חנוכה
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב איתמר אלדר חנוכה - הדלקה עושה מצווה או הנחה עושה מצווה בשיעורו בוחן הרב איתמר אלדר את המחלוקת האם "הדלקה עושה מצווה" או "הנחה עושה מצווה" לאור דברי ר' לוי יצחק מברדיטשב. לדבריו, המחלוקת נוגעת לשאלה עקרונית ביחס לאווירת השגרה החורפית שאנו בתחילתה - כיצד יש להתמודד עם מצבים של מנוחה רוחנית שאינה דולקת? המועדים בחסידות
הרב אהרן ליכטנשטיין קטן בנר חנוכה – חלק א' השיעור דן בחיוב קטן שהגיע לחינוך בנר חנוכה מאמרים הלכתיים של הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ל
הרב אהרן ליכטנשטיין בענין חיוב סומא בנר חנוכה – חלק א' השיעור דן בחיוב סומא בנר חנוכה לשיטת ר' יהודה שסומא פטור מכל המצוות. הדבר תלוי בשאלה האם לדעתו יש חיוב מדרבנן או פטור גמור. כמו כן אפשר להציע שהוא חייב בנר חנוכה כיוון שאף הוא היה באותו הנס. דבר זה תלוי במהות הטעם של "אף הן היו באותו הנס", וכן במהותו של פטור סומא – האם הוא הקלה על הסומא המתקשה לקיים את המצוות כפטור נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן, או פטור הקשור לחיסרון מסוים בדעת כמו פטור חרש. מאמרים הלכתיים של הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ל
הרב אהרן ליכטנשטיין בענין חיוב סומא בנר חנוכה – חלק ב' השיעור דן בשיטות הראשונים לגבי מהותו של פטור סומא מאמרים הלכתיים של הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ל
הרב אהרן ליכטנשטיין בענין חיוב סומא בנר חנוכה – חלק ג' יתכן כי שאלת אופיו של פטור סומא תלויה בשאלה אם הוא פטור רק מעשים או גם מלאווים. נראה גם שיש לחלק בין סומים שונים – חסרון בדעת שייך יותר לגבי מי שנולד סומא ולא כלפי מי שהיה פיקח ונסתמא. ייתכן שחיוב סומא בנר חנוכה מצד שאף הוא היה באותו הנס תלוי בשאלת אופי פטור סומא ממצוות, אך הדבר איננו מוכרח. מאמרים הלכתיים של הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ל
הרב אהרן ליכטנשטיין בענין חיוב סומא בנר חנוכה – חלק ד' השיעור דן בחיובו של סומא בנר חנוכה לדעת חכמים האומרים שהוא חייב בכל המצוות. שאלה זו תלויה בעניינה של הברכה על ראיית נר חנוכה – האם היא משקפת חיוב נוסף על ההדלקה או שהיא חלק מחיוב ההדלקה, ועד כמה חלק זה הוא בלתי ניתן להפרדה. מאמרים הלכתיים של הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ל
הרב אהרן ליכטנשטיין בענין חיוב סומא בנר חנוכה – חלק ה' השיעור ממשיך לדון בשיטת חכמים המחייבים סומא בכל המצוות, האם סומא יכול להוציא בנר חנוכה. הלכה למעשה, סומא חייב להדליק ולברך, ואף יכול להוציא אחרים. מאמרים הלכתיים של הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ל
הרב יואל בן נון חנוכה שיעור מיוחד לחגים #6 5772/תנך/ישעיהו - הרב יואל - תשעב/תנך-מלכים ונביאים-הריב-חנוכה מלכים ונביאים
הרב משה טרגין נר חנוכה כחובת בית הגמרא במסכת שבת (כא ע"ב) מתארת את החיוב ה ב ס י ס י (להבדיל ממנהג המהדרין מן המהדרין, שכמותו אנו נוהגים כיום) של נר חנוכה במילים "מצות חנוכה - נר איש וביתו". מתודולוגיה
הרב ברוך גיגי ברכת שהחיינו על עיצומו של יום בחנוכה הרב ברוך גיגי פותח דרך סוגיית ברכת שהחיינו על הימים הנוראים, וממשיך בהתלבטות הגמרא האם יש לסמוך ברכה זו למצוות החג. מכאן נוגע המאמר בשאלת אופיו של היום והזיקה להדלקת נרות חנוכה. נושאים בהלכה
הרב משה ליכטנשטיין שבת חנוכה - חומה או דלתות קיימים שני גורמים לפנייה לעבודה זרה - חיפוש רוחני ושקיעה בתענוגות. עמוס מוכיח את ישראל על ההדוניזם, ומבין כי פגם ביחסים שבין האדם לחברו הוא בעצם פגם ביחסים שבין האדם למקום. עיון בהפטרות
הרב יצחק ברט הדלקת נרות חנוכה בנורות חשמליות האם ניתן להשתמש בנורות חשמליות מסוגים שונים לקיום מצוַת הדלקת נרות החנוכה? האם אדם הגורם לנורה חשמלית להידלק, נחשב מבחינה הלכתית למדליק הנורה, ויכול לברך על כך `להדליק נרות של חנוכה`, או שמא הוא נחשב רק לגורם להדלקת הנורה באופן עקיף (בגרמא)? מהי הגדרת הגרמא לעניין איסורי שבת? קש"ת - הלכה וטכנולוגיה
הרב בנימין תבורי ברכת הרואה בנר חנוכה בגמרא נאמר כי הרואה נר חנוכה צריך לברך ברכת שעשה ניסים. מהו אופיה של ברכה זו: האם מדובר בברכת המצוות או שמא זו ברכה מיוחדת שנתקנה לראיית נר חנוכה, או אולי מדובר בברכה על עיצומו של יום? שאלות אלו עומדות ביסוד כמה מחלוקות בראשונים באשר לשאלה מיהו המברך את ברכת הרואה, ומהו סדר ברכות נר חנוכה. קש"ת - המצוה השבועית
הרב בני להמן עיונים בפרשת מקץ ובענייני חנוכה שיעור זה נחלק לשני נושאים: בחלק הראשון של השיעור נעסוק בראשיתה של פרשת מקץ, ובעיקר בשאלה מדוע לא קיבל פרעה את פתרון החלומות שהוצע לו על ידי יועציו, ומהו החידוש היסודי בפתרונו של יוסף. בחלק השני של השיעור נעסוק בענייני חנוכה, במחלוקתם של בית שמאי ובית הלל האם ההדלקה היא מוסיף והולך או פוחת והולך, וכן בשאלה האם ניתן להדליק נר חנוכה בנר שעווה. קש"ת - מהרל
הרב בנימין תבורי מועדי השנה #09, הרואה נר חנוכה מועדי השנה #09, הרואה נר חנוכה קש"ת - מועדי השנה
הרב בנימין תבורי נרות חנוכה קש"ת - מועדי השנה
הרב בנימין תבורי חנוכה חלק א השיעור נידונו מספר מנהגי חנוכה: א. מנהג חב`ד להדליק חנוכיה במקומות ציבוריים והשאלה האם מותר לברך עליהם (דעת הרבי מלובביץ' בעניין), תוך השוואה לברכה על חנוכיה בבית הכנסת. ב. מתי יש לומר את הפיוט 'הנרות הללו' - הזכרת המקור הראשוני ממנו נלמד המנהג (מסכת סופרים), ג. דיון בשאלת מעמדה של ברכת 'שעשה ניסים' - האם היא ברכת 'הרואה' ומשבח או שהיא ברכת הודאה, התייחסות לנ`מ האפשרית בין השיטות - זמן הברכה (לפני ההדלקה או דווקא לאחריה) והצגת פיתרונו של הגרי`ד לשתי האפשרויות - לברך לאחר הדלקת הנר הראשון (בב`י רעיון זה מוזכר בשם ר' יונה - שיש לברך שעשה ניסים לפני הדלקת הנר האחרון משום שהוא התוספת הייחודית של היום). ד. המנהג להדליק נרות חנוכה ביום בבתי כנסיות. קש"ת - מנהגי רבותינו
הרב בנימין תבורי חנוכה חלק ב בפתח השיעור, הוזכרו טענותיו של הרב סולובייצ'יק כנגד הדלקה בברכה במקומות ציבוריים (בניגוד לבית הכנסת). בהמשכו, נידונה חובת ההדלקה מן המקורות (מנהג הרמב`ם ותוס', הסבר הגרי`ז למנהג האשכנזים) עד למנהגים הרווחים בזמנינו ונימוקיהם, תוך התייחסות לשאלה האם נשים נשואות ובנות רווקות מדליקות נר חנוכה, תוך דיון נרחב בשאלה האם ראוי לומר כאן אישתו כגופו (עמדת הגרי`ד היא שאין אומרים). בסיום השיעור, הוזכרה שאלת זמן ההדלקה - גדר עד שתכלה רגל מן השוק, וחשיבות ההדלה בנר שמן אל מול ההדלקה בנר שעווה (הגרי`ד סבר בשלב מסויים שנר שבת נמשך אחר הפתילה הרבה יותר טוב, אך ישנו נימוק אחר אותו מביא ערוך השולחן - הקשר אל שמן המנורה ונימוקים מעין אלה). קש"ת - מנהגי רבותינו
הרב יוסף צבי רימון הלכות חנוכה - מקום ההדלקה היכן יש להניח נר חנוכה - בפתח הבית או בפתח החצר? האם ניתן להדליק' בפתח חדר המדרגות? היכן יש להניח את הנרות בבית משותף? כיצד ינהגו תלמידי פנימיה, האם ידליקו בעצמם או שיצאו ידי חובה בהדלקה הנעשית בבתיהם? קש"ת - מעגל השנה
