שעורים או"ח
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב יוסף צבי רימון שהחיינו על פירות - רשות או חובה מקור ברכת שהחיינו הוא בגמרא בערובין. מן הגמרא שם עולה כי ישנו הבדל יסודי בין ברכת שהחיינו במועדים לבין ברכת שהחיינו על פירות וכלים חדשים: הברכה במועדים הינה חובה ואילו ברכת הפירות היא רשות בלבד. הראשונים נחלקו כיצד לפרש קביעה זו, אולם להלכה פסק הרמ`א כפשטות הדברים, שאכן ברכת שהחיינו על דברים חדשים הינה רשות בלבד. קש"ת - הלכה יומית - ברכת שהחיינו
הרב יוסף צבי רימון חשיבות ברכת שהחיינו על אף שפסק הרמ`א כי ברכת שהחיינו על פירות הינה רשות, ישנה חשיבות רבה בברכה זו. בשיעור זה נבחן מהי חשיבותה של ברכת שהחיינו מן ההיבט ההלכתי ומן ההיבט המחשבתי. קש"ת - הלכה יומית - ברכת שהחיינו
הרב יוסף צבי רימון זמן חיוב ברכת שהחיינו מן הגמרא והראשונים נראה כי חיוב הברכה חל מרגע ראיית הפרי החדש. אולם, למעשה נהג העולם לברך בשעת האכילה, וכן כתבו כמה ראשונים. מדוע נהגו לדחות את ברכת שהחיינו לאכילה? בשיעורים הבאים נבחן כמה השלכות הלכתיות של הקביעה העקרונית כי ברכת שהחיינו חלה כבר מרגע הראייה. קש"ת - הלכה יומית - ברכת שהחיינו
הרב יוסף צבי רימון ברכת שהחיינו וברכת הנהנין - מי קודם? במבט ראשון נראה פשוט כי יש להקדים את ברכת הנהנין לברכת שהחיינו. ברם, לאור מה שראינו בעבר, כי ברכת שהחיינו חלה כבר מרגע ראיית הפרי, נראה לכאורה כי אם נברך שהחיינו לאחר ברכת הנהנין יווצר הפסק! ואכן, רבים מן הפוסקים קבעו שיש להקדים את ברכת שהחיינו לברכת הנהנין. אולם, מנהג העולם אינו כן. כיצד יש לנהוג למעשה בשאלה זו? קש"ת - הלכה יומית - ברכת שהחיינו
הרב יוסף צבי רימון שהחיינו בליל ב' של ראש השנה הראשונים נחלקו האם יש לברך שהחיינו בליל ב' של ראש השנה. הרא`ש כותב כי יש להניח פרי חדש על השולחן בזמן הקידוש וכך לצאת מן הספק. כיצד מועיל פתרון זה, הלא אם אין חובה לברך מצד היום, יוצא שברכת שהחיינו הינה הפסק באמצע הקידוש? הגרש`ז אוירבך מסביר כי יש לכוון על כך שהברכה הינה חלק מחובת היום, וכוונה זו מגדירה את ברכת שהחיינו כחלק מן הקידוש. קש"ת - הלכה יומית - ברכת שהחיינו
הרב יוסף צבי רימון ברכה על פרי מורכב האם ניתן לברך שהחיינו על פרי מורכב? האחרונים נחלקו בדבר, אולם נראה כי להלכה וודאי שניתן לברך, וזאת מכמה סיבות: ראשית, יש אחרונים הסבורים שניתן לברך על כל פרי מורכב; שנית, החזון איש הסתפק שמא כל פירות ההדר הינם מין אחד; ולבסוף, כל המחלוקת הינה בדור הראשון של ההרכבה, שנעשה באיסור, אולם כיום הפירות אינם הדור הראשון ועליהם וודאי יש לברך. קש"ת - הלכה יומית - ברכת שהחיינו
הרב יוסף צבי רימון פרי המתחדש משנה לשנה להלכה נפסק כי יש לברך שהחיינו רק על פרי שמתחדש משנה לשנה. לפי זה, אין לברך שהחיינו על פירות וירקות שנמצאים כל השנה בשוק, כמו תפוחים, מלפפונים, עגבניות וכו'. אולם, כאשר ישנה תקופה שהפרי או הירק אינו בשוק, על אף שניתן להשיגו בדוחק או על ידי שימורים, יש לברך שהחיינו כאשר הוא מתחדש. קש"ת - הלכה יומית - ברכת שהחיינו
