ד"ת קצרים: עיון בחושן משפט
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב שמואל שמעוני מה היה דינו של הגזלן אלמלא ציוותה התורה `והשיב את הגזלה`? לכאורה, גם אלמלא ציוותה התורה על הגזלן להשיב את הגזלה, עדיין החפץ הגזול לא היה שייך לו, אלא שהשבתו לא הייתה מצוַת עשה. אמנם, ייתכן שלדעת רב המצב הוא שונה: באופן עקרוני, הגזלן היה צריך לקנות את החפץ הגזול כך שיהפוך לממונו ממש. רק בגלל שהתורה ציוותה `והשיב את הגזלה` - הופקעה בעלותו של הגזלן על הגזלה. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני קניין שינוי בגזלן הגמרא קובעת שגזלן קונה את החפץ אם הוא השתנה. מה פשר דין זה? אם השינוי מעיד על השתלטות מציאותית ולכן מחליף קניין סטנדרטי - מדוע גם שינוי שם, שאינו כרוך בהפגנת בעלות אקטיבית, מקנה את החפץ לגזלן? ייתכן שהשינוי רק מפקיע את חובת ההשבה של התורה, וממילא חוזר הדין הבסיסי - שהגזלן קונה את החפץ. כך ניתן להבין את שיטת ה`פני יהושע`, ששינוי מקנה את החפץ לגזלן למפרע מרגע הגזלה. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני יאוש ושינוי שם בגזילה לדעת התוס', יאוש לבד או שינוי שם לבד אינם מקנים את החפץ לגזלן, ורק צירוף שניהם מעביר את הבעלות על החפץ לגזלן, וגורם לכך שעליו להשיב את דמי החפץ במקום את החפץ עצמו. כיצד הדבר ייתכן? נראה, שהיאוש מסוגל באופן עקרוני להעביר את הבעלות על החפץ, ושינוי השם נצרך רק כדי להפקיע את חובת ההשבה המוטלת על הגזלן, המונעת את קניין החפץ על ידו. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני יאוש בגזילה ובאבידה הגמרא משווה בין יאוש הבעלים מאבידה לבין יאושם מגזילה. כיצד ניתן להשוות בין יאוש באבידה, המתרחש לפני מציאת האבידה, לבין יאוש בגזילה, המתרחש אחרי שהחפץ נגזל? בשאלה זו נחלקו הראשונים: התוספות הציעו שיאוש הבעלים מאבידתם מקנה את האבידה למוצא גם אחרי המציאה, ואילו הרמב`ן חידש שמוצא אבידה מתפקד כשומר עבור הבעלים, והחפץ מעולם לא יצא מרשותם. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני גזילה מכד הקמח של אליהו הנביא מה יסוד חיוב הגזילה - הנאת הגזלן מהחפץ הגזול או ההיזק לנגזל? מדברי הרא`ש ניתן לדייק כשתי האפשרויות, וייתכן שיש להבחין לדעתו בין האיסור, שנובע מהפגיעה בנגזל, לבין חיוב התשלום, שמבוסס על ההנאה שלא כדין. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני יאוש ושינוי רשות נחלקו האמוראים, האם גזלן קונה את החפץ הגזול אחרי שהבעלים התייאשו ממנו, והאם הוא חייב להשיב את החפץ עצמו או את דמיו. מכל מקום, ברור שהוא קונה את החפץ אחרי יאוש ושינוי רשות. כיצד הדבר ייתכן? מה היחס בין הבעלות על החפץ הגזול לבין חובת ההשבה (`והשיב את הגזלה`) המוטלת על הגזלן? עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני תשלומי ארבעה וחמישה על הקדש אדם שגנב שור או שה והקדיש אותם - האם הוא חייב לשלם תשלומי ד' וה', כאילו מכר את הבהמה? התוספות הבחינו לעניין זה בין הקדשה למזבח לבין הקדשה לבדק הבית, והגר`ח מבריסק ביסס על חלוקה זו הבחנה יסודית בין שני סוגי הקדש: יש הקדשות שמוקדם הוא העברת הבעלות הממונית לרשות גבוה, ויש שמוקדם הוא בהחלת קדושה ואיסורי מעילה. