מתודולוגיה
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב משה טרגין ברכת היין - בורא פרי הגפן מתודולוגיה
הרב משה טרגין היחס בין תקיעת שופר לתפילה כמה מהלכות תקיעת השופר מצביעות על קשר בין השופר לבין התפילה. הגמרא הקובעת שתקיעת השופר היא 'לזיכרון'; החיוב לעשות את השופר כפוף; והפסוק המקשר בין הלל לבין שופר - כולם מצביעים על כך שתקיעת השופר מעלה את איכות התפילה. הסבר אפשרי אחד לכך הוא שהשופר מזכיר לנו את זעקת הבהמה שממנה בא; משום כך שייך לגבי שופר גם דין `אין קטגור נעשה סנגור`. מתודולוגיה
הרב משה טרגין השופר כליווי לתפילה הסבר אפשרי לקשר שבין השופר לתפילה עולה מדברי התוספות, לפיהם תקיעת השופר היא מעין קישוט מוסיקלי לתפילה. הבנה זו קצת קשה לשיטת הרמב`ם, שראה את עיקר המצווה בקול השופר ולא בחפצא שלו, אך משתלבת היטב עם שיטת הרמב`ן, שסבר שהשופר עצמו צריך להיות כלי מהודר, כדי שיהיה קישוט נאה לתפילה. לדעת הרמב`ן, השופר צריך להיות מוגדר 'כלי' מבחינה הלכתית, וצריך לבוא דווקא מבהמה כשרה. מתודולוגיה
הרב משה טרגין דין `ממשקה ישראל` - איסור הקרבת קרבנות מדברים אסורים מתודולוגיה
הרב משה טרגין מבנה התקיעות בראש השנה האם קיים מושג של 'הפסק' בין התקיעות? האם יש הבדל בין הפסק בזמן לבין הפסק בתקיעה שאינה שייכת לתקיעות? האם צריך להקפיד על הסדר הנכון של התקיעות? מתודולוגיה
הרב משה טרגין מצוַת האכילה בערב יום הכיפורים הגמרא קובעת שיש חובה לאכול בערב יום הכיפורים. האם חובה זו היא הכנה לקראת יום הכיפורים, או שהיא ממוקדת ביום התשיעי עצמו בלי קשר ליום שאחריו? הנפקא-מינות של החקירה נוגעות לחיוב נשים במצוַת האכילה, לשאלה אם יש חיוב גם בליל ט' בתשרי, ולאופי הסעודה שיש לאכול. מתודולוגיה
הרב משה טרגין ההגדרה ההלכתית של מצות שופר גישתו של הרמבם היא כי מצוות היום אינה השופר כחפץ אלא שמיעת קול השופר. גישה זו מדגישה את כוונת הלב של התוקע בזמן התקיעות. שמיעת תקיעות השופר נותנת דרך נוספת להתפלל בימים נוראים. מתודולוגיה
הרב משה טרגין איסור רחיצה ביום הכיפורים האם חמשת איסורי ההנאה ביום הכיפורים הם חמישה איסורים נפרדים, או איסור אחד בעל חמישה מרכיבים? השיעור עוסק בשאלה זו באמצעות בחינת איסור הרחיצה. האם רחיצה בלא הנאה מותרת? האם מותר ליהנות מרחיצה בלי להתרחץ בפועל? מתודולוגיה
הרב משה טרגין חובת ה'הדר' בארבעת המינים התנאים נחלקו בהיקף הצורך ב'הדר': לחכמים קיים דין זה בכל ארבעת המינים, ולרבי יהודה הוא קיים באתרוג בלבד. המחלוקת משקפת כנראה שתי הבנות באופי הדין: האם זהו דין במעשה המצווה, או בהגדרת מין האתרוג. מכמה ראשונים עולה ששני הדינים קיימים להלכה. נפקא-מינות אפשריות הן פטור מהדר בשעת הדחק, ושאלת מקור הדין בפסוקים. מתודולוגיה
הרב משה טרגין אופי מצוַת נטילת לולב בשבעת הימים מהסוגיות בגמרא קשה להכריע אילו פסולים פוסלים את הלולב בכל שבעת הימים, ואילו פוסלים אותו רק ביום הראשון. בראשונים ובאחרונים עולות הצעות לחלוקה בין רמות שונות של פסולים (עיקריים לעומת משניים, פסולי הגדרת המין לעומת פסולי הדר, פסולים בחפצא לעומת פסולים במעשה המצווה), בין מקומות שונים (מקדש וגבולין), ובין מצוַת נטילת ארבעת המינים לבין מצוַת שמחת החג. מתודולוגיה
הרב משה טרגין מצוַת בניית סוכה האם בניית הסוכה היא חלק ממצוַת הישיבה בה? מתודולוגיה
הרב משה טרגין האם ספירת העומר היא מצווה שהזמן גרמה לכאורה נראה שספירת העומר היא מצוַת עשה שהזמן גרמה, כיוון שחייבים לקיימה רק בלילה ורק בין פסח לשבועות. אמנם, הרמב`ן סבור שזו אינה מצווה שהזמן גרמה. מהן סיבותיו? מתודולוגיה

עמודים