תולדות עבודת ה'
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (א) תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (ב) תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (ג) תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (ד) תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (ו) – מעמד הברית למרגלות הר סיני בשיעור הקודם התחלנו לעיין בבניין המזבח ושתים עשרה המצבות למרגלות הר סיני המתוארים בסוף פרשת משפטים. עסקנו ביחס בין מיקום המזבח למיקום שבירת הלוחות, וממילא בהשלכות סוגיה זאת על קדושת הר סיני. תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (ז) – מעמד הברית למרגלות הר סיני (ב) בשנת תשע"ד בכוונתנו להמשיך ולעסוק בתולדות עבודת ה' במזבחות, ולאחר מכן לעסוק באופן ממוקד יותר במבנה המזבח במשכן ