מחשבה
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב איתמר אלדר שיעור 18 - נצח והוד (ב): 'שושביני החתן בבית שושביני הכלה' ספירות נצח והוד אינן יונקות מחסד וגבורה רק בהתאמה לצד שלהן בעץ הספירות, אלא גם בהצלבה: גבורה יוצרת קשר עם נצח, וחסד עם הוד. במפגש זה יכולים הצדדים השונים של חסד ודין להשפיע אחד על השני וליצור מפגש פורה ומאוזן, שיבוא לידי ביטוי במלכות. מפגש זה ייעשה דווקא למטה, בספירות התחתונות, המייצגות את השאיפה למימוש, ולא בספירות העליונות, המיצגות את האידיאה. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 19 - מבוא לשלוש הספירות הראשונות ספירות כתר, חכמה ובינה מהוות את החלק העליון של הספירות. הן נקראות גם 'ספירות המוחין' כיוון שהן השכל והמוח המניע את הכוחות הפועלים בעולם על ידי הספירות שתחתיהן. ספירות חכמה ובינה נקראות גם 'אבא' ו'אמא', כיוון שהן יוצרות חיבור בין חסד לדין. חיבור כזה קיים גם בספירות התחתונות, אלא שבספירות התחתונות החיבור הוא הפיך ואינו קבוע, ואילו בספירות העליונות החיבור הוא קבוע ותמידי - 'תרין רעים דלא מתפרשין' - ולכן יכול להוות בסיס ויסוד לכל הספירות התחתונות. האהבה (חכמה) והיראה (בינה) נפגשות שתיהן בעמידת האדם מול הקב"ה. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 20 - חכמה (א): בחכמה יסד ארץ ספירת החכמה היא ראשית הבריאה - ראשית המעבר מן האין אל היש. כל דבר הנעשה בפועל, יש לו לפני כן תכנית כלשהי - אידיאה. רעיון ראשוני זה הוא החכמה. השלב בו הרעיונות טרם מתגבשים לכדי דברים מעשיים. על פי זה, אדם המדבר דברי חכמה הוא אדם שמאחורי דבריו ישנו רעיון - אידיאה, ודבריו הם השתלשלות הרעיון הזה והבאתו לידי מימוש בפה. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 21 - חכמה (ב): `החכמה תחיה בעליה` רבי נחמן מתאר את ההתבוננות בעולם כהתבוננות בשכל של כל דבר. נראה שכוונתו אינה לשימוש שכלי בהתבוננות, כי אם הגעה אל החיו?ת של כל דבר, אל נקודת הראשית שלו, אל החכמה. כדי להגיע למפגש כזה - אין לאדם להיעזר בכלי השכל, אלא בבחינת מלכות ש'אין לה מגרמה כלום', כדוגמת הלבנה המקבלת את אורה מן החמה. הראי"ה קוק יוצר שילוב בין כלי השכל, אותם פסל ר' נחמן, ובין התחושות והרגשות הצריכים ללוות את האדם בעבודת ה', ובכך יוצר שילוב מדהים בין מדע ורגש, חכמה ותבונה, גלוי ונעלם. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 22 - בינה (א): `בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן` את היחס שבין החכמה והבינה ניתן לצייר בכמה דרכים. ייתכן לומר שהבינה מגדירה ותוחמת את החכמה, וייתכן שהבינה היא ידיעה לעומת החכמה שהיא אמונה. לעומת החסידות, המעדיפה את האמונה התמימה על פני הידיעה, רואה רבי יוסף ג'קטילה את הבינה כשער הכרחי כדי להגיע אל החכמה. כינויה של הבינה - 'מי' - מרמז על יכולת ההולדה שלה את שאר הספירות, כיון שהיא מתחמת את הרעיונות הגבוהים ומגדירה אותם, ולכן היא נקראת 'אם הבנים'. