מחשבה
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב שלמה ברין פרשיות בהר-בחוקותי - השיבה לאחוזה ואחדות המשפחה, `כנגד יצר הרע,האם בהמש`ח חזה את השואה? מהי כוונת התורה בהוראתה: "ואיש אל משפחתו תשובו"? מה הקשר בין איסור עבודת השדה ביובל, להחזרת הקרקעות? האם חזה בעל המשך חכמה את השואה, בניתוחו לקללות המופיעות בפרשה ובדברו על הגלות והרדיפות? הגות ומוסר בפירוש ה`משך חכמה`
הרב שלמה ברין פרשת במדבר - על מסע המחנות וחנייתם ועל האופי המיוחד של חג השבועות הגות ומוסר בפירוש ה`משך חכמה`
הרב שלמה ברין פרשת נשא - פרשת נשא הגות ומוסר בפירוש ה`משך חכמה`
הרב שלמה ברין פרשת בהעלותך - קרבן פסח, השגחה פרטית ומאבק בעבודה זרה, על מעלת היחידים והשראת שכינה לפני חטא העגל על קרבן הפסח, השגחה פרטית ומאבק בעבודה זרה ועל מעלת היחידים והשראת שכינה לפני חטא העגל הגות ומוסר בפירוש ה`משך חכמה`
הרב שלמה ברין פרשת שלח - על חטא המרגלים ועל הטעות בדבר מעלת משה רבנו מה היה חששם הגדול של המרגלים ושולחיהם? במה באה לידי ביטוי חששו של העם ממותו של משה? במה טעו ישראל בהבנת היחס בין משה לקב`ה? מה הקשר בין ציצית לתיקון העולם? הגות ומוסר בפירוש ה`משך חכמה`
הרב שלמה ברין פרשת קורח - לא נעלה - לאן? הגות ומוסר בפירוש ה`משך חכמה`
הרב שלמה ברין פרשת חקת - סוד הפרה האדומה, בין הנהגה ניסית לטבעית הגות ומוסר בפירוש ה`משך חכמה`
הרב איתמר אלדר הקדמה - הקדמה עשר הספירות הינן הגדרות קבליות של הצורות השונות של הופעת האלוקות בעולם. ניתן ללמוד עליהן בשני רבדים: הרובד הראשון הוא הרובד המיסטי, בו לומדים את מהות הספירה, והרובד השני הוא הרובד הקיומי, המנסה לתרגם את הספירות להבנת ההנהגה האלוקית בעולם. כיוון זה בולט בהגות החסידות, ואנו נלך בעקבותיו. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 1 - מלכות (א) ניתן לראות שתי גישות מרכזיות בהסבר הקשר שבין האדם לאלוקים. גישה אחת - גישת הוגי ימי הביניים - טוענת שהאלוקים רחוק מאוד מן האדם, במקום ובזמן, ונשגב מכדי שיוכל האדם להתקשר איתו. גישה שנייה - גישת הקבלה ובעקבותיה החסידות - טוענת ש"לית אתר פנוי מיניה", והאלוקים נמצא בכל מקום ואף באדם עצמו. יתירה מזו: כיון ש"אין מלך בלא עם", האלוקים כביכול זקוק לאדם כדי למלוך. אלוקות קרובה זו, היוצרת קשר עם האדם ואף זקוקה לו - זוהי המלכות. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 2 - מלכות (ב) המלכות - "לית לה מגרמה כלום", הן מצד הקב"ה, שללא האדם אינו יכול למלוך, והן מצד האדם, שאינו יכול להיפגש עם המלכות בלי ויתור והסתלקות. ויתור זה בא לידי ביטוי בשלושה מישורים: התיאולוגי - האדם מפסיק להאמין בכל דבר אחר; השכלי - האדם מפנים עד כמה הוא לא מבין כלום; והמידותי - האדם חייב להיות עניו ולבטל עצמו כדי לפנות מקום לשכינה. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 3 - מלכות (ג) הראי"ה קוק עומד על כך שההתקרבות לקב"ה נעשית דרך גילויו בעולם הזה. על כן, התפילה פותחת בשם אדנות, שהוא כינוי למלכות, ועוברת דרך כל צורכי האדם בעולם הזה. בעזרת תפילה כזו יכול האדם לרומם את עצמו ואת השכינה הנמצאת בגלות אל מקורה העליון, וזהו "ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה". מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 4 - יסוד (א): `זכר ונקבה ברא אותם` על פי המדרש המבאר שהאדם נברא זכר ונקבה משני צדי גוף אחד ורק אח"כ הופרד לשני גופים, ניתן לראות גם בקב"ה כביכול שני צדדים, צד זכר וצד נקבה, שננסרו והופרדו. לאחר הנסירה נוצר פירוד בין שני צדדים אלו, אך זהו הבסיס ליצירת חיבור מחודש, שלם יותר מן הקודם. היסוד הוא נקודת החיבור. ניתוק ובעקבותיו חיבור מחודש זה עובר כחוט השני לאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל והעולם. