הרשמה בעיצומה
רמב"ם
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב חיים נבון מי הם הנבוכים? בשיעור זה, הראשון בסדרה, נעסוק בפתיחתו של הרמב`ם למורה נבוכים. נעמוד על מטרותיו של הספר ועל המקום המרכזי שתופסת שאלת השפה הדתית במפעלו הדתי-הפילוסופי של הרמב`ם. לסיום נשאל: מהו קהל היעד של הספר? מי הם `הנבוכים` שאותם הוא מבקש להורות? מורה נבוכים
הרב חיים נבון איך יש ללמוד את מורה נבוכים? בשיעור זה נמשיך לעיין בפתיחת הרמב`ם למורה נבוכים, בדגש על אופיו הספרותי של הספר. נעמוד על אחת הטכניקות המרכזיות ששימשו את הרמב`ם כדי להעלות סתרי תורה על הכתב באופן שרק מי שראוי להם יוכל להבינם. נדון גם בסוגיית הסתירות במורה נבוכים, המעסיקה את לומדי הספר בכל הדורות, ומהווה ציר לפולמוס אדיר בין חוקרי המורה ופרשניו בדורנו. מורה נבוכים
הרב חיים נבון חטא עץ הדעת – מפורסמות ומושכלות במשך אלפי שנים היה סיפור חטאם של אדם וחווה בגן עדן נושא לדיונים סוערים. ברור מהמקרא שחטא עץ הדעת נתפס כחטא חמור, ולדעת רבים גם כאבטיפוס לחטאים אנושיים במשך הדורות. מה מסמל החטא הקדום? מה בא הסיפור לומר? מה היה מצבו של האדם לפני החטא, ובמה השתנה בעקבותיו? בשיעור זה נלמד את עמדתו של הרמב`ם בכל השאלות הללו. מורה נבוכים
הרב חיים נבון הדרגתיות וגבולות בלימוד החכמה מקובל לראות את הרמב`ם כרציונליסט קיצוני, אשר האדיר ורומם את כוחו של השכל. ככלל הקביעה הזאת נכונה. אך הרמב`ם גם הכיר במגבלות השכל וההיגיון. הוא קשר זאת בתפיסתו החברתית והחינוכית, בקבעו שעל האדם להתעלות לאט ובהדרגה, ולא לקפוץ מיד לדרגת החכמים. אך הדברים אינם אמורים רק בהמון: גם לחכמת החכמים יש גבול. בסיום השיעור נדון בנושא אקטואלי מאוד בעולמו הרוחני של הרמב`ם, הקשור קשר הדוק לעניין מגבלותיו של השכל האנושי: תופעת המחלוקת, ובייחוד תופעת המחלוקת בהלכה. מורה נבוכים
הרב חיים נבון ההכרח בהגבלת הידע אנו חיים בעידן דמוקרטי, וקשה לנו להזדהות עם גישה שמצדדת בהגבלת הידע ליחידים נבחרים. אבל הרמב`ם צידד בהגבלת הידע. הוא סבר כי יש אנשים שלא יהיו ראויים לעולם להשגת החכמה העילאית השלמה, וגם מי שמסוגלים לכך, אינם מסוגלים לקנותה בבת אחת, אלא עליהם להתקדם אליה בהדרגה. נלמד על גישתו של הרמב`ם בנושא ועל נימוקיו לה. מורה נבוכים
הרב חיים נבון שלילת ההגשמה – ליחידים או להמון? אחת ההשפעות החשובות ביותר של הגותו של הרמב`ם הייתה עקירת האמונה בגשמוּת הא-ל; הוא הצליח בזה כל כך, עד שהיום הדבר נראה מובן מאליו, וקשה לנו להעריך את חשיבותה של השפעה זו. בשיעור נעסוק בשאלה יסודית בעניין שלילת הגשמוּת לפי הרמב`ם: כיצד תִרגם אותה הרמב`ם לתפיסה חינוכית? האם ראה בה נחלת הכלל, או שמא אף היא כפופה לעקרון הגבלת הידע ורכישתו בהדרגה? מורה נבוכים
הרב חיים נבון הידמות לא‑ל – דרכי הנהגת המדינות לא‑ל – דרכי הנהגת המדינות אחד העקרונות המרכזיים בהגותו של הרמב`ם הוא שאי אפשר להבין באמת את מהותו של א-לוהים. איך אפשר להכיר בכל זאת את הקב`ה? רק בעקיפין, דרך מעשיו ופעולותיו; בלשונו של הרמב`ם: באמצעות 'תוארי הפעולה'. לדעת הרמב`ם, עיקרה של ההתגלות למשה בנקרת הצור היה בתוארי הפעולה שנתגלו למשה באותו מעמד, הלוא הן י`ג מידות. אבל ידיעת דרכי פעולותיו של הקב`ה אינה עניין עיוני תאורטי בלבד: מאחר שלמדנו את דרכיו של הקב`ה, עלינו להידמות לו ולחקות את פעולותיו; ובייחוד אמורים הדברים במנהיגי המדינות. מורה נבוכים
