הרשמה בעיצומה
הוריות
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין - הוריות - תוכן העניינים, מבוא במלאות שמונים שנה למורנו הרב אהרן ליכטנשטיין, אנו מודים לבורא עולם שזיכה אותנו להוציא את הכרך השמיני בסדרת שיעורי הרב. כרך זה מכיל סיכומי שיעורים על מסכת הוריות, שאותם העביר הרב בישיבת הר עציון במהלך זמן קיץ התשע"ה.
הרב אהרן ליכטנשטיין הגדרת הוראה נתחיל לבאר את המילים הראשונות במסכת הוריות – "הורו בית דין", ונעסוק בשאלה מהי הוראה.
הרב אהרן ליכטנשטיין מעמדו ותפקידיו של בית הדין הגדול בשיעור זה נבאר מהו בית הדין שעליו מדובר במשנה.
הרב אהרן ליכטנשטיין חוטא שאינו שב מידיעתו המשנה הראשונה מביאה רשימת מקרים שבהם לאחר שבית הדין התירו בטעות איסור, הלך אדם ועשה את האיסור. כשהאדם עשה זאת על דעת עצמו, ללא קשר להוראת בית הדין, הוא חייב בחטאת. לעומת זאת, כשעשה זאת בעקבות ההנחייה של בית הדין – הוא פטור מחטאת.
הרב אהרן ליכטנשטיין מצווה לשמוע דברי חכמים בשיעור הקודם עסקנו בכלל שנקבע במשנה )ב.(. הכלל מחלק בין החוטא בשל הוראה מוטעית של בית דין לבין החוטא על דעת עצמו. החוטא בשל הוראה מוטעית של בית דין פטור מקרבן, ואילו החוטא על דעת עצמו חייב. המשנה מביאה מספר דוגמאות לכלל זה. אחת הדוגמאות היא תלמיד חכם שידע שבית הדין טעו בהוראתם ובכל זאת חטא. המשנה קובעת במקרה זה התלמיד החכם חייב בקרב.
הרב אהרן ליכטנשטיין חיוב חטאת בתולה בבית הדין שמהמשנה משמע שהיחיד פטור מקרבן גם במקרה שבו רוב הציבור לא חטא. גם כשאין 'פר העלם דבר', היחיד פטור מחטאת כיוון שתלה בבית הדין. הגמראמבארת שדין זה תלוי במחלוקת תנאים.
הרב אהרן ליכטנשטיין קהל ארץ ישראל במשנה ד: מבואר שכדי להתחייב ב'פר העלם דבר', די בכך שרוב הקהל יעברו עברה על פי הוראתם המוטעית של בית הדין. במקומות שונים במסכת נידונה השאלה: מי כלול במפקד האוכלוסין, שלפיו קובעים אם החוטאים הינם רוב הציבור או מיעוטו? סוגייתנו דנה בשאלה זו בהיבט הגיאוגרפי – מהם הגבולות שבתוכם צריך לשבת אותו קהל. רב אסי קובע שרק מי שיושב בארץ ישראל נחשב לעניין זה.
הרב אהרן ליכטנשטיין מרובין ונתמעטו בשיעור הקודם למדנו, שכדי להתחייב ב'פר העלם דבר של ציבור' יש צורך שרוב הקהל שבארץ ישראל יעברו עברה בעקבות הוראה מוטעית של בית הדין. מספרם של האנשים בקהל אינו קבוע. המספר משתנה מיום ליום. לפיכך, ייתכנו תרחישים שבהם עוברי העברה היו רוב הציבור ברגע מסוים, אך בזמן אחר הם היוו רק מיעוט של הציבור. במקרים אלה עוסקת סוגייתנו.
הרב אהרן ליכטנשטיין צירוף הוראות שונות סוגייתנו עוסקת במקרים שונים שבהם קבוצות שונות בציבור עברו עברות על פי הוראת בית הדין. כל אחת מהקבוצות בפני עצמה היא רק מיעוט מכלל הציבור, אך יחד הן מצטרפות לרוב. בכל אחד מהמקרים הגמרא מסתפקת אם ניתן לצרף את הקבוצות האלה כדי לחייב ב'פר העלם דבר', או שמא כל אחת מהקבוצות עומדת בנפרד.
הרב אהרן ליכטנשטיין הוראה של רוב הדיינים רבי יונתן מחדש בדבריו שני חידושים: א. קיימת מציאות שבה יושבים בבית הדין מאה דיינים. ב. כדי לחייב ב'פר העלם דבר של ציבור', יש צורך בהסכמה של כל הדיינים להוראה המוטעית.