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 5 - יסוד (ב): הזיווג ושמירת הברית המדרש מבאר כי פעמים שהכרובים הסתכלו איש אל אחיו ופעמים אל הבית, והדבר תלוי במעשיהם של ישראל. בקבלה נלקח מכאן יסוד חשוב: עם ישראל במעשיו אחראי למצב הפירוד או האחדות בין קודשא בריך הוא ושכינתיה. הדבר אמור כלפי כל המצוות, אולם במיוחד כלפי שמירת הברית והזיווג, ולכן הברית המרכזית - ברית מילה - נמצאת באיבר הזיווג. ספירת היסוד היא ספירת החיבור, ספירת הברית, ספירת השלום, ולכן מחיבור נכון באה ברית שלום. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 6 - יסוד (ג): צדיק יסוד עולם ישנה זיקה , ולעיתים אף זהות, בין השכינה לבין כנסת ישראל. שתיהן מיצגות את המלכות - ביטוי למלכות ה' בעולם. הצדיק הוא היסוד המקשר בין כנסת ישראל לקב"ה. לכן, על הצדיק להיות מקושר הן לקב"ה והן לעם ישראל כולו, בבחינת סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. בגלל אופייה המחבר של ספירת היסוד, היא חייבת להיות מסוגלת להכיל את הכל - את כל השפע האלוקי, וכך גם הצדיק צריך להיות מסוגל להכיל את כל השפע האלוקי מחד, ומאידך - להיות מסוגל להעביר אותו לכל אחד ואחד מכלל ישראל. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 7 - יסוד (ד): השבת (1) לשבת יש אופי כפול. לעיתים היא מייצגת את בחינת הנקבה - המלכות, ולעיתים את בחינת הזכר - היסוד. השבת גם מושפעת מימי המעשה וגם משפיעה עליהם. מצד האדם יש בה בחינת קבלה ובחינת עונג, וזהו אף עניינה של הכפילות - "זכור" ו"שמור" - בציווי השבת. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 8 - יסוד (ה): השבת (2) שתי הבחינות בשבת, בחינת המלכות ובחינת היסוד, באות לידי ביטוי כבר בפסוקים בתורה ובטעמים הניתנים למצו?ת השבת. רגע השיא של השבת הוא בשעת הסעודה השלישית, שעה שבה מתחברות שתי הבחינות - ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה - ולכן זוהי עת רצון, רעוא דרעוין. כפילות נוספת היא הכפילות בין דין לבין חסד, וגם ביחס אליה - בסופו של יום נוצר האיחוד בין שתי הבחינות. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 9 - חסד וגבורה (א): שורשן החסד והגבורה, הנמצאות משני צדי עץ הספירות, מבטאות שתי הנהגות שונות של הקב"ה - הנהגת חסד והנהגת דין. בבריאת העולם היה צורך בצמצום האין-סוף וביצירת חלל פנוי שבתוכו ניתן היה לברוא עולם, ולתוך העולם להשפיע מן האין-סוף בצורה מדודה ומוגבלת, שלא תהרוס את העולם. ההשפעה היא החסד וההגבלה היא הגבורה, ויש צורך בשתיהן כדי לקיים את העולם. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 10 - חסד וגבורה (ב): ריחוק וקירוב סיפור בריאת העולם מתואר בשם אלוקים, ולאחר מכן שוב הוא מסופר בשם הוי"ה. שם אלוקים ושם הוי"ה אלו שתי הנהגות של הקב"ה את העולם. שם הוי"ה מבטא את הקרבה לאדם ואת הדו-שיח עמו, ואילו שם אלוקים מבטא את הריחוק וההתגלות דרך הטבע, דרך אמצעי. הנהגת הקב"ה את העולם שרויה במתח מתמיד בין הקרבה והריחוק, בין החסד והדין, ובסופו של דבר, ביחס לאדם - האהבה מקלקלת את השורה. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 11 - חסד וגבורה (ג): ההלכה והסדר המתח שבין החסד לבין הגבורה בא לידי ביטוי גם בפניית האדם אל אלוקיו: האם באופן ישיר ובלתי אמצעי, כי "מלוא כל הארץ כבודו" והוא "ממלא כל עלמין", או שמא בהגבלות ובסייגים שמציינת ההלכה? האם המציאות היא כולה קודש, או מורכבת מקודש וחול? מה קדם למה: החסד לדין, או להיפך? ייתכן ששאלה זו קשורה למחלוקת האם בריאת העולם החלה מן הלילה (דין), או מן היום (חסד). מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 12 - חסד וגבורה (ד): אהבה ויראה וסדר קדימותן השאלה מה קדם למה בין החסד והגבורה שייכת גם לאדם: האם האהבה קודמת ליראה או להיפך? אצל הרמב"ם ישנה אהבה ומתוכה צומחת יראה, אך בעל התניא מחדש שישנן שתי אהבות: אהבה מצד החסד, המובילה ליראה, המובילה לאהבה יותר גדולה - מצד הגבורה. אצל רבי נחמן היראה קודמת לאהבה, כיון שהיראה מפנה מקום בלב האדם לקבל את האהבה. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 13 - תפארת (א): שם הוי`ה - ברוך אתה! ספירת תפארת נמצאת במרכז עץ הספירות ומהווה ספירה מקשרת ומאחדת בין צד ימין לשמאל ובין הספירות העליונות לתחתונות. היא מהווה נקודת חיבור, אך גם מהווה מקור לספירות אלו. כינויה הוא שם הוי"ה, שהוא 'שמו הפרטי' של הקב"ה, ועם שם זה ומציאות זו של הקב"ה כנוכח מול האדם אנו נפגשים בכל ברכה בה אנו מברכים את הקב"ה - "ברוך אתה ה'". מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 14 - תפארת (ב): הברכות - רצוא ושוב בנוסח הברכות אנו פותחים בהתיחסות לקב"ה בגוף שני - "ברוך אתה", אך מייד בהמשך הברכה עוברים אנו לגוף שלישי, נסתר - "אשר קדשנו", ולא 'אשר קדשתנו'. גדולי החסידות עמדו על תופעה זו ונתנו בה טעם. בשיעור נסקרים דבריהם של רבי אלימלך מליז'נסק, רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב ורבי צדוק הכהן מלובלין. בנוסף נראה שישנה מעלה של עם ישראל כעם המסוגל לעמוד מול הקב"ה עצמו, מה שאין כן אצל יחידים מתוך העם. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 15 - תפארת (ג): `אשר נתן לנו תורת אמת` התורה היא מספירת תפארת, כיוון שהיא הבסיס והיסוד לעולם. התורה מורכבת, על פי הקבלה, משמותיו של הקב"ה. על פי רבי יוסף ג'קטילה, כל מילה מיצגת לבוש לשם משמותיו של הקב"ה, ועל פי הרמב"ן בפיסוק אחר של האותיות והמילים מתקבלים שמותיו של הקב"ה. על פי בעל התניא, התורה מבטאת את צמצום הרצון האלוקי ולכן מהוה את הלבוש לקב"ה, וממילא קודשא בריך הוא ואורייתא - חד הם. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 16 - תפארת (ד): `אמת מארץ תצמח` ספירת תפארת מכונה בקבלה גם אמת. מדובר באמת חדשה, ארצית, אנושית, המשלבת בתוכה את הדין ואת החסד, ולכן מהווה את קו האמצע - קו הרחמים. התורה, המיוצגת על ידי ספירת תפארת, יוצרת אף היא שילוב אנושי בין ערכים מנוגדים, ומותאמת לצרכים האנושיים, שאינם מסוגלים להתמודד עם ערכים מוחלטים. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 17 - נצח והוד (א): `סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה` נצח והוד הן ספירות הממשיכות את המגמה והכיוון שיצרו ספירות חסד וגבורה, אך הן מגשימות כיוון זה והופכות אותו ממשי יותר, ארצי יותר. לכן הכינוי שלהן הוא צבאו-ת, המסמל את הכוח הבא לידי ביטוי בפועל. הן גם נמשלו לרגליים המחברות בין הגוף והקרקע - בין הספירות העליונות והספירות הארציות. מסיבה זו גם נבואת הנביאים (להבדיל מנבואת משה רבנו) באה מספירות אלו, המחברות בין דבר ה' לבני האדם. מבוא לעשר הספירות

עמודים