עיון כתובות
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב יאיר קאהן מח: - מסר האב לשלוחי הבעל מה מעמדה של נערה שנמסרה לבעל (או לשלוחיו) אך עדיין לא נכנסה לחופה? לאילו דברים היא נחשבת ארוסה, ולאילו דברים היא נחשבת נשואה? גמרא כתובות
הרב שמואל שמעוני מת, כלה ומלך הברייתא עוסקת בסדרי קדימויות של מלך, מת וכלה. מדוע קודמת הכלה למת? האם הדבר תקף גם ביחס לקרובי המת האבלים עליו? מדוע אין המלך יכול למחול על כבודו? הראשונים מעלים גישות שונות בנושא זה, הנוגעות לשורש מוסד המלכות בישראל. כיצד נתפס ויתור שלו על כבודו למטרת מצוה? האם יש הבדל בין ויתור של המלך לטובת כלה מאשר לסתם אדם? גמרא כתובות
הרב יאיר קאהן מט. - חיוב האב במזונות ילדיו האם האב חייב במזונות ילדיו? האם יש הבדל בין ילדים מתחת לגיל שש לבין ילדים מעל גיל זה? האם בית הדין יכול לכפות את האב לשלם את המזונות? האם כופים על מצוות עשה שמתן שכרן בצדן? גמרא כתובות
הרב שמואל שמעוני חזקת ג' שנים סוגייתנו פותחת צוהר לנושא של חזקת ג' שנים. על מה מבוסס המנגנון של חזקה זו? מה תוקפה? כיצד משפיע הדבר על טיבה של המחאה הנדרשת ועל שאלת מחאה שלא בפניו הנדונה אצלנו? גמרא כתובות
הרב יאיר קאהן נ: - חיוב פרנסה לפי דין תורה, רק הבנים יורשים את אביהם. בנים אלו חייבים לדאוג לצורכי הבנות, ולכן הם חייבים במזונותיהן ובפרנסתן. מהי ההגדרה של פרנסה? האם אפשר לגבות את הפרנסה גם ממטלטלין? האם "שמין בדעת האב"? גמרא כתובות
הרב שמואל שמעוני טענת "פרעתי" הראשונים במסכת שבועות העלו הסברים שונים בפשר הדעה שהמלוה את חברו בעדים צריך לפורעו בעדים, אך נראה שמסוגייתנו עולה הסבר שונה, הנוגע במהות ההבדל שבין טענת פירעון לטענת להד"מ. מדוע הראשונים בשבועות לא נקטו בהסבר זה? מה נשאר מתוך הסבר זה במסגרת הפסיקה שהמלוה את חברו בעדים אינו צריך לפורעו בעדים? האם יש הבדל בין הלווה בעדים לגוזל בעדים? גמרא כתובות
הרב יאיר קאהן נא. - כתובה כתנאי בית דין השיעור עוסק במחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה בדבר יכולת האישה למחול על כתובתה. מהו מעמד הכתובה במסגרת חיי הנישואין? גמרא כתובות
הרב שמואל שמעוני יח: - העדים שאמרו כתב ידינו הוא זה מחלוקת לישנות בסוגייתנו מעלה לדיון מספר שאלות: האם דין `כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד` חל ביחס לשטר? האם בעיית `אין אדם משים עצמו רשע` תקפה ביחס לעדים המעידים שחתמו על השטר בקטנותם? האם `הפה שאסר הוא הפה שהתיר` פותר את בעיית `אין אדם משים עצמו רשע`? מדוע בעיית `כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד` אינה קיימת במצב של שטר שאינו מקוים? גמרא כתובות
הרב יאיר קאהן נא: - תחילתו באונס וסופו ברצון רבא ואבוה דשמואל נחלקו בדבר אישה שנאנסה - האם היא אסורה על בעלה שמא תחילתה הייתה באונס וסופה ברצון, או שהיא מותרת לו אפילו אם היא הביעה את רצונה לאונס באמצעו משום "יצר אלבשה". מהם היסודות של מחלוקת זו? גמרא כתובות
הרב שמואל שמעוני מודה בשטר שכתבו נחלקו האמוראים אם מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו - האם הלווה שקיום השטר נשאר בידיו נאמן לומר פרעתי. במסגרת בירור המחלוקת נעמוד מעט על מעמדו של שטר שאינו מקוים וגדרי טענת מזויף, ועל הדרך בה מונע שטר רגיל מלווה לטעון טענת פירעון, ומתוך כך נברר את השיטות השונות. גמרא כתובות
הרב שמואל שמעוני ידענו שכתב ידם הוא אבל הברייתא קובעת שכאשר יש שטר מקוים אין נאמנות לעדים אחרים לבוא ולטעון שעדי השטר פסולים הם. הגמרא מסבירה שיש להם נאמנות, אלא שזהו מצב של תרי ותרי. בשיעור נדון בשתי שאלות שהעסיקו את הראשונים על אתר: א. אימתי חלקו עדי השטר על העדים הפוסלים, ואף אם נפרש שהם חלקו - האם יש להם נאמנות לעשות כן? ב. מדוע לא להאמין לעדים הפוסלים במיגו? גמרא כתובות
