מחשבה
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 10 - קביעת יעדים בצמיחה רוחנית: התמחות או הרחבה? (א) שלושה תחומים מרכזיים בעבודת ה' הם תורה, עבודה וגמילות חסדים. האם ההלכה מעדיפה שנעסוק בכולם במידה שווה, או שנתמחה באחד מהם? שאלה זו עולה הן מבחינת האחריות האישית וההתפתחות הדתית, והן מבחינת הניסיון להיענות לצרכים ציבוריים, חברתיים, לאומיים ואוניברסליים. מה פירוש הקביעה ההלכתית "העוסק במצווה פטור מן המצווה"?  ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 11 - קביעת יעדים בצמיחה רוחנית: התמחות או הרחבה? (ב) גם ברמה האישית וגם ברמה הציבורית, יש ערך גם להתמחות ולהרחבה. יש לחתור למעין "חינוך ליברלי": מצד אחד - להשיג רמת קיום בסיסית, וכן זהירות וזריזות, ביחס למצוות כולן, שכן במישור הקיום הממשי ואף במישור הגשמת הערכים, יש צורך ברמה מינימלית של עבודת ה' בכל המרחב השלם של קיומנו. עם זאת, מצד שני, חשוב שיהיה דחף כלשהו להתעלות, שאיפה להתמסרות וללהט שתוסיף מימד איכותי מעבר לעבודה הרגילה והיומיומית, לפחות בתחום אחד.  ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 12 - קביעת יעדים בצמיחה רוחנית: התמחות או הרחבה? (ג) מהם סיכוני הצמצום הרוחני? אסור שההתמחות הרוחנית תזניח תחומים שלמים בעבודת ה' ותתייחס אליהם בזלזול. גם בקרב חז"ל מוצאים מגוון גישות דתיות, וכך קבעו חז"ל שר' חנינא בן תרדיון עסק בתורה בלבד, ולא בגמילות חסדים. כשבוחרים תחום התמחות רוחנית, יש לתת את הדעת לשלבים השונים בחיים, לצרכי החברה, ולכשרונות האישיים. אין פתרון אחיד למציאת האיזון הראוי.  ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 13 - להיות דתי ולהיות טוב - על יחסי דת ומוסר (א) כיצד יש להגדיר את המונחים "טוב" ו"דתי"? האם הקב"ה מצווה מצוות משום שהן טובות, או שמא הן טובות בגלל שהוא מצווה אותן? כיצד יש להבין את החיפוש אחר טעמי המצוות?  ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 14 - להיות דתי ולהיות טוב - על יחסי דת ומוסר (ב) האם דתיות ללא מוסר היא עמדה לגיטימית? מתי נקרא "צדיק רע", ומתי נאמר "גם כי תרבו תפילה אינני שומע"? יש להבחין בין רע פעיל לבין חוסר-מודעות לתחום של בין אדם לחברו. אמנם ביחס לאחרון, יש לשים לב שיש רמה של אי-רגישות ושל דתיות אנוכית שבה ההתעלמות מאחרים מיתרגמת לסוג של רע פעיל.  ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 15 - להיות דתי ולהיות טוב - על יחסי דת ומוסר (ג) כיצד עלינו להתייחס למוסריות שאינה דתית? כיצד יש להתייחס למקרים בהם נראה לנו שקיימת סתירה בין ציווי דתי לבין המוסר? האם ההתמודדות היא לגיטימית?  ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 16 - להיות דתי ולהיות טוב - על יחסי דת ומוסר (ד) מהם הסיכונים בגישה שהצגנו? כיצד יש להציג את מצו?