הרב יוסף צבי רימון הלכות חנוכה - זמן ההדלקה ודין "בית" מהו זמן ההדלקה הראוי לנר חנוכה - שקיעת החמה או צאת הכוכבים? כיצד ינהג מי שלא יכול להדליק בראשית הלילה, האם ידליק מאוחר בלילה, ידליק על ידי שליח או שידליק מפלג המנחה? האם יש צורך ב`בית` על מנת להדליק נר חנוכה - מה דינם של מטיילים או של המעוניינים להדליק במקומות ציבוריים? כיצד ינהג מי שאינו לן בביתו בחנוכה, היכן ידליק? קש"ת - מעגל השנה
הרב שלמה ברין חנוכה ולאומיות יהודית קש"ת - נושאים שונים בהגותו של המשך חכמה
ד"ר יאיר הלוי דעת תורה ההרצאה עסקה בהבהרת שלבים שונים בהתפתחות המושג 'דעת תורה' - החל מהשלב הראשון, החז`לי, המתייחס אל דעת תורה כאל עמדה הלכתית בעלת נימוקים משמעותיים, דרך הבעל שם טוב והגר`א שהרחיבו את משמעות הביטוי 'ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא' ומצאו רמזים מסוגים שונים (באותיות ובפסוקים) להתנהלות היחיד ולקירבת ה' שלו, החפץ חיים שהשתמש בפסוקי התורה כאמצעי לפיתרון בעיות מציאותיות, הרב אלחנן וסרמן שטען שיש דעת תורה רק אצל גדולי הדור וייחס אותה ל'לא תסור', גדולי ישראל בדור שלאחר השואה הרחיבו את קביעתו בהסבריהם כיצד רבני מזרח אירופה לא הורו לעלות לארץ, הרב ש`ך שיצר הנהגה המבוססת על 'איש אחד' וייסד את 'יתד נאמן', והרב אלישיב אצלו דעת תורה הפכה להיות מושג יותר דמוקרטי. קש"ת - שיחות מיוחדות (ומועדים)
הרב דב אורון, הרב מאיר נהוראי, והרב אפרים זיק רב שיח: רבנות קהילה - תפקיד ומטרות רב השיח עסק במספר סוגיות יסוד בחייו של רב קהילה, בארץ ובחול - דרכי התנהלות אל מול הציבור (האם יש קשר חברי ואנושי, האם עדיף להיות זמין או דווקא מרוחק) בשאלת התרומה של הישיבה לחייהם 'המקצועיים' של הדוברים, לשאלת היחס בין הוראה הלכתית לבין הנהגה קהילתית (האם חייבים לומר שאסור להיות בברכה מעורבת, האם יש היגיון להציב טלוויזיה בבית הכנסת על מנת למשוך את האנשים), ושאלת היחס בין החיים המקצועיים לאישיים בתפקיד הרבני. קש"ת - שיחות מיוחדות (ומועדים)
הרב האדמור שרגא זלמנוב הנהגת הצדיק - בין שמיא לארעא תפקידו של הצדיק כפול - מחד הוא נברא כצינור לגילוי הקב`ה בתוך העולם, ומאידך הוא אחראי לקשר בין הרחוקים לבין אביהם שבשמיים (הקשר כולל משמעות גשמית ומשמעות רוחנית כאחת, בדומה ליוסף הצדיק אשר ברמה העמוקה הקשר שלו לאחים הוא כשמש וכוכבים, וברמה הפשוטה, הגשמית - כאלומות). החסיד, המכיר בעובדה זו, שואף להדבק בצדיק ככל יכולתו. אותם שאינם מודעים לקשר זה, מקבלים מן הצדיק חרף חוסר ידיעתם, אך אינם 'מסייעים' לו במובן הפשוט. צדיק יודע שהוא צדיק כאשר אנשים נדבקים בו, את כוחו הוא שואב גם מהציבור ולא רק מעצמו. קש"ת - שיחות מיוחדות (ומועדים)
רב שיח בין הרב דוד בלוך הרב יצחק לוי ופרופ' יהודה בן מאיר הנהגה תורנית ציבורית הדיון עוסק בהצגת שתי עמדות יסוד בנוגע לתפקיד הרבנים ולסמכותם - הרב בלוך תיאר את העמדה החרדית המתונה הגורסת שראוי להתייעץ עם גדולי תורה בגלל שהם נקיים מנגיעות אישיות, שיש חשיבות להנהגה ועל כן חשוב שגדולי התורה יהיו מעורבים בבחירת ההנהגה הפוליטית ושבאופן עקרוני על גדולי התורה להכריע בכל שאלה ערכית גם אם אינה הלכתית. יהודה בן מאיר תיאר את העמדה הליברלית יחסית הטוענת שישנם תחומים בהם איש הציבור בקי בהבנת המציאות ועל כן יכולת ההכרעה היא דווקא בידיו, ושלעתים עולם התורה מביע עמדות בנושאים שאינם הלכתיים שלא בצדק. הרב יצחק לוי התייחס לשאלה מנקודת מבט רחבה - הדיון הזה עצמו נוצר בגלל הגלות הארוכה. הפיתרון הכללי מצוי בשאלה המערכתית - כיצד המדינה מתייעצת עם התורה (למשל - דרך הרבנות הראשית). למעשה, צריכה להיות חוכמה לרב מה לענות ולאיש הציבור מה לא לשאול. קש"ת - שיחות מיוחדות (ומועדים)

עמודים