הרב אהרן ליכטנשטיין התולה בבית הדין לאחר שחזרו בהם המשנה בדף ג: עוסקת במקרה שבו בית הדין הורו הוראה בטעות וחזרו בהם מהוראתם. התנאים נחלקו בדינו של יחיד שעשה מעשה על פי אותה הוראה מוטעית, כיוון שלא שמע שבית הדין חזרו בהם.
הרב אהרן ליכטנשטיין דבר שהצדוקים מודים בו הדיון בשאלה מה מוגדר כגוף שלם בתורה נמצא בהמשך הסוגיה (בדף ד:), ונעסוק בו בשיעור הבא. בשלב זה רק נתייחס בקצרה למקור של דין המשנה.
הרב אהרן ליכטנשטיין הוראה העוקרת את הגוף בהמשך הסוגיה חוזרת הגמרא לעסוק בעיקר הדין של המשנה, ההבדל בין עקירת הגוף כולו לעקירת חלקים מן הגוף. השאלה המרכזית העומדת לדיון היא: היכן עובר הקו בין "גוף שלם" לבין פרטי הלכות.
הרב אהרן ליכטנשטיין הוראות לקויות המשנה עוסקת בשלושה מקרים שבהם היה פגם בהוראה של בית הדין: א. אחד מהדיינים ערער על החלטת בית הדין. ב. המופלא של בית הדין לא היה נוכח בדיון. ג. חלק מהדיינים היו פסולים. בשיעור זה נדון במקרים אלה במסגרת המקומית של הלכות הוריות, ובמסגרת הרחבה יותר של הלכות סנהדרין.
הרב אהרן ליכטנשטיין חיוב בית הדין וחיוב הקהל בשיעור זה נעסוק באחת משאלות המפתח ביחס ל'פר העלם דבר של ציבור'. מיהו המתחייב בהבאת הקרבן – בית הדין או הציבור?
הרב אהרן ליכטנשטיין עניינים שונים בסוגיית חיוב בית הדין וחיוב הקהל בשיעור זה נעסוק במספר נושאים המוזכרים במהלך הסוגיה אך אינם קשורים לנושא המרכזי שלה. נתייחס בשיעור זה לשלושה נושאים: א. ידיעת החטא. ב. מתעסק. ג. טבול יום.
הרב אהרן ליכטנשטיין חטאת הציבור שמתו בעליה לענייננו, כאשר הביאו את החטאות בימי עזרא האנשים שעבדו עבודה זרה בימי צדקיהו כבר מתו. כיצד ניתן להביא קרבן חטאת עבור אנשים שמתו, והרי חטאת שמתו בעליה דינה מיתה?
הרב אהרן ליכטנשטיין שלוש חטאות מיוחדות בשיעור הקודם עסקנו באופייה של חטאת הציבור, ובהסברים השונים לכך שאין בה דין מיתה. במהלך הסוגיה התייחסה הגמרא למספר קרבנות מיוחדים: פר החטאת שהקריבו הלוויים במדבר, החטאות שהקריבו השבים מהגולה בימי עזרא, ושעירי ראשי חודשים. בשיעור זה נעסוק בדברי הגמרא ביחס לקרבנות אלה.
הרב אהרן ליכטנשטיין פר כהן משיח הפרק הראשון במסכת הוריות עסק ב'פר העלם דבר של ציבור'. הפרק השני, שאותו אנו מתחילים, עוסק בפר של הכהן המשיח.
הרב אהרן ליכטנשטיין שעיר עבודה זרה גדרי החיוב בשעיר עבודה זרה דומים מאד לגדרי החיוב ב'פר העלם דבר'. ואכן, בדרך כלל הגמרא מתייחסת לשני הקרבנות האלה בחדא מחתא, ואינה מבחינה ביניהם. עם זאת, בסוגייתנו מעלה הגמרא מספר הווה-אמינות להבחין בין 'פר העלם דבר' לבין שעיר עבודה זרה. כל ההווה-אמינות האלה נדחות למסקנה, אך על כל פנים ניתן אולי ללמוד מהן על הבדל יסודי בין שני הקרבנות, כפי שנראה בשיעור זה.
הרב אהרן ליכטנשטיין עברות שלא חייבים עליהן קרבן המשניות האחרונות של הפרק עוסקות בחיוב הקרבן של בית הדין, הכהן המשיח והנשיא על כמה עברות מיוחדות. בשיעור זה נעסוק בשלושה נושאים הנזכרים בסוגיות אלו: א. עשה ולא תעשה שבמקדש. ב. עשה ולא תעשה שבנידה. ג. שבועת העדות.