הרב יוסף צבי רימון ברכה מספר פעמים בשנה האם ניתן לברך שהחיינו על אותו פרי מספר פעמים בשנה? הדבר אפשרי כאשר הפרי מתחדש מספר פעמים בשנה, כל זמן שעברו שלושים יום מאז הברכה האחרונה. לפי זה יכול אדם לברך שהחיינו על פרי בארץ ולאחר מכן ליסוע לחו`ל בזמן שהפרי מתחדש שם ולברך פעם נוספת. דיון נוסף הוא בשאלה מה דינו של אדם שלא ברך שהחיינו בפעם הראשונה שאכל את הפרי, האם ניתן לברך בפעם השניה? ומה דינו של אדם שהתחיל לאכול ואז נזכר שלא ברך שהחיינו? קש"ת - הלכה יומית - ברכת שהחיינו
הרב יוסף צבי רימון ?? קש"ת - הלכה יומית - ברכת שהחיינו
הרב יוסף צבי רימון שהחיינו על בית חדש בגמרא נאמר שיש לברך שהחיינו על קניית בית חדש. האם נוהגים כך למעשה? מתי יש לברך, בזמן הקנייה או שמא מאוחר יותר - בזמן קביעת המזוזות, שהוא זמן שמחה והכנת הבית לדיור? האם יש לברך שהחיינו על קניית בית או שמא הטוב והמיטיב, שהרי יש כאן שמחה לאנשים רבים? האם יש לברך גם כאשר יש לאדם משכנתא - להלכה נראה שכן, כמו שנפסק שכאשר נפטר האב יש לברך שהחיינו על קבלת הירושה, וקל וחומר לדיונינו. קש"ת - הלכה יומית - ברכת שהחיינו
הרב יוסף צבי רימון שהחיינו על כלים ובגדים בגמרא נאמר כי מי שקונה כלי חדש או בגד חדש, עליו לברך שהחיינו. האם הלכה זו אכן נוהגת למעשה? על איזה סוג בגדים חדשים יש לברך? מתי יש לברך - בזמן הקנייה או שמא רק בזמן הלבישה בפועל? קש"ת - הלכה יומית - ברכת שהחיינו
הרב יוסף צבי רימון שהחיינו ברואה פני חברו הגמרא אומרת כי מי שלא ראה את פני חברו שלושים יום מברך שהחיינו, ומי שלא ראה את חברו שנים עשר חודש, מברך מחיה המתים. מה דינו של מי שלא ראה את חברו, אך שמר עמו על קשר? האם יש הבדל בהקשר זה בין הברכות השונות? מה דינו של מי שרואה את פני חברו בפעם הראשונה? קש"ת - הלכה יומית - ברכת שהחיינו
הרב יוסף צבי רימון ברכה על הולדת בן ובת מדינא דגמרא יש לברך הטוב והמיטיב על הולדת בן, אך לא הוזכרה כל ברכה בקשר להולדת בת. מדוע אין מברכים על הולדת בת? האם הדבר נובע מכך שברכה נתקנה רק על תועלת גשמית, או שמא יצירת ההמשכיות המשפחתית היא הגורם לכך? האם יש מקום לשקול מחדש דין זה לאור המציאות השונה בימינו? המשנ`ב פוסק שיש לברך על הולדת בת שהחיינו, האם ניתן גם להרחיב את פסיקתו ולברך הטוב והמיטיב? קש"ת - הלכה יומית - ברכת שהחיינו
הרב יוסף צבי רימון שהחיינו ביום הולדת האם ניתן לברך שהחיינו ביום הולדת מדין דבר המתחדש מזמן לזמן? שמא ניתן לברך על עצם השמחה שיש ביום זה? האם ישנם ימי הולדת מסוימים שבהם יש עניין מיוחד לברך ברכת שהחיינו, כמו יום הולדת 60 וכדומה? האם יש עניין בלבישת בגד חדש על מנת שיהיה ניתן לברך שהחיינו ביום ההולדת? קש"ת - הלכה יומית - ברכת שהחיינו
זנים שונים מאותו פרי מהו הגדר המדויק שמורה לנו מתי זנים שונים נחשבים כשני מינים המחייבים שתי ברכות נפרדות? הכלל העקרוני הוא שוני בשם הפרי ובטעם. אולם, יש צורך בשוני משמעותי בין הזנים, ולכן אין לברך על זנים שונים של תפוחים או ענבים, אולם ניתן לברך למשל על שזיף ואפרשזיף שתי ברכות נפרדות. קש"ת - הלכה יומית - ברכת שהחיינו
הרב יוסף צבי רימון מקום הדלקת הנר בקומות גבוהות להלכה נפסק כי נר חנוכה שהניחו למעלה מכ' אמה - פסול. לאור זאת, כיצד יש לנהוג בקומות גבוהות - האם יש להעדיף הדלקה בפתח הבית על פני הדלקה בחלון, או שמא ישנן סיבות הלכתיות להעדיף גם כאן את ההדלקה בחלון? קש"ת - הלכה יומית - חנוכה
