מרצה | כותרת | תקציר | סידרה |
---|---|---|---|
יהודה רוזנברג | עירובין דף לד – גזירה שמא יקטום | מדוע עירוב שניתן על גבי קנה המחובר לקרקע פסול גם לדעת רבי, המתיר איסורי שבות בין השמשות? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף לה – ספק עירוב | האם במקרה של ספק בעירוב יש חזקה שהאדם לא עירב, ומה הקשר ליסוד דין תחומין? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף לו – חזקת איסור בספק דרבנן | האם דין ספק דרבנן לקולא גובר על חזקת איסור או להיפך, ומה יסוד המחלוקת? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף מא – מי שהוציאוהו | האם אדם שיצא חוץ לתחום שבת יכול להוסיף ללכת, ומה הקשר ליסוד דין תחום שבת? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף מב – נפרצה למקום האסור לה | מה דינו של אדם ששבת בכרמלית, ובמהלך השבת הוקף השטח במחיצות והפך לרשות היחיד? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף מג – תחומין למעלה מעשרה | מה הסברא לומר שאיסור תחומין אינו נוהג למעלה מעשרה טפחים? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף מח – ד' אמותיו של אדם | האם ההיתר לטלטל פחות מארבע אמות ברשות הרבים נקבע לפי אמותיו של המטלטל עצמו, או לפי האמות המקובלות? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף מט – עירוב משום קניין | לשמואל, הסובר שעירוב משום קניין, אילו דברים קונה העירוב, ומה הקשר ליסוד דין עירובי חצרות? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף נ – "כל שאינו בזה אחר זה" במעשר | מדוע אין להפריש יותר מעשירית התבואה כמעשר? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף נה – בית שאין בו ארבע אמות | מדוע גבולות העיר נקבעים רק לפי בתים שיש בהם ארבע אמות על ארבע אמות, ומה דין בית ארוך וצר? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף נו – תחום ערי הלויים | מהו שטח תחומן של ערי הלויים, ומהי חשיבותו של תחום שבת כחלק מן העיר? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף נז – נותנין קרפף לעיר | האם הקרפף – השטח הסמוך לעיר – נחשב חלק מן העיר? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף סב – הדר עם הנכרי בחצר | מדוע נדרש ישראל הדר עם נכרי בחצר אחת לשכור ממנו את רשותו, ולא די בביטול רשות מצד הנכרי? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף סג – מורה הלכה בפני רבו | מדוע אסורה הוראת הלכה במקום הרב, והאם דין זה נוהג בימינו, כאשר רוב הלימוד נעשה מתוך ספרים? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף סד – שיכור אל יורה | מהו מעמדו של איסור הוראה בשכרות ביחס לאיסור כניסת שתויי יין למקדש, ומה אפשר ללמוד מכך על איסור זה? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף סט – חילול שבת בפרהסיא | מדוע נודעת חומרא רבה יותר לחילול שבת בפרהסיא על פני חילול שבת בצנעא? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף ע – ביטול רשות לכל אחד ואחד | מה עומד מאחורי השאלה האם אדם המבטל את רשותו בחצר צריך לבטל לכל שכניו או רק לאחד מהם? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף עא – בעל הבית שהיה שותף לשכניו | מדוע מותר לטלטל בחצר שבה השכנים שותפים זה לזה ביין או בשמן, אף אם לא עירבו זה עם זה? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף עו – עירוב שתי חצרות כאחת | באילו מקרים חלון שבין שתי חצרות מחבר אותן והן יכולות לערב ביחד, ובמה תלוי דין זה? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף עז – מקום פטור | מדוע כותל שבין שתי חצרות נחשב מקום פטור, והאם הגדרה זו היא מעיקר הדין או נובעת מתקנת חכמים? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף עח – עשאו לאילן סולם | האם פת שאי אפשר להגיע אליה משום שהממשלה הטילה עוצר על העיר יכולה להיחשב עירוב, ובמה זה תלוי? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף פג – עיסה החייבת בחלה | לפי מה נקבע שיעור העיסה החייבת בחלה, והאם שיעור זה יכול להשתנות במהלך הדורות? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף פד – גג הסמוך לרשות הרבים | מהי משמעותו של שיעור עשרה טפחים בנוגע להבדלה בין רשויות שונות? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף פה – בית שער | האם בית שער דיחיד אוסר את הטלטול בחצר, ומדוע? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף צ – אכסדרה בבקעה | כיצד יתכן שרשות מסוימת מוגדרת כרשות היחיד והטלטול בתוכה מותר, אך הזורק מרשות הרבים לתוכה פטור? |