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 23 - בינה (ב): אני בינה לי גבורה הבינה היא הראשונה בספירות המצמצמת ומגבילה, ועל כן היא הראשונה בצד שמאל - צד הדין. ישנו דמיון בין הבינה והמלכות כיון שאחת מבטאת את הדין העליון והשנייה את הדין התחתון, כפי שהוא בא לידי ביטוי. כדי להמתיק את הדינים יש לעשות זאת בשורשם, כלומר בבינה. המתקת הדין אינה העלמתו אלא יצירת הקשר בין השורש והדין - בין העונש והתועלת שתצמח ממנו. כאשר 'אם הבנים' היא גם 'אם הדינים' המענישה, הרי שהדין מומתק כיון שהוא ניתן ביד רכה ואוהבת. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 24 - הספירה העשירית - דעת או כתר? ישנן בקבלה עשר ספירות, אך ניתן לומר שהספירה העשירית היא הכתר העליון וכן ניתן לומר שהיא הדעת המחברת. מה עומד בשורש המחלוקת? על פי בעל התניא הכתר הוא האין-סוף העליון, ואילו תפקידה של הדעת הוא לחבר: לחבר בין ספירת החכמה לבינה ובין שתיהן לשבע התחתונות. הדעת אינה רק אוסף ידיעות טכני אותן צריך לזכור אלא היא נקודת החיבור שאינה מאפשרת להתנתק. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 25 - כתר (א): `אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'` הכתר אינו האין-סוף עצמו כי אם שער ומבוא אליו. כדי להתקיים ולהיות בר הגדרה, האין-סוף חייב להצטמצם. מיקומו של האין סוף הוא מחוץ לציר הזמן ולכן הוא 'מ?קדם' - לפני כל מה שנוכל לחשוב עליו. כיון שהכתר נמצא מעל להגדרות, מציין אותו ר' נחמן כמאמר סתום, אליו ניתן להגיע רק על ידי שתיקה, שאינה כובלת את האין סוף במילים. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 26 - כתר (ב): תכלית הידיעה היא אשר לא נדע כיון שאי אפשר להשיג את הכתר בכלים רגילים נוצרו שתי גישות בחסידות כלפי הכתר. האחת, של בעל התניא, ר' לוי יצחק מברדיטשב ועוד, שהכתר הוא נשגב ומרומם ואין לאדם כל נגיעה או יחס אליו. מהות הכתר בגישה זו היא החיפוש, ההתקדמות ובקשת ההשגה. השנייה, של רבי נחמן, מכירה באפשרות להשיג את הכתר ולתת להשגה זו משמעות אוביקטיבית ולא יחסית. אלא שהכתר הוא אין, וכיצד ניתן להשיגו? על כך עונה רבי נחמן - תכלית הידיעה היא אשר לא נדע. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 27 - כתר (ג): כתר מלכות הדרך להגיע לכתר, על פי רבי נחמן, עוברת קודם כל דרך השתיקה שאינה מגבילה את המציאות בהגדרות וסייגים, ובכך האדם מוותר על כבודו ונותן מקום לכבודו ולרצונו של הקב"ה להיכנס אל תוכו. שתיקה זו מתאפיינת בויתור על התירוץ, בעמידה מול הקושייה באומץ ובשתיקה, ולעיתים היא אף ויתור על עצם הלימוד בכל?י החכמה והדעת הרגילים. כך, מתוך השתיקה והביטול העצמי, משיג האדם את האין - את הכתר. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 28 - אושפיזין (א): `תתן אמת ליעקב חסד לאברהם` - `ופחד יצחק` אברהם ויצחק מייצגים את החסד והגבורה, את נקודות הקיצון של ההנהגה בחסד-אהבה ובדין-יראה, ולכן שניהם מוכנים להיהרג על קידוש שם ה'. יעקב מבטא את התפארת, את חיי התורה, את האפשרות לחיות חיי תורה של קידוש השם, ובכך הוא מעדן את הקצוות המיוצגים על ידי האבות. האמת של אברהם ויצחק היא אמת שמימית ואילו האמת של יעקב היא אמת ארצית - אמת מארץ תצמח. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 29 - אושפיזין (ב): `משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו` משה ואהרון מיצגים את הנצח וההוד, שהם ביטוי מעשי יותר של החסד והגבורה, ולכן משה זוכה להתגלות באספקלריה המאירה. הקב"ה מתגלה למשה ואהרן בשם הוי"ה, כיוון שהם באים לא כיחידים אלא כנציגי האומה ובכך מיישמים את ההנהגות השונות שהביאו האבות לעולם. גם ביחס בין משה לאהרן - משה הוא השפע (נצח - צד החסד) ואהרן הוא התוחם המסדר והמגביל במילים (הוד - צד הדין). תופעת הנבואה, שהחלה אצל משה ואהרן, מגיעה לשיא אצל שמואל, ההופך אותה לתופעה רחבה בעם כאשר חבלי נביאים - קוראי שמו - הולכים ומתנבאים. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 30 - אושפיזין (ג): `כי הנה המלכים נועדו` - משיח בן יוסף ומשיח בן דוד יוסף הוא היסוד, וכמו היסוד המקשר בין התפארת, הכוללת בתוכה את כולם, לבין המלכות, כך גם יוסף מקשר את עם ישראל מתקופת האבות בספר בראשית, דרך משה ואהרן המעלים את עצמותיו, ועד סוף כיבוש הארץ בימי יהושע כאשר הוא נקבר. כך גם משיח בן יוסף מלווה את עם ישראל בדרך להשלמת הגאולה עד לבוא משיח בן דוד. דוד הוא המלכות, הוא מייסד את כסא ה' בעולם, הוא גם נעים זמירות ישראל אשר מתוך בקשותיו האישיות, לכאורה, מיוסדת תפילת הכלל של עם ישראל. החיבור לעתיד לבא - והיו לאחדים בידך - של בית יוסף ובית דוד הוא חיבורה של המלכות עם היסוד, הנושא על גביו את שאר הספירות, וזהו החיבור של כלל הספירות מן הכתר העליון ועד המלכות בארץ. מבוא לעשר הספירות
הרב ברוך וינטרוב ספר הכוזרי - מחשבת ישראל וגורמים להתעוררותה (א) – הקדמה מטרתנו בשיעור זה תהיה לדון בשאלה: מהו הכוח שגורם להתעוררות ופיתוח המחשבה היהודית? לשון אחרת, מהם הגורמים שהובילו הוגים שונים – וביניהם רבי יהודה הלוי, שבו נתמקד בסדרה זו – לכתוב את ספריהם ולנסח את מערכת האמונות והדעות שלהם. ספר הכוזרי
הרב ברוך וינטרוב מחשבת ישראל וגורמים להתעוררותה (ב) – סקירה להלן נעבור על ספרים שונים, וננסה, בעיקר דרך ההקדמות השונות, לעמוד על המתח המרכזי שכל ספר בא ליישב. ספר הכוזרי
הרב ברוך וינטרוב ההקדמה (ג) – המתח העומד בבסיס ספר הכוזרי נעמוד על הזרז החיצוני לכתיבת הספר, וכן על המניע הפנימי - המתח המובנה שבין תחושה דתית אינטואיטיבית לתבונה. במסגרת זו נעמיד את ריה"ל אל מול הרמב"ם, ובהמשך, בגלגול מודרני ושונה, את הרב קוק אל מול אחד העם. מתוך כך נדון בדיאלוג עם הפילוסוף, וכן בעמדות הנפשיות שמתבטאות בשתי הדתות - הנצרות והאסלאם. ספר הכוזרי