ת מחיית עמלק מבחינה חינוכית? בחלוקת משאבים חינוכיים, האם יש להדגיש את הנחלת הפן הדתי או את הנחלתו של הפן המוסרי?  ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 17 - `הן יקטלני לו איחל`: הביטחון בה' (א) מהי עמדת ההלכה ביחס להתערבות רפואית ולמאמץ אנושי בכלל? באיזו מידה ניתן להתחשב בסייעתא דשמיא, ומתי אומרים "אין סומכין על הנס"? השיעור בוחן שיטות המצויות אצל חז"ל, בעל 'חובות הלבבות', הרמב"ן, רבנו בחיי, ה'חזון איש' ואחרים, ומבחין בין שני מובנים של ביטחון: ביטחון שמקורו באמונה בכך שיהיה טוב, וייחול לקב"ה בכל מצב, בלי קשר לעתיד שהוא צופן, הנובע מאהבה. ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 18 - `הן יקטלני לו איחל`: הביטחון בה' (ב) לשני סוגי הביטחון נמצא ביטוי בספר תהילים. למרות ששתי הגישות הללו קיימות בכנסת ישראל מראשיתה, ייתכן שחורבן הבית הראשון והגלות שבאה בעקבותיו חוללו מפנה יסודי בתפיסת הביטחון. היום יש דגש חזק מדי על בטחון האמונה, ויש לאזן אותו בבטחון האהבה. ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 19 - עמו אנכי בצרה - אתגרי השואה מהם הפירושים הדתיים המוצעים לנוראות השואה? האם ניתן להבין אותה? אין אנו נבחנים ביכולתנו למצוא או להמציא הסברים מפולפלים. מבחננו הוא בזכרון יהדות אירופה בבניינה ובחורבנה ובהפקת לקחים לעתיד. ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 20 - כי אם החרש תחרישי בעת הזאת - הדאגה לכלל ישראל מגילת אסתר מתארת את התפתחותה של אסתר בשני מישורים: במישור כוחות הנפש ובמישור המודעות המוסרית. כאשר מרדכי מעורר אצלה את ההזדהות עם כלל ישראל ואת המצפון היהודי, היא מוצאת גם את כוחות הנפש כדי להתמודד עם המן ואחשורוש. מה גרם למפנה זה אצל אסתר? ומה נענה לעצמנו בעומדנו נוכח מצבו הירוד והמסוכן של עם ישראל כיום? ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 21 - `אשרי איש שלא ישכחך` - התשובה והשִיבה (א) ישנה תשובה של חזרה מחטא, וישנה גם תשובה של שיבה אל ה', המנסה לתקן היעדר יחס מצד האדם כלפי הקב"ה. אם אפשר לאזכר חטא כלשהו בסוג השני של התשובה, הריהו החטא הוא השכחה. השכחה אינה בעייתית רק בגלל חוסר המודעות לנוכחותו של הקב"ה, אלא גם בגלל היסח הדעת מנוכחותו. מהם מימדי איסור השכחה ומהן תוצאותיו? ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 22 - `אשרי איש שלא ישכחך` - התשובה והשִיבה (ב) בקשריו של האדם עם הקב"ה, ישנן בעיקר שתי סכנות רוחניות. ראשית, עבודה זרה; ובמובן הרחב, כל המסתעף ממנה: אמונות תפלות ותפישות שגויות של הקב"ה. שנית, כפירה או אתאיזם; ובמובן הרחב, ריחוק קיומי מקשר חי עם הקב"ה. איזה מהם גרוע יותר? איזו סכנה יותר מוחשית עבור הציבור שלנו? מהם המניעים לכך? ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 23 - לב טהור - על תיקון המידות ואיזון הערכים (א) הרמב"ם קובע שיש לחזור בתשובה לא רק ממעשים רעים, אלא גם ממידות רעות, כלומר, מתכונות אופי שליליות. מהן המידות האלו? מדוע היינו חושבים שאין כאן חיוב תשובה? מדוע הוא קובע ש"אלו העוונות קשים מאותן שיש בהן מעשה"? לאור הנ"ל, כיצד נבין את אופי חיוב התשובה? ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 24 - לב טהור - על תיקון המידות ואיזון הערכים (ב) מה מקומה של הפנימיות ביהדות? כיצד ניתן להבין את היחס בין דברי הרמב"ם בתחילת הלכות תשובה לבין דבריו בפרק ז'? הרמב"ם מלמד אותנו כאן גם על הצורך באיזון, ועל הצורך להתאים את המסר המאוזן לצד הדרוש תיקון אצל השומעים. מהו, אם כן, הצד החלש אצלנו הדרוש תיקון? ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 25 - `ושמרו דרך ה'` - חשבון נפש הציבור הדתי המודרני (א) בנסיבות בהן ההשקפה הדתית-מודרנית מוצאת את עצמה תחת התקפה (בעיקר מצד החרדים), יש מקום לחשבון נפש כפול: א. האם דרכנו לגיטימית? ב. האם אנחנו באמת פועלים בהתאם להשקפתנו? קודם כל, יש להכיר במה שמשותף בינינו לבין החרדים. הנקודות העיקריות שבהן אנחנו חלוקים שונות בארץ ובחו"ל: בחו"ל המוקד הוא היחס לתרבות והשכלה כללית, ובארץ - היחס לציונות ולמדינה. אנחנו דוגלים בהשכלה כללית משום שאפשר ללמוד ממנה על מורכבות החוויה האנושית. מדוע זה כה חשוב? ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 26 - `ושמרו דרך ה'` - חשבון נפש הציבור הדתי המודרני (ב) מהם נקודות המחלוקת באשר לציונות? המכנה המשותף לשני הנושאים העיקריים השנויים במחלוקת (השכלה וציונות) היא האם תורה בלבד מספקת, או שמא יש להוסיף לה עיסוק אחר. אנחנו מאמינים בעליונות התורה, אבל ניתן לצרף אליה תחומים נוספים. ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 27 - `ושמרו דרך ה'` - חשבון נפש הציבור הדתי המודרני (ג) לאור בדיקתנו, עולה שעמדותינו לגיטימיות. אבל הבעיה היא שאיננו תמיד עקביים ביישום השקפתנו. האם עמדתנו נובעת ממתח דיאלקטי בין שני דברים רצויים וחשובים, או מאדישות פושרת? אנחנו צריכים להיות דבקים בתורה לא פחות מאחרים, ועל גבי זה להוסיף שאיפה להשגת ערכים נוספים. הסוד להגיע להישגים הוא השרשת התלהבות ורוחניות. אם ישנו מתח בין השגת יעדים שונים, יש להעדיף את המוסרי על השכלי. עמדתנו המורכבת יכולה להיות לכתחילה או בדיעבד: אם עושים פשרות מתוך כניעה לנסיבות, המצב הוא אכן בדיעבד; אך אם עמדתנו נובעת ממחויבות עשירה, משמעותית, עמוקה ומקיפה, אם היא צומחת מן המתח הדיאלקטי של הניסיון להתייחס למגוון המלא של יעדים רוחניים העומדים מולנו - הרי שהמצב הוא לכתחילה מכל הבחינות. ערכים ומידות בעבודת ה'