הרב חיים נבון תורת התארים ובעיית השפה הדתית בין "מורה נבוכים" ל"אנעים זמירות" תורת התארים היא שפִּרסמה את שמו של הרמב`ם בעולם ההגות הכללי של ימי הביניים. הרמב`ם לא המציא תורה זו, אך הוא פיתח ושכלל את התפיסות שהוצעו לפניו, וגיבש תורת תארים שיטתית ומרשימה. תורת התארים השלמה של הרמב`ם עוסקת בבעיה רחבה מאוד: הגבלת השפה הדתית הלגיטימית בתיאורו של הקב`ה. בשיעור נעסוק בבעיות שמצא הרמב`ם בייחוס תארים לא-לוהים; בחומרה הרבה שראה בכך; בתארים שהתיר בכל זאת להשתמש בהם – הלוא הם תוארי הפעולה; ובמשמעויות המעשיות של שיטתו. בסוף השיעור נציין בקצרה כמה מן הביקורות הבולטות שיצאו על תורה זו. מורה נבוכים
הרב חיים נבון התארים השליליים השיעור עוסק בסוג שני של תארים שהתיר הרמב`ם: התארים השליליים. במובן מסוים, זוהי פסגת תורת התארים של הרמב`ם, הניזונה משתי אינטואיציות יסודיות: ההכרח לטהר את השפה הדתית והדגשת מגבלות הידיעה האנושית. עם זאת, יש בתורה זו גם קשיים רבים, והגדול שבהם: אם אי אפשר לומר שום דבר פוזיטיבי על ה' – מה יתרון החכם מן הכסיל? וכיצד ניתן לקיים את המצווה לדעת את ה'? מורה נבוכים
הרב חיים נבון אחדות שכל-משכיל-מושכל כדי להבין את דברי הרמב`ם על אחדות שכל-משכיל-מושכל, נתוודע תחילה לכמה מיסודות השיטה האריסטוטלית והתאולוגיה האריסטוטלית. לאחר מכן נעמוד על בעיית הסתירה בין תורת התארים לבין ייחוס אחדות שכל-משכיל-מושכל לקב`ה. מורה נבוכים
הרב חיים נבון ההוכחות לקיום הא‑ל עד עתה עסקנו בחלק הראשון של מורה נבוכים, שבו התמקד הרמב`ם בבעיית השפה הדתית. בשיעור זה אנו עוברים לחלק השני של הספר, הדן בשאלות בעלות משקל פילוסופי ותאולוגי כבד יותר. חלק זה נפתח בהוכחות הפילוסופיות לקיום הא-ל. נראה את שתי ההוכחות המרכזיות של הרמב`ם לקיום הא-ל, ואת הביקורת של מחברים אחרים על עצם הגישה לא-לוהים באמצעות הוכחות לוגיות. מורה נבוכים
הרב חיים נבון האם העולם נברא? השאלה אם העולם נברא או קדמון הייתה נקודת התנגשות חריפה בין הפילוסופיה לבין אמונת היהדות המסורתית, והרמב`ם ייחד לה כמה פרקים במורה. אף על פי שסבר כי לא ניתן להכריע שאלה זו בשכל, פסק הרמב`ם שהעולם נברא, ואינו קדמון, ואף קבע כי חידוש העולם הוא `היסוד היותר גדול של תורת משה רבנו`. מורה נבוכים
הרב חיים נבון אמונת הבריאה ופשט התורה בשיעור שעבר ראינו שלדעת הרמב`ם אין הוכחה שכלית חותכת בשאלת קדמות העולם, ולכן העדיף את אמונת הבריאה, המתאימה יותר לאמונת ישראל. בפרק כה מן החלק השני הרמב`ם מצהיר: `דע שהימנעותנו מלדגול בקדמות העולם אינה בגלל הכתוב בתורה שהעולם מחודש`. פרק זה הוא אחד המקורות החשובים ביותר בתורת הפרשנות היהודית, ומתוכו נעמוד על שאלות יסוד בתחום זה, ובפרט על השאלה: מהו פשט? מורה נבוכים
הרב חיים נבון נבואה ומעמד הר סיני תופעת הנבואה עוררה ברמב`ם עניין רב, והוא ייחד לה פרקים רבים בחלק השני של המורה. את דיונו בתורת הנבואה פתח הרמב`ם, בפרק לב מן החלק השני, בשאלה בסיסית: מהי נבואה? מורה נבוכים
הרב חיים נבון נבואת משה ונבואת שאר הנביאים בכמה מקומות בכתביו הדגיש הרמב`ם שנבואת משה היא תופעה שונה לחלוטין מנבואת שאר הנביאים, ועמד על ההבדלים ביניהן. הוא ראה בשוני זה חשיבות כה גדולה, עד שעשאו לאחד מעיקרי האמונה שלו. בשיעור נלמד על ייחודה של נבואת משה ועל ההבדלים המהותיים בינה לבין הנבואה הרגילה. מתוך דיון זה נתחיל לעמוד גם על התפקיד החברתי החשוב של הנביא לפי שיטת הרמב`ם. מורה נבוכים