הרב יוסף צבי רימון הדלקה בפנימיה האם מי שגר בפנימיה, כגון בחורי ישיבות, חייב בהדלקת נר חנוכה? היכן ידליקו הנוהגים להדליק - בחדר האוכל או במקום השינה? האם ישנה חלוקה בין בני אשכנז ובני ספרד ביחס לדינים אלו? קש"ת - הלכה יומית - חנוכה
הרב יוסף צבי רימון זמן הדלקת נר חנוכה בגמרא נאמר כי מצוות נר חנוכה הינה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק. נחלקו הראשונים האם יש להדליק בשקיעת החמה או בצאת הכוכבים. מהי ההלכה למעשה? האם יש מקום להדלקה בצאת הכוכבים הנהוג, ולא בצאת הכוכבים לפי שיטת ר`ת? קש"ת - הלכה יומית - חנוכה
הרב יוסף צבי רימון זמן ההדלקה בדיעבד מה יעשה אדם שאינו יכול להדליק בביתו בזמן השקיעה או צאת הכוכבים - האם ניתן להדליק במהלך כל הלילה, או שזמן ההדלקה מצומצם לתחילת הערב בלבד? אם מדליקים באמצע הלילה, כמה אנשים צריכים להיות ערים על מנת ליצור פרסומי ניסא? קש"ת - הלכה יומית - חנוכה
הרב יוסף צבי רימון הדלקה בשעה מאוחרת בלילה בשיעור הקודם ראינו כי בדיעבד ניתן להדליק נרות כל הלילה, אולם יש להשתדל להדליק בתחילת הלילה. ייתכן כי יש מקום להקל יותר בענין זה בימינו מחמת שתי סיבות: ראשית, ראשונים רבים כתבו כי היום נהגו כולם להדליק בתוך הבית, כך שעניין `תכלה רגל מן השוק` מאבד מעט מחשיבותו. שנית, ייתכן בהחלט שזמן כילוי הרגל מן השוק בימינו הינו מאוחר יותר ממה שהיה בזמן הגמרא. קש"ת - הלכה יומית - חנוכה
הרב יוסף צבי רימון הדלקה על ידי שליח ומפלג המנחה שני פתרונות נוספים שיש לבחון למי שאינו יכול להדליק בזמן הם הדלקה על ידי שליח והדלקה מפלג המנחה. האם ניתן להדליק על ידי שליח, והאם שייך לברך על הדלקה כזו? האם הדלקה מפלג המנחה הינה דין מיוחד להדלקה בערב שבת או שמא מדובר בדין ששייך בכל אחד מימי החנוכה? מהו סדר העדיפויות בין אפשרויות אלו ובין הדלקה בשעה מאוחרת בלילה? קש"ת - הלכה יומית - חנוכה
הרב יוסף צבי רימון דין בית בנר חנוכה - קטוע קש"ת - הלכה יומית - חנוכה
הרב יוסף צבי רימון דין בית בנר חנוכה האם הדלקת נר חנוכה אפשרית רק בבית, או שמא ניתן להדליק גם ללא בית? שאלה זו נתונה במחלוקת בין האחרונים, ולהלכה נראה שהדלקה בברכה דורשת בית. מהם גדריו של בית זה, האם אוהל נחשב גם הוא כבית? מה דינו של אדם הישן בבית מסוים ללילה אחד בלבד, ומה דינם של אלו המתארחים בשבת חנוכה, היכן ידליקו במוצאי שבת, במקום שבו לנו בשבת או במקום שאליו פניהם מיועדות? קש"ת - הלכה יומית - חנוכה
הרב יוסף צבי רימון הדלקה של פרסומי ניסא האם ניתן להדליק נרות חנוכה במקומות ציבוריים, כגון במסיבות ובארועים על מנת להרבות בפרסומי ניסא? האם ניתן לדמות זאת להדלקה בבית הכנסת? מה הדין כאשר מתפללים באותו אירוע? קש"ת - הלכה יומית - חנוכה
הרב יוסף צבי רימון האם ספירת העומר היא מדאורייתא או מדרבנן? הראשונים נחלקו האם ספירת העומר בזמן הזה היא מדאורייתא או מדרבנן. הדבר תלוי בהבנת הקשר שבין הספירה לבין קרבן העומר. להלכה נראה עיקר שהספירה היא מדרבנן, וקביעה זו מעוררת בעיה עם הנוסח המפורסם: `הנני מוכן ומזומן לקיים מצות עשה... כמו שכתוב בתורה`. קש"ת - הלכה יומית - ספירת העומר

עמודים