כבסיס לדיון בעבודת ה', נעסוק בשיעורנו בקריאת שמע ובתפילה. מקור החיוב של קריאת שמע הוא התורה, "בשכבך ובקומך". אולם, יש המבינים שקריאת שמע דרבנן, כנגד ראיות רבות. בפרשייה הראשונה של קריאת שמע, בה מופיע הביטוי (דברים ו'), קיים מתח מובנה. מצד אחד, ישנם ביטויים מהם עולה ש"הדברים האלה" מכוונים לביטויים ספציפיים, אותם צריך לשים על המזוזות וכדומה. אולם, במקביל אנו מוצאים ביטויים המושכים לכך שמדובר בביטוי נרחב לכל התורה כולה. במהלך השיעור יתבאר, שכל האפשרויות נכונות: מדובר בפסוקים מצומצמים, המייצגים את כל התורה כולה. בהתאם לכך יש להבין את הדעה לפיה קריאת שמע דרבנן: ישנה חובה לקרוא מהתורה בבוקר ובערב לאו דווקא את קריאת שמע, אך פסוקים אלו מייצגים את כלל התורה כולה.
בשיעור הקודם התוודענו למחלוקת האמוראים בשאלה האם קריאת שמע היא מדאורייתא או מדרבנן. מחלוקת זו, כפי שבארנו, נעוצה בשאלה האם המילים "ובשכבך ובקומך" כוללים צו ספציפי של קריאה בזמנים אלו, או שזהו חלק מן הצו הכולל של מצוות תלמוד תורה ("ושננתם"), שיש להגות בתורה בכל עת ובכל מצב.
בשיעור האחרון, הבאנו את תמצית השיטות באשר להיקף החיוב של קריאת שמע. היום, נדון בשיטות אלה מנקודת מבטם של הפסוקים. דבר זה ייעשה תוך פיתוח כיוון המחשבה שהעלנו בשיעור הראשון.