הרב חיים נבון נביאים, חכמים, מדינאים מאחר שראינו שהנביאים ניחנו הן בחכמה העיונית של הפילוסופים הן בכושר ההנהגה החברתית של המדינאים, מעלה הרמב`ם בפרק לז מן החלק השני את השאלה: מה בין הנביאים לפילוסופים, ומה בינם למנהיגי המדינות? מורה נבוכים
הרב חיים נבון בעיית הרע בעולם בחלק הראשון של מורה נבוכים עסק הרמב`ם בעיקר בשאלת השפה הדתית. בחלק השני התמקד בשאלות תאולוגיות עקרוניות, כגון קיומו של א-לוהים, בריאת העולם והנבואה. החלק השלישי דן בסוגיות פרטיות, ביניהן סוגיות שממשיכות לעורר עניין רב גם בימינו. בין היתר ניסח הרמב`ם בחלק זה את עמדתו החשובה והמפורסמת בסוגיית הרע בעולם (חלק ג פרק יב). מורה נבוכים
הרב חיים נבון תכלית העולם בפרק יג מן החלק השלישי במורה דן הרמב`ם בשאלה מעניינת: מה תכלית העולם? תשובתו היא שאין לנו תשובה: שאלה זו היא מן השאלות הפולשות לתחומו של הא-לוהים, ואין השכל האנושי יכול להשיב עליהן. את עיקר מאמציו בפרק זה הוא משקיע בניסיון לעקור תשובה שגויה, לדעתו: שהאדם הוא תכלית הבריאה. מורה נבוכים
הרב חיים נבון השגחה בפרק יז מן החלק השלישי במורה דן הרמב`ם בסוגיית השגחת הקב`ה על העולם. בדיונו הוא מציג חמש השקפות, הממלאות ספקטרום רחב ביותר – מן השוללים את ההשגחה כליל ועד המביאים אותה למרב האפשרי. ההשקפה החמישית שהוא מביא היא שיטתו שלו בנושא. מורה נבוכים
הרב חיים נבון האם יש טעמים למצוות נתח חשוב מן החלק השלישי במורה יוחד לעניין טעמי המצוות. נראה את עמדתו התקיפה של הרמב`ם שיש למצוות טעמים פרטיים. נעסוק בדבריו בנושא בפרק כו, וכן בדברים הקצרים והחריפים שכתב בפרק לא. מורה נבוכים
הרב חיים נבון תכלית התורה וטעמי המצוות בשיעור שעבר ראינו את עמדתו הנחרצת של הרמב`ם כי יש טעמים לכל המצוות. אילו סוגים של טעמים יש להן? בפרק כז מן החלק השלישי במורה הרמב`ם מתחיל לברר זאת. הפרק נפתח בהצהרה על מטרת התורה: `כוונת כל התורה שני דברים, והם: תקינות הנפש ותקינות הגוף`. מורה נבוכים
הרב חיים נבון טעמי המצוות – המלחמה בעבודה זרה במסגרת דיונו בטעמי המצוות הציע הרמב`ם שרבות מהן מוקדשות למלחמה בעבודה זרה. שיעור זה עוסק בפרק כט מן החלק השלישי במורה, המתאר את המצע ההיסטורי למאבקן של מצוות התורה בעבודה זרה. מורה נבוכים
הרב חיים נבון טעמי מצוות הקרבנות בפרק לב מן החלק השלישי דן הרמב`ם בטעמי מצוות הקרבנות. לשיטתו, התרומה המשמעותית של הקרבנות לעולם הרוח שלנו לא התמקדה ב`עשה טוב`, כי אם ב`סור מרע`: הקרבנות באו לסייע לבני ישראל לפרוש מעבודת האלילים. דברי הרמב`ם בנושא זה עוררו ביקורת חריפה, שבמובן מסוים נוגעת להיבטים נרחבים בכל תורת טעמי המצוות שלו. מורה נבוכים
הרב חיים נבון ענישת פושעים בבארו את טעמי המצוות, עסק הרמב`ם גם בדיני עונשין שבתורה, בפרק מא מן החלק השלישי במורה. נתמקד בעמדתו כי המטרה המרכזית של הענישה היא הרתעה. כן נעמוד על השיקולים השונים בקביעת חומרת העונש. מורה נבוכים
הרב חיים נבון דרך הרוב: האם התורה מתאימה לכולם? פרק לד מן החלק השלישי במורה הוא פרק קצר ביותר. הרמב`ם קובע שהתורה מכוונת לאדם הנורמלי, השכיח, ומתעלמת מהאנשים החריגים יוצאי הדופן. לדבריו, אי אפשר לחוקק תורה שמתאימה לכולם, ויש אנשים שהתורה אינה ההנהגה הטובה ביותר עבורם. קביעה מהפכנית זו עוררה סערות רבות, המתחוללות עד ימינו אלה ממש. ואכן, שיעור זה הוא שיעור חריג בסדרת השיעורים שלנו, מפני שהוא עוסק פחות בדברי הרמב`ם עצמו, ויותר בדברי מפרשיו בני זמננו. מורה נבוכים

עמודים