הרב יאיר קאהן נב. - פדיון אשת כהן חז"ל תיקנו שהבעל חייב לפדות את אשתו אם נשבתה. האם יש הבדל מהותי בין ישראל הפודה את אשתו לבין כהן הפודה את אשתו (שהיא אסורה עליו אחרי פדיונה)? האם גם ישראל חייב לפדות את אשתו אם היא נאסרה עליו? גמרא כתובות
הרב יאיר קאהן נב: - חיוב פדיון חכמים קבעו שהבעל חייב לפדות את אשתו אפילו יותר מכדי דמיה ויותר מדמי כתובתה, אך חילקו בין הפדיון הראשון לבין הפדיון השני. מה ההבדל בין הפדיונות השונים? האם ניתן ללמוד מכך על אופי חיוב הפדיון? גמרא כתובות
הרב שמואל שמעוני תפיסה הברייתא קבעה לגבי עדים שבאים לפסול שטר מקוים ש"אין אלו נאמנים". הגמרא ציינה שמדובר בתרי ותרי (ראה שיעור קודם) ועל כן לא ניתן לגבות באמצעות השטר. מה אם כן המשמעות המעשית לכך שהעדים אינם נאמנים? ישנן מספר תשובות בראשונים, אך הגישה הרווחת היא שהתובע יכול לתפוס בכוח את המגיע לו על פי השטר. מדוע מתאפשרת תפיסה במצב ספק שכזה? גמרא כתובות
הרב יאיר קאהן נג. - חיוב קבורה חכמים תיקנו לאישה את קבורתה תחת כתובתה. האם חיוב הקבורה מוטל על היורשים? האם הקרובים חייבים להתעסק בקבורה גם אם הם אינם יורשים את האישה? ובכלל - האם חיוב הקבורה הוא מדאורייתא או מדרבנן? גמרא כתובות
הרב יאיר קאהן נד. - מדור אלמנה ההלכה קובעת שהיורשים צריכים לדאוג למגורי האלמנה. מה הדין כאשר לבעל שנפטר היה רק בית קטן? לדעת מר בר רב אשי, אישה שאינה זכאית למדור - אינה זכאית גם למזונות. מהו יסוד המחלוקת? גמרא כתובות
הרב שמואל שמעוני טז. - שור שחוט לפניך ראשית השיעור עוסקת בתפקיד המיגו במסגרת צירופיו של רבן גמליאל. האם המיגו שמבוסס על יכולת האישה לטעון `מוכת עץ אני` הוא מיגו פשוט? כיצד ניתן להבין את הדרך בה הוא מועיל? המשך השיעור עוסק בשיטת רבי יהושע, המחלק בין מיגו זה למקרה של `הפה שאסר הוא הפה שהתיר`, שבו אין `שור שחוט לפניך`. חילוק זה זכה להסברים שונים ומגוונים בראשונים, הסברים הנוגעים בשאלות יסוד בנוגע למיגו, `הפה שאסר` וגדרי מוחזקות בקרקע ובמטלטלין. גמרא כתובות
הרב שמואל שמעוני טז. - רוב נשים בתולות נישאות נחלקו האמוראים אם ניתן להוציא ממון ע`י רוב, ולהלכה נפסק שלא ניתן. אף על פי כן, סוגייתנו מציעה להוציא ממון בעזרת `רוב נשים בתולות נישאות`. האם הדבר תואם את הפסיקה בעניין רוב וממון? כיצד ניתן להבין את ההצעה שצירוף של רוב לחזקת הגוף יכול להוציא ממון? האם אכן ברור שבמקרה דנן יש צירוף של רוב וחזקת הגוף? גמרא כתובות
הרב שמואל שמעוני יז. - מת, כלה ומלך הברייתא עוסקת בסדרי קדימויות של מלך, מת וכלה. מדוע קודמת הכלה למת? האם הדבר תקף גם ביחס לקרובי המת האבלים עליו? מדוע אין המלך יכול למחול על כבודו? הראשונים מעלים גישות שונות בנושא זה, הנוגעות לשורש מוסד המלכות בישראל. כיצד נתפס ויתור שלו על כבודו למטרת מצוה? האם יש הבדל בין ויתור של המלך לטובת כלה מאשר לסתם אדם? גמרא כתובות
הרב שמואל שמעוני יז:-יח. - חזקת ג' שנים גמרא כתובות
הרב שמואל שמעוני יח. - טענת `פרעתי` הראשונים במסכת שבועות העלו הסברים שונים בפשר הדעה שהמלוה את חברו בעדים צריך לפורעו בעדים, אך נראה שמסוגייתנו עולה הסבר שונה, הנוגע במהות ההבדל שבין טענת פירעון לטענת להד`מ. מדוע הראשונים בשבועות לא נקטו בהסבר זה? מה נשאר מתוך הסבר זה במסגרת הפסיקה שהמלוה את חברו בעדים אינו צריך לפורעו בעדים? האם יש הבדל בין הלווה בעדים לגוזל בעדים? גמרא כתובות
הרב שמואל שמעוני יח:-יט. - מודה בשטר שכתבו גמרא כתובות
הרב שמואל שמעוני יט: - ידענו שכתב ידם הוא אבל... גמרא כתובות
הרב שמואל שמעוני יט:-כ. - תפיסה גמרא כתובות
הרב ירון בן צבי כתובות דף כד – אשה מיוחסת נעסוק בשאלה האם צריך להביא שני עדים על מנת להעיד על כשרות אדם שאינונו מכירים את ייחוסו

עמודים