מרצה | כותרת | תקציר | סידרה |
---|---|---|---|
הרב אברהם סתיו | עירובין דף ס – עיר בתוך התחום | מהי משמעותה של הקביעה "כל העיר כארבע אמות"? | |
הרב אברהם סתיו | עירובין דף סא – המניח עירובו בעיר | מהו תחומו של מי ששבת או הניח את עירובו בעיר, בבית או בעיר חריבה, ובמה זה תלוי? | |
הרב אברהם סתיו | עירובין דף סז – טלטול מקרפף לכרמלית | מהו מעמדו של קרפף יותר מבית סאתים – כרמלית לכל דבריו או רשות היחיד שאין לטלטל בתוכה? | |
הרב אברהם סתיו | עירובין סח – ריבוי בשיעורים | מתי מותר "לרבות בשיעורים", כלומר לעשות בשבת מלאכה גדולה במקום שדי היה במלאכה מועטת? | |
הרב אברהם סתיו | עירובין דף עד – שיהו בתים וחצרות פתוחים לתוכו | מהו שיעורו של מבוי שאפשר להתירו בלחי, ומדוע? | |
הרב אברהם סתיו | עירובין דף עה – דריסת הרגל | מה הסברה לומר שדוקא דריסת רגלה של חצר האסורה בטלטול אוסרת את החצר החיצונה? | |
הרב אברהם סתיו | עירובין דף פא – מקור קנין כסף | מנין נלמד קנין כסף, ומהו אופיו של קנין זה? | |
הרב אברהם סתיו | עירובין דף פב – קטן הצריך לאמו | מהו הגיל שעד אליו קטן נחשב טפל לאמו, ואילו דינים מושפעים מכך? | |
הרב אברהם סתיו | עירובין דף פח – שפיכת מים לחצר | באיזו חצר מותר לאדם לשפוך מים בשבת, ובאיזו חצר הדבר אסור? | |
הרב אברהם סתיו | עירובין דף פט – גג הבולט לרשות הרבים | כיצד יכול גג הסמוך לרשות הרבים להיחשב רשות היחיד על אף שאין לו מחיצות? | |
הרב אברהם סתיו | עירובין דף צה – המוציא תפילין | האם בגד שאסור ללבשו מסיבות שונות נחשב משאוי שחייבים על הוצאתו בשבת? | |
הרב אברהם סתיו | עירובין דף צו – נשים במצוות עשה שהזמן גרמן | האם לפי הדעה האוסרת על נשים להניח תפילין יש בכך איסור 'בל תוסיף', ומדוע? | |
הרב אברהם סתיו | עירובין דף קב – תוספת אהל | מתי מותר להוסיף בשבת על אהל שכבר היה בנוי באופן חלקי מערב שבת, ומדוע? | |
הרב אברהם סתיו | עירובין דף קג – חיתוך יבלת | מתי מותר לחתוך יבלת בשבת, מדאורייתא ומדרבנן? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף ו – מבוי שנפרץ מצידו | מדוע שיעור פרצת מבוי הוא ארבעה טפחים, בניגוד לשיעור פרצה במקומות אחרים, שהוא עשר אמות? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף ז – כקולי דמר וכחומריה | האם אפשר לקבל כלל פסיקה באופן חלקי? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף ח – מבוי שצידו אחד כלה לים | מדוע מבוי שנפרץ לים אינו נאסר בטלטול, ומה ההבדל בין מבוי לחצר? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף יד – קורה בריאה | מדוע מכשיר רבי יהודה קורה שאינה בריאה כדי לקבל אריח, ומהי עמדת חכמים בעניין זה? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף טו – פרוץ כעומד | מה יסוד המחלוקת בעניין פרוץ כעומד, ומדוע נקט רב פפא בלשון ייחודית בהסבר דעתו? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף כ – באו מים בשבת | מה אפשר להסיק אודות דין פסי ביראות מדינם של פסי ביראות שהבאר שביניהם יבשה או התמלאה במהלך השבת? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף כא – תקנת שלמה | האם יש מצוה לערב עירובי חצרות, ובמה תלויה שאלה זו? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף כב – אתו רבים ומבטלי מחיצתא | מדוע בקיעת רבים מבטלת את המחיצה, והאם יש הבדל בין מחיצות שונות בעניין זה? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף כז – טומאת משכב ומושב | מהו מעמדו של חפץ שאינו ראוי לישיבה, כאשר זב יושב עליו? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף כח – מערבין בגודגדניות | האם אפשר לערב במאכל שאינו ראוי למערב, ומדוע? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף כט – אין פוחתין לעני בגורן | מדוע אין פוחתין לעני בגורן ממזון שלוש סעודות, ומה הדין כאשר יש לעני כמה נפשות בביתו? |