הרב ברוך וינטרוב מהי אמונה והדרך אליה (ד) בשיעור זה נעסוק בפסקות הראשונות של הדיון שבין החבר למלך כוזר (י-כו), וננסה לראות כיצד הוא מתמודד מול השאלה העיקרית שאותה זיהינו כעומדת במוקד הספר – שאלת ההתגלות אל מול התבונה. זאת, לא רק מצד הדרך אל האמונה אלא בעיקר מצד אופי האמונה, כפי שננסה להראות. ספר הכוזרי
הרב ברוך וינטרוב תבונה והתגלות: האדם השלם (ה) נמשיך לעסוק במחלוקת הרמב"ם והכוזרי בשאלת התבונה וההתגלות, ודרך בעיית הרצוי והמצוי של דיוויד יום, נגיע לשאלת הטוב והרע מול האמת והשקר בחטא עץ הדעת לפי הרמב"ם. נחתום בניסיון לעמוד על "האדם השלם" לפי כל אחת מהשיטות, ועל דרך עבודת ה' ומקום החוויה והרגש. ספר הכוזרי
הרב ברוך וינטרוב דת ומדע – גישות כלליות (ז) נסקור ארבע גישות ליחסי תורה ומדע: זהות ביניהם או הפרדה מסוימת בצורות שונות. נבחן את דברי הרמב"ם, פרופ' ליבוביץ', ריה"ל והרב קוק. ספר הכוזרי
הרב ברוך וינטרוב דת ומדע – הסתירות וההתיחסות אליהן (ח) ננסה לבחון את תגובות הגישות השונות למקרים בהם מתגלה סתירה – כמובן על פי השיטות לפיהן היא אפשרית. כמובן, ישנו מגוון טקטיקות לפתרון הסתירה, אבל יש הבדל משמעותי באווירת הדיון, שנדגים באמצעות שאלת היחס לביקורת המקרא. נפתח את השיעור בעימות דברי הרב עמית קולא והרב מיכאל אברהם. ספר הכוזרי
הרב ברוך וינטרוב דת ומדע – הסתירות וההתיחסות אליהן (ח) ננסה לבחון את תגובות הגישות השונות למקרים בהם מתגלה סתירה – כמובן על פי השיטות לפיהן היא אפשרית. כמובן, ישנו מגוון טקטיקות לפתרון הסתירה, אבל יש הבדל משמעותי באווירת הדיון, שנדגים באמצעות שאלת היחס לביקורת המקרא. נפתח את השיעור בעימות דברי הרב עמית קולא והרב מיכאל אברהם. ספר הכוזרי
הרב ברוך וינטרוב דת ומדע – הסתירות וההתיחסות אליהן (ח) ננסה לבחון את תגובות הגישות השונות למקרים בהם מתגלה סתירה – כמובן על פי השיטות לפיהן היא אפשרית. כמובן, ישנו מגוון טקטיקות לפתרון הסתירה, אבל יש הבדל משמעותי באווירת הדיון, שנדגים באמצעות שאלת היחס לביקורת המקרא. נפתח את השיעור בעימות דברי הרב עמית קולא והרב מיכאל אברהם. ספר הכוזרי
הרב ברוך וינטרוב דת ומדע – הסתירות וההתיחסות אליהן (ח) ננסה לבחון את תגובות הגישות השונות למקרים בהם מתגלה סתירה – כמובן על פי השיטות לפיהן היא אפשרית. כמובן, ישנו מגוון טקטיקות לפתרון הסתירה, אבל יש הבדל משמעותי באווירת הדיון, שנדגים באמצעות שאלת היחס לביקורת המקרא. נפתח את השיעור בעימות דברי הרב עמית קולא והרב מיכאל אברהם. ספר הכוזרי
הרב ברוך וינטרוב דת ומדע – הסתירות וההתיחסות אליהן (ט) בשיעור זה נעסוק במהלך השני האפשרי בעת סתירה בין המדע לבין הדת – פירוש מחודש של הדת. נעמוד על סייגים שונים במסגרת מהלך זה, ונעמוד על דברי הרמב"ם והרב קוק בהקשר זה. ספר הכוזרי
הרב ברוך וינטרוב הקשר בין האדם לא-ל: התגלות ונבואה (י) בשיעור זה נעסוק במערכת היחסים שבין האדם לא-ל ברמה העקרונית, ובמיוחד בהתגלות דרך הנבואה. נראה כיצד זו אפשרית לפי ריה"ל, ויתר על כן - עד כמה זו הכרחית. בהמשך השיעור נעסוק ביחס שבין ההתגלות לשאלת ההגשמה, ונקרא את דברי רס"ג בנושא. ספר הכוזרי

עמודים