוזר על תפילתו, בדומה לדינו של מי ששכח "יעלה ויבוא" בערבית של ראש-חודש. עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני מדוע תפילת תשלומין צמודה תמיד לתפילה אחרת? הרש`ש קובע שתפילת התשלומין זהה באופייה לתפילה השנייה, שאליה היא צמודה, ולא לתפילה הראשונה, שבמקומה היא באה. לכן, לדעתו, תשלומי מנחה הנאמרים בערבית הן רשות, כשם שתפילת ערבית היא רשות. כראיה לדבריו, הרש`ש מזכיר שתפילת תשלומין צריכה להיאמר תמיד בזמן הראוי לתפילה אחרת. אמנם, יש שחלקו על דין זה, והתירו להתפלל תשלומי שחרית מייד אחרי חצות (ולא חצי שעה אחרי חצות היום), ויש שהסבירו הלכה זו בכך שתפילת תשלומין - כמו כל תפילה - דורשת מסגרת ומצב נפשי הראויים לתפילה. עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני עד מתי ניתן להתפלל תפילת תשלומין? הראשונים נחלקו בעניין ההגבלות שהטילו חז`ל על השלמת תפילות: חלק טענו שניתן תמיד להשלים תפילות שפוספסו, חלק הגבילו יכולת זו להשלמת תפילה אחת בלבד, וחלק הוסיפו וקבעו שניתן להשלים תפילה רק בתפילה שאחריה, ולא אחר כך. מהי הסברה להגבלות אלו? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני ברכת שהחיינו על קניית ספרי לימוד האם מברכים שהחיינו על קניית ספרי לימוד? מהי משמעות הכלל `מצוות לאו ליהנות ניתנו` - האם האדם אינו צריך לשמוח בלימודו? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני ברכת נשים על ציצית אישה הלובשת בגד עם ציצית - האם עליה לברך עליו? מעבר למחלוקת הראשונים הכללית בעניין ברכת נשים על מצוות שהזמן גרמן, יש שטענו שנשים אינן מברכות על מצוַת ציצית כיוון שאין עליהן איסור ללכת בבגד של ארבע כנפות בלי ציצית. נראה, ששאלה זו תלויה באופי מצוַת הציצית: מצווה חיובית להטיל ציצית בבגד, או מצווה שלילית - שלא ללכת בבגד של ארבע כנפות בלי ציצית. עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני מעשה ותוצאה במלאכות שבת הגמרא כותבת שהאפייה בפועל היא תנאי הכרחי לעבירה על מלאכת `אופה`, ולכן אדם שהכניס פת לתנור בשבת ורדה אותה לפני אפייתה - אינו מתחייב. האחרונים נחלקו האם התוצאה היא תנאי הכרחי לחיוב גם במלאכת `זורע`. מה דינו של אדם שזרע זרע בקרקע, והוציא אותו לפני שהספיק להשריש? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני כיצד הבעל מקדש לאשתו? כידוע, נשים חייבות לקדש בערב שבת מדאורייתא. כמו כן, הקידוש מדאורייתא הוא קידוש בדברים בלבד, ורק מדרבנן חייבים לקדש על כוס יין. כיצד, אם כן, יכול הבעל לקדש לאשתו - הרי הוא כבר יצא ידי חובת קידוש דאורייתא בתפילה, והיא עדיין חייבת בקידוש מהתורה? ייתכן שהתשובה לשאלה זו נעוצה בהבנת דין ערבות: האם אף הנשים בכלל ערבות? האם ישנה הבחנה בין מצוות שהן חייבות בהן (כגון קידוש) לבין מצוות שהן אינן חייבות בהן (כמו תקיעת שופר)? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני מחיקת כתם של דיו הרא`ש חידש שאסור למחוק בשבת כתם של דיו, וה`חיי אדם` הוסיף עליו שהדבר אסור אפילו אם מוחקים אותו שלא על מנת לכתוב. האם התולדות של אב-המלאכה `מוחק` דומות למלאכה המקורית באופי הפעולה או בתכליתה? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני תולדות הדומות לאב באופי הפעולה ובתכליתה שני סוגים של תולדות מוכרים בהלכות שבת: תולדות הדומות לאב המלאכה באופי הפעולה, ותולדות הדומות לאב בתכלית הפעולה. הרב שלמה פישר מוכיח שדין מלאכה שאינה צריכה לגופה נאמר רק באבות המלאכה ובתולדות הדומות להם באופי הפעולה, ולא בתכליתה. כך ניתן להסביר מדוע מותר לסחוט לאיבוד ומדוע מותר לעשות כלי כאשר אין מתכוונים לכך. עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני היסוד המחייב בברכת המזון מהו היסוד המחייב בברכת המזון מדאורייתא - האכילה או השביעה? ר' עקיבא איגר הביא נפקא-מינה לשאלה זו: מה דינו של קטן שאכל ושבע, והגיע למצוות לפני שהספיק לברך? האם הוא חייב בברכה מדאורייתא? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני מצוַת השופר בראש השנה (א) מהי הגדרתה המדוייקת של מצוַת השופר - האם לתקוע בשופר או לשמוע את קולו? האם יוצאים ידי חובת השופר ע"י השמיעה או מדין "שומע כעונה"? מהו אופי מצווה זו: תפילה וזעקה של האדם כלפי הקב"ה, או תביעה המופנית כלפי האדם לשוב בתשובה? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני מצוַת השופר בראש השנה (ב) מדוע לדעת הרמב"ם, שמצוַת השופר היא בשמיעה, אין יוצאים ידי חובה בשמיעת תקיעתו של חרש, שוטה וקטן? ומדוע לדעת רבנו-תם, שהמצווה היא בתקיעה, התוקע לתוך בור אינו יוצא ידי חובה? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני מלכויות, זכרונות ושופרות תפילת מוסף של ראש השנה מכילה הצהרה על שלושת עיקרי האמונה החשובים: מציאות ה', שכר ועונש ותורה מן השמיים. האם אמירת מלכויות, זכרונות ושופרות בתפילה זו היא חובה מדאורייתא? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני תשלומין לתפילת נעילה ה`פרי מגדים` והרמ`ע מפאנו נחלקו האם יש תפילת תשלומין לתפילת הנעילה. מדוע שלא תהיה תפילת תשלומין לתפילה זו? הגרי`ד סולובייצ'יק הסביר שתפילת הנעילה אינה אחת מתפילות יום הכיפורים, אלא תפילה בעלת צביון מיוחד - היא נועדה להוסיף וידוי ותחנונים. לכן אין חותמים בה (לדעת חלק מהראשונים) בחתימה הרגילה של תפילות הימים הטובים, ואין לה (לדעת חלק מהאחרונים) תפילת תשלומין. עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני חיוב נשים בברכות התורה השולחן-ערוך פוסק שנשים מברכות ברכות התורה, למרות שהן אינן חייבות ללמוד תורה. מה פשר חיוב זה? האם חזר בו השולחן-ערוך מפסקו שנשים אינן מברכות על מצוות שהן אינן מחוייבות בהן? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני מעמדה של שאילת הגשמים (א) לעיתים, כאשר שוכחים להוסיף בתפילה "ותן טל ומטר" או "יעלה ויבוא" - יש לחזור על התפילה שוב. מהו תפקידה של החזרה? האם המטרה היא להשלים את ההזכרה החסירה, או שמא המטרה היא להשלים את התפילה שפוספסה? אילו מההוספות הללו הן חלק אינטגרלי מהתפילה, ואילו הן רק תוספות חיצוניות? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני מעמדה של שאילת הגשמים (ב) מה דינו של אדם שכחן במיוחד, ששכח לומר "ותן טל ומטר", חזר על תפילתו, ובתפילה השנייה - שכח להוסיף "יעלה ויבוא"? ומה דינו של אדם שהתפלל תפילת תשלומין, ושכח לומר בה "ותן טל ומטר"? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני ברכה ראשונה מהו אופי חובת הברכה על מאכלים לפני אכילתם? היו שהבינו שהברכה היא מצווה דרבנן, אך אחרים הציעו שהברכה היא מתיר. להבנתם, קיים איסור הרובץ על אוכל שלא בירכו עליו, והברכה מתירה את האוכל באכילה. לחקירה זו נפקא-מינה חשובה: מהו דין ספק ברכה ראשונה? האם אומרים 'ספק ברכות להקל', או שמא יש לברך מספק, כדי להסיר את האיסור מעל המאכל? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני ברכה ראשונה - המצווה והאיסור אחת ההבנות בחובת הברכה הראשונה מסבירה שטרם הברכה - חל איסור על המאכל, והברכה הראשונה מתירה אותו ("אסור ליהנות מהעולם הזה בלי ברכה"). מתברר, כי גם לפי הבנה זו - קיימת מצווה דרבנן נפרדת לברך על כל מאכל לפני אכילתו (בלי קשר לאיסור), ולכן חייבים לברך גם על כמות פחוּתה מכזית. עוד ייתכן, שהאיסור ניתר בברכת "שהכל", ואילו מצד המצווה - חובה לברך על כל מאכל את ברכתו המיוחדת. עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני איך מתרגלים לומר `ותן טל ומטר`? כידוע, שלושים יום לאחר ז' במרחשוון - חזקה על האדם שכבר הרגיל לשונו לומר `ותן טל ומטר לברכה`. רבים נוהגים לומר תשעים פעם ברצף `ותן טל ומטר`, ואז אינם חוזרים על תפילתם אפילו אם אינם זוכרים באיזה נוסח אמרו. האם כדין הם נוהגים? ומה הקשר בין דין זה לבין דינו של שור מועד? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני בין החנוכייה למנורת המקדש בהדלקת נרות החנוכה, אנו מרחיבים את מצוַת הדלקת מנורת המקדש לכל בית ובית. מתברר, שלעיקרון זה יש גם השלכות הלכתיות על נוסח ברכת ההדלקה. עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני הידור במצוַת הדלקת נרות החנוכה בהלכות הדלקת נרות החנוכה בא לידי ביטוי מושג ה`הידור` בהלכה. מהו אופיו של הידור מצווה? האם הוא נספח למצווה, והופך לחלק ממנה, או שמא הוא תוספת חיצונית, בעלת אופי אחר ומאפיינים אחרים מעיקר המצווה? בשאלה זו תלויה, בין השאר, השאלה על איזה נר יש לברך: על הנר הראשון, או על הנר הנוסף. עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני המהדרין מן המהדרין מהו דין ה'מהדרין מן המהדרין' בהדלקת נרות החנוכה? האם צריך להדליק נרות עבור כל אחד מבני הבית, או שמא `מוסיף והולך` בחנוכייה אחת עבור כל אנשי הבית? ומי מדליק - כל אחד מדליק לעצמו, או שמא בעל הבית מדליק לכולם? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני מלאכת בורר מהו אופייה של מלאכת בורר? האם עיקר המלאכה הוא ברירת הפסולת מתוך האוכל, תיקון האוכל או אולי ההפרדה בין האוכל לבין הפסולת? מדוע `בורר` אינה מלאכה שאינה צריכה לגופה, שפטורים עליה? עיון באורח-חיים

עמודים