בנצי גרובר שלושים שנה להעלמותו של זכריה באומל הרב משה תיאר את החוויות של חבריו של זכריה באומל ואת זכרונותיהם ממנו (התייחס לדברי הרמב`ן על איוב - שבניו נעדרו, ולפרשיית יעקב ויוסף). בנצי גרובר, תיאר את הקרב בסולטן יעקב, בו לחם כמפקד, את אישיותו של זכריה, את הצורך לקבל מחדש בכל פעם את ההתחייבויות והנדרים שנגרמו עקב העלמו - לפעול למענו ולהמשיך את דרכו. קש"ת - שיחות מיוחדות (ומועדים)
ד"ר אביעד הכהן דיון: האם יש שופטים בירושלים הרב מדן: הבעיה המרכזית בבית המשפט העליון היא שאין בו יראת פסק. עניין זה הוא שורש הבעיה. הרב הדגים זאת דרך מספר שופטים דתיים שנהגו באופן הפוך (פיתרון שהיה מבצע: נגד המהפכה החוקתית, בית משפט לחוקה, שיטה חדשה למינוי שופטים). ד`ר אביעד הכהן: הבעיה המרכזית שלנו היא הניכור שקיים בין חלקים בציבור הדתי והחרדי לבין מערכת המשפט (הביא דוגמאות מהעיתונות החרדית) ניכור זה קשור לאי קבלת הממסד המשפטי הישראלי, זאת בלא קשר לאישיותם של השופטים הדתיים הרב אבי גיסר: הבעיה המרכזית שלנו הוא בעצם המערכת הכפולה בה יש מערכת משפט שאינה דתית במקביל לזו הדתית. עלינו לקבל את המשפטנים היהודים כחלק מסמכותה של המדינה (פיתרון שהיה מבצע: הנגשת המשפט וקיצור זמן ההכרעה, ייתכן על ידי עמותות; שימוש בדיינים כיועצי תוכן במערכת המשפט) קש"ת - שיחות מיוחדות (ומועדים)
ד"ר ניסים ליאון שיעורים בימי העיון על דרכו ולזכרו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל - מזרחיות בסימן קריאה השיעור עסק בהשפעת הרב עובדיה על הזהות המזרחית מחד, ועל התגובה של הציבוריות לבניית זהות זו, מאידך. ד`ר ניסים הבהיר כי אצל הרב עובדיה לא ניתן לדבר על הפרדה בין פוליטיקה לדת, זאת בשל המסורת המזרחית בכללותה. בסיום השיעור, ד`ר ניסים הבהיר כיצד הבשילו התנאים שאפשרו לרב עובדיה ליצור 'כוח היתוך' מזרחי. קש"ת - שיחות מיוחדות (ומועדים)
הרב אהרן ליכטנשטיין תענית אסתר - תפקיד הנקמה השיעור פותח באפשרויות שונות להבנת דברי מגילת אסתר 'נזכרים ונעשים' (האם יש כאן תיאור של שני שלבים שאינם קשורים ביניהם, או שיש ביניהם סדר כרונולוגי), ומפתח את הכיוון שישנה חשיבות לזכירה לפני העשייה בשני מישורים: 1. ניצחון היהודים במגילת אסתר מעורר את התחושה שישנו ערך בנקמה, כפי שאכן מופיע בגמרא בברכות 'גדולה נקמה שניתנה בין שתי אותיות'. אלא שכפי שהגמרא שם מבהירה הנקמה גדולה רק כאשר היא בין שמות ה' - רק כאשר היא 'לשם שמיים'. על מנת שלא יווצר מצב שבו הנקמה תיעשה באופן טבעי, יש צורך בזכירה הקודמת לה, זכירה המהווה תשתית לעשייה. 2. פורים כולו, כחג של שכרות ושמחה, מחייב זכירה והתבוננות לפניו - לשם מה אנו שמחים? כיצד אנו חוגגים 'לשם שמיים'? קש"ת - שיחות מיוחדות (ומועדים)
