פרשת בא
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב יעקב מדן פרשת בא, "החודש הזה לכם" פרשת השבוע
הרב בנימין תבורי מצוַת אכילת מרור האם ישנה מצווה עצמאית של אכילת מרור, בדומה לאכילת קרבן פסח ולאכילת מצה, או שמא אין זו מצווה עצמאית אלא סניף של אכילת קרבן פסח? בשאלה זו נחלקו הראשונים. ייתכן שהשלכה אפשרית למחלוקת זו היא בשאלה האם ישנה חובה לאכול מרור בשיעור כזית דווקא. נפקא מינה נוספת תיתכן לגבי השאלה אם צריך להרגיש טעם מר בפה, או שמא די באכילה של מין מר. קש"ת - המצוה השבועית
הרב בני להמן עיונים קצרים בפרשת בא רש`י מביא שבזכות מצוות דם הפסח והמילה זכו בני ישראל לגאולה. מהו הקשר היסודי בין שתי המצוות? המהר`ל מסביר שהמילה מייצגת את מהותו של היהודי - עבד ה', ואילו הפסח מייצג את עבודת ה' שמתבצעת בפועל. חז`ל דורשים על הפסוק `ושמרתם את המצוות`, שמעבר לחובת השמירה מפני חימוץ, ישנו כאן עיקרון כללי של הזדרזות בקיום מצוות. המהר`ל מסביר שהיסוד המשותף לשתי החובות הוא בכך שהיסוד האלוקי אינו כפוף לזמן, וממילא המצה - המייצגת את הגאולה - אינה עוברת תהליך של חימוץ, וקיום המצוות צריך להיעשות בזריזות. נקודה זו נקשרת גם לדברי חז`ל באשר לעיקרון של `בכל יום יהיו בעיניך כחדשים`, הנאמר לגבי ירושת הארץ והתורה. קש"ת - מהרל
הרב שלמה ברין פרשת בא קש"ת - משך חכמה
הרב אמנון בזק משמעותו של קרבן הפסח האם פסח מצרים מוגדר כקרבן, הלא אין מזבח שמקריבים עליו ונותנים עליו את הדם? עיון בפרשה מלמד כי אכן מדובר בקרבן, והתחליף למזבח הוא ביתו של כל יהודי. לכן מזים על דלתות הבית, ולכן נאסר 'קיומו של חמץ בבית. שאלה נוספת שיש לדון בה היא מהו אופיו של קרבן הפסח, האם מדובר בסוג של שלמים או שמא הוא דומה יותר לקרבן עולה? נדמה כי ישנו דמיון רב לקרבן עולה, ואכילתו של הפסח על ידי בני ישראל נתפסת כאכילת המזבח עצמו את בשר הקרבן. קש"ת - פרשת השבוע
הרב דוד נתיב פרשת השבוע קש"ת - פרשת השבוע
הרב ניצן ברגר פרשת בא קש"ת - פרשת השבוע
פרופ' יונתן גרוסמן פרשת בא ארבע מאות ושלשים שנה קש"ת - פרשת השבוע
הרב זאב ויטמן פרשיות קורבן פסח בדרך כלל, כאשר הקב`ה מצווה את משה, לא מוזכרים דבריו לבני ישראל. בפרשיות קורבן פסח, ישנה חזרה מפורטת. יתר על כן, עיון בפרשיות אלה מראה שישנם מספר לא מועט של שינויים, בפרשיה אחת משה מקצר ובאילו באחרת הוא מאריך ומוסיף דברים משלו. ייתכן שאריכות דבריו (מישכו וקחו לכם) נועדה לסייע לזקני ישראל להוות דוגמא אישית לעם ישראל, על מנת שלא יפחד מלקיחת הצאן. הרמב`ן מציע שתי אפשרויות: הקריאה לזקנים היא לשם איסוף העם, אמירת משה לזקנים היא על מנת שהזקנים יגידו זאת לבני ישראל. . ניתן להציע בפשוטו של מקרא - שמשה מדגיש את עשיית פסח 'דורות' (עם נתינת הדם על המשקוף), ואכן כך מעלה כה`א הא`ע. אפשרות נוספת - הפסח המתואר כאן הוא הפסח דורות שהיה אמור להיות אלמלי איסור הבמות. בנוגע לדברים החסרים - הרמב`ן מסביר שהנוסח כאן מקוצר ובאמת הדברים נאמרו כהוויתם, וניתן להציע שמשה מפרט כאן רק את הדברים הנוגעים ליציאת מצרים, ואילו את הציוויים לדורות הוא שומר לשלב מאוחר יותר (לפרשת 'קדש לי'). קש"ת - פרשת שבוע