ספירת העומר
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב אהרן ליכטנשטיין בעניין גילוח לכבוד שבת בימי ספירת העומר יש לדון האם בכלל נאסר גילוח הזקן בספירת העומר או רק הראש. נראה שהאיסור הוא חלק מגדרי אבלות של י"ב חודש, ולפי זה מותר להתגלח משיגערו בו חבריו. יש גם צד להתיר כיוון שהגילוח איננו עידון אלא רק מניעת צער. בערב שבת ייתכן שיש חיוב ממש בגילוח. מאמרים הלכתיים של הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ל
הרב משה טרגין מצוַת כרפס מצוַת אכילת הכרפס נועדה כדי ש`יתמהו הנערים וישאלו`. מהו אופייה של מצווה זו, מהם דיניה ומהו שיעורה? האם זוהי מצווה עצמאית, או הרחבה של מצוַת המרור? מה דינו של אדם שיש לו רק ירק אחד? מתודולוגיה
הרב משה טרגין הלל בליל הסדר האם ההלל של ליל הסדר זהה להלל שאנו אומרים בדרך כלל? לפי הגאונים, ההלל של ליל הסדר אינו 'קריאה' אלא 'שירה', ולכן אין מברכים עליו. הגרי`ז מסביר את שיטתם בכך שהלל זה נקבע על חוויה ניסית ציבורית. הרמב`ן חולק על הגאונים, ופוסק שיש לברך על ההלל של ליל הסדר. ההפסקה בין שני חלקיו של ההלל אינה מהוו הפסק, שכן קיים רצף של עיסוק במצוַת סיפור יציאת מצרים. מתודולוגיה
הרב משה טרגין ארבע כוסות האם מצוַת ארבע הכוסות היא מצווה ייחודית לליל הסדר, או שהיא חלק מהמצווה הכללית של ברכה על הכוס? מתודולוגיה
הרב בנימין תבורי ברכת המצוות על ספירת העומר במסגרת הלכות ספירת העומר טורח הרמב`ם להדגיש שיש לברך ברכת המצוות על ספירת העומר. מהו החידוש בברכה זו מעבר לברכת המצוות המוכרת לנו מהל' ברכות? בשיעור ננסה לעמוד על שאלה זו מכמה כיוונים אפשריים: תוקפה של מצוות ספירת העומר בזמן הזה - זכר למקדש בלבד, דין דרבנן או מצווה דאורייתא; האם ספירת הימים והשבועות הינן שתי מצוות נפרדות או מצווה אחת בעלת שני חלקים; מהו הנוסח המדויק של ברכת ספירת העומר; מהו היחס בין מעשה המצווה לבין קיום המצווה בספירת העומר. קש"ת - המצוה השבועית
הרב בנימין תבורי ברכת ספירת העומר קש"ת - מועדי השנה
הרב בנימין תבורי ספירת העומר בזמן הזה קש"ת - מועדי השנה
הרב בנימין תבורי ספירת העומר נחלקו ראשונים האם ספירת העומר היא דאו' או דרבנן. הרמב`ם סבור שהספירה היא דאו' (מתבסס על כך שניתן כיום להקריב קורבנות והברכה היא על 'זמן הראוי' ולא על עצם ההבאה). תוס' במגילה סבורים שספירת העומר היא זכר למקדש (על כן אומרים - הרחמן הוא יבנה), ומכך ברור שהיא אינה אפילו דרבנן. הרב שטרנבוך מבהיר שיש חוסר היגיון (ואולי אף בל תוסיף) בלומר את גם 'הנני מוכן...לקים מצוות עשה' וגם 'הרחמן'. 2. דיון על נוסח השו`ע - 'בעומר' / 'לעומר' / ללא. (הדיון - הביטוי מופיע בסוגריים ויש להבין מהי כוונתו ואולי מקורו בשו`ת הרשב`א). נימוקי הנוסח מופיעים אצל הרב שכטר (לעומר - זכר לקורבן; בעומר - בתוך התקופה), במקום אחר נראה שהגרי`ד אמר את שני הנוסחים אך היה פותח ב'לעומר'. אמנם ר' וולועל היה אומר 'לעומר' בקול ומוסיף בעומר בשקט. 3. מנהגי אבלות בנוגע לספירת העומר. בפשטות, טוען פרופסור שפרבר - אמורים לנהוג אבלות. נוסח ספרדי - עד פרוס עצרת. אמנם לא מצאנו איסורים אחרים. אמנם, מצינו בראשונים מנהגים נוספים. כנראה שהמנהג בראש חודש על שבועות הוא בעקבות פרעות תתנ`ו. ר' אהרון סולובייצ'יק - אין כאן צורך במנהג קבוע או מנהג משפחה. גרי`ד: אבלות ספירה היא כי`ב חודש (לא מתחתנים; אסור רק לאביו ואימו עד 'שיעור גערה'. שיעור גערה כיום הוא דבר קצר, וע`כ יש להתגלח כיום גם בימי הספירה. ובייחוד בשבת משום כבוד שבת. קש"ת - מנהגי רבותינו
הרב רמי ינאי קרבן העומר ושתי הלחם עיון מדוקדק בפרשת המועדות אשר בפרשתינו, מעלה אבחנה מעניינת בין קרבן ראשית העומר אשר מובא `ממחרת השבת` לבין קרבן שתי הלחם. ההבדל המרכזי שבין הקרבנות הוא בעושרו של קרבן שתי הלחם לעומת צמצומו של קרבן העומר. מהו היסוד להבדל זה? ניתן להבין יותר את ההבדל שבין הקרבנות לאור בחינת המועדים שבהם קרבו שלמי ציבור, לבד מקרבן שתי הלחם. מועדים אלו מאירים את ייחודו של קרבן שתי הלחם ומבארים את מהותו של יום השבועות. קש"ת - פרשת השבוע
הרב יעקב מדן 05: ספירת העומר - משמעות חקלאית ומשמעות היסטורית