הרב אהרן ליכטנשטיין יום השנה להסתלקות מו"ר הרב עמיטל הספד לרב עמיטל. תיאור של אווירת יום הכיפורים שיצר הרב עמיטל באדר, אחרי מלחמת יום הכיפורים. הרב עמיטל כאדם המחבר בין ארץ לשמיים, ובין מים ואש. שילוב של עזות ועדינות. מחפש אלוקים, תפילותיו מעומק לבו. אדם שהאמין בכך שהארץ נתנה לבני אדם, כל עוד הם מברכים, מחפשים את אלוקים בעולם. קש"ת - שיחות מיוחדות (ומועדים)
הרב אהרן ליכטנשטיין חינוך ומשפחה בעולם המודרני חלק 1 הרב בני לאו הציב בפני הרב והרבנית שלוש שאלות מרכזיות: היחס בין המשפחה לבין עבודת ה' (האם המשפחה מהווה ערך עליון או שעבודת ה' גוברת עליה) היחס לשאלת תכנון המשפחה והיחס לתרומת זרע כפיתרון אפשרי לרווקה מבוגרת המעוניינת בילדים. המשפחה, על פי הרא`ל וד`ר טובה, אינה עומדת במרכז. עבודת ה' של היחיד היא שעומדת במרכז. נושא תכנון משפחה תורגם ע`י הרב בני לשאלה כיצד יש להורות לכתחילה לזוג לנהוג. הרא`ל חילק בין 'בעיות ומצוקות' הכוללת הרבה מאוד מערכות (כולל לימודי האיש או האישה) לבין מצב לכתחילאי בו בני הזוג רואים בילד הפרעה לחייהם המשותפים. ד`ר טובה הדגישה את היותה נצר לדור שבו אנשים לו היו שקועים בעצמם, והתייחסה לשאלה מציר זה. הרב בני העמיד אופוזיציה תוך השענות על דעת הטור אודות 'לא טוב היות האדם לבדו' ונענה בביקורת מפי הרא`ל וד`ר טובה. בשאלה השלישית ד`ר טובה התייחסה לשאלת האחריות, מהזווית הסוציאלית, לגידול הילד, ואילו הרא`ל התייחס לשאלת היחס בין פיתרון אישי לבעיה ציבורית, והבהירה שיש להתלבט האם אין בפיתרון אישי לעתים חוסר רגישות למה שנוצר במישור הציבורי. מאידך, ברור שאין פסול מהותי בפיתרון זה, אין 'לזרוק אותו מכל המדרגות'. קש"ת - שיחות מיוחדות (ומועדים)
הרב אהרן ליכטנשטיין חינוך ומשפחה בעולם המודרני חלק 2 הרב בני לאו הציב בפני הרב והרבנית שלוש שאלות מרכזיות: היחס בין המשפחה לבין עבודת ה' (האם המשפחה מהווה ערך עליון או שעבודת ה' גוברת עליה) היחס לשאלת תכנון המשפחה והיחס לתרומת זרע כפיתרון אפשרי לרווקה מבוגרת המעוניינת בילדים. המשפחה, על פי הרא`ל וד`ר טובה, אינה עומדת במרכז. עבודת ה' של היחיד היא שעומדת במרכז. נושא תכנון משפחה תורגם ע`י הרב בני לשאלה כיצד יש להורות לכתחילה לזוג לנהוג. הרא`ל חילק בין 'בעיות ומצוקות' הכוללת הרבה מאוד מערכות (כולל לימודי האיש או האישה) לבין מצב לכתחילאי בו בני הזוג רואים בילד הפרעה לחייהם המשותפים. ד`ר טובה הדגישה את היותה נצר לדור שבו אנשים לו היו שקועים בעצמם, והתייחסה לשאלה מציר זה. הרב בני העמיד אופוזיציה תוך השענות על דעת הטור אודות 'לא טוב היות האדם לבדו' ונענה בביקורת מפי הרא`ל וד`ר טובה. בשאלה השלישית ד`ר טובה התייחסה לשאלת האחריות, מהזווית הסוציאלית, לגידול הילד, ואילו הרא`ל התייחס לשאלת היחס בין פיתרון אישי לבעיה ציבורית, והבהירה שיש להתלבט האם אין בפיתרון אישי לעתים חוסר רגישות למה שנוצר במישור הציבורי. מאידך, ברור שאין פסול מהותי בפיתרון זה, אין 'לזרוק אותו מכל המדרגות'. קש"ת - שיחות מיוחדות (ומועדים)

עמודים