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני מעמד הקרבן כתובע כאשר מתנהל משפט פלילי נגד עבריין, האם יש מעמד מיוחד לקרבן הפשע? שאלה זו עולה ביחס לפסולי עדות: האם הנרצח או הנרבע נחשבים ל'בעלי דבר', שאינם רשאים להעיד נגד מי שרצח או רבע אותם? עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני מעשה תמים שהפך למעשה מזיק אדם שזרק כלי של חבירו מראש הגג על כרים וכסתות, ורץ מהר והסיר את הכרים - פטור מלשלם. לעומת זאת, אדם שזרק אבן באוויר, ולפתע הוציא אדם אחר את ראשו ונפגע מהאבן - חייב לשלם. מהו פשר ההבחנה בין המקרים? ייתכן שההבדל הוא בהגדרת המעשה כ'מעשה מזיק'. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני סילוק גורם מציל אדם זרק כלי מראש הגג על כרים וכסתות, ובא אדם אחר והזיז את הכרים לפני שהכלי הגיע לקרקע. מדוע האדם האחר פטור? הראשונים הסבירו שסילוק הכרים נחשב ל`גרמא` - גרימת נזק עקיפה שפטורים עליה, בניגוד ל`גרמי` - נזק עקיף שהגורם לו חייב. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני כעסו של היהודי מבריסק מה יהיה הדין אם יבואו עדים ויעידו שפרתו של ראובן היא טריפה, ולאחר מכן יוזמו? האם יש לחלק בין עדות בממונות לעדות באיסורים? עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני עד אחד נאמן באיסורין מהו המקור לכך שעד אחד נאמן בענייני איסור והיתר? לשאלה זו השלכה על הבנת אופי הדין: האם באופן בסיסי צריך שני עדים, והתורה צריכה לפרש היכן צריך עד אחד, או שמא באופן בסיסי צריך עד אחד, והתורה פירשה היכן צריך שני עדים. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני סוכה גזולה הגמרא קובעת שנטילת לולב הגזול היא מצווה הבאה בעבירה, אך מצד שני טורחת להביא מקור מיוחד לכך שאין יוצאים ידי חובה בסוכה גזולה. מדוע ישיבה בסוכה גזולה אינה מצווה הבאה בעבירה? הראשונים הסבירו זאת בצורות שונות, המשפיעות על הבנת הכלל "מצווה הבאה בעבירה" מחד, ועל הבנת אופי מצוַת הישיבה בסוכה מאידך. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני קים ליה בדרבה מיניה בכמה מקומות בש`ס מובא הכלל של `קים ליה בדרבה מיניה`: אדם שעבר בבת אחת שתי עבירות - אינו מתחייב אלא על החמורה מביניהן. מהו טעמו של דין זה? האם זוהי הגבלה טכנית על כוחו של בית הדין, או שמא זהו פטור מהותי מהעונש הקל יותר? עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני חיוב בדיני שמיים בסוגיות רבות, אנו מוצאים מקרים של אנשים הפטורים מתשלום בדיני אדם אך חייבים לשלם בדיני שמיים. האם אנשים אלו פטורים מצד הדין אלא שמוטלת עליהם חובה מוסרית לשלם, או שמא הם חייבים אלא שבית הדין אינו יכול לאכוף חובה זו? עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני מתה מחמת מלאכה שואל חייב באונסין, אך אם החפץ השאול ניזוק כאשר עשו בו את המלאכה שהוא מיועד לה - השואל פטור. מה יסודו של פטור זה? מדוע השואל לפתע אינו מחוייב להחזיר את החפץ ששאל? עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני שאלה בבעלים שואל חייב באונסין, אך אם בעל החפץ היה מושכר לשואל בשעת השאלה - השואל פטור. מה אופיו של פטור `בעליו עמו`? מדוע השואל אינו חייב להחזיר לפועל שלו את החפץ ששאל ממנו? עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני פושע כמזיק לדעת הרמב`ם, שומר שפשע בשמירתו חייב לשלם מדיני נזיקין (בבא-קמא), ולא מדיני שומרים. מסתבר, שקיים קשר ישיר בין שיטות הרמב`ם והראב`ד בדין 'פושע כמזיק' לבין שיטותיהם בדין 'שאלה בבעלים'. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני ברי ושמא - ברי עדיף לדעת הרמב`ם, שומר שפשע בשמירתו חייב לשלם מדיני נזיקין (בבא-קמא), ולא מדיני שומרים. מסתבר, שקיים קשר ישיר בין שיטות הרמב`ם והראב`ד בדין 'פושע כמזיק' לבין שיטותיהם בדין 'שאלה בבעלים'. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני איני יודע אם פרעתיך אף על פי שנפסק להלכה שאי אפשר להוציא ממון ע`פ טענה ודאית בלי ראיות, אם הנתבע זוכר שלווה כסף ורק אינו זוכר אם פרע - מוציאים ממנו ממון גם בלי ראיות. בהסבר דין זה הציעו המפרשים שני הסברים: `חזקה דמעיקרא` ו`אין ספק מוציא מידי ודאי`. האם יש נפקא-מינה ביניהם? עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני שני עדים בדיני ממונות ובדיני נפשות (א) כיצד ייתכן שעד אחד אינו נאמן, אך כאשר מצטרף אליו עד אחד נוסף (שאף הוא, כמובן, אינו נאמן) - לפתע שניהם נאמנים? ייתכנו שתי תשובות לשאלה זו: ייתכן שלעד אחד יש נאמנות חלקית, וייתכן שלעד אחד אין שום נאמנות, ורק ל'כת' של עדים יש נאמנות. ייתכן שזהו גם הבדל בין תפקידם של העדים בדיני ממונות לבין תפקידם בדיני נפשות. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני שני עדים בדיני ממונות ובדיני נפשות (ב) כיצד ייתכן שעד אחד אינו נאמן, אך כאשר מצטרף אליו עד אחד נוסף (שאף הוא, כמובן, אינו נאמן) - לפתע שניהם נאמנים? ייתכנו שתי תשובות לשאלה זו: ייתכן שלעד אחד יש נאמנות חלקית, וייתכן שלעד אחד אין שום נאמנות, ורק ל'כת' של עדים יש נאמנות. ייתכן שזהו גם הבדל בין תפקידם של העדים בדיני ממונות לבין תפקידם בדיני נפשות. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני קניין מעות במיטלטלין מדאורייתא, חפצים ניקנים בכסף. חכמים ביטלו את קניין המעות ותיקנו שחפצים עוברים מרשות לרשות רק ברגע שהקונה מושך אותם. האם קניין המעות בוטל לחלוטין, או שהחפץ אכן נקנה במעות, אלא שחכמים תיקנו שהמוכר והקונה יכולים לחזור בהם מהמכירה עד לרגע המשיכה? עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני דין תרעומת בפועלים הגמרא בבבא-מציעא כותבת שאם פועל ומעביד סיכמו ביניהם על עבודה, ואחד מהם חזר בו לפני תחילת העבודה - `אין להם זה על זה אלא תרעומת`, שכן הסיכום בעל-פה אינו מחייב דבר. מה פירושה של `תרעומת` זו? האם יש לה משמעות הלכתית? האם הפועל נחשב ל'פועל' מרגע הסיכום בעל-פה, או רק מרגע התחלת העבודה? עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני מתוך שאינו יכול להישבע - משלם הגמרא בבבא-מציעא כותבת שאם פועל ומעביד סיכמו ביניהם על עבודה, ואחד מהם חזר בו לפני תחילת העבודה - `אין להם זה על זה אלא תרעומת`, שכן הסיכום בעל-פה אינו מחייב דבר. מה פירושה של `תרעומת` זו? האם יש לה משמעות הלכתית? האם הפועל נחשב ל'פועל' מרגע הסיכום בעל-פה, או רק מרגע התחלת העבודה? עיון בחושן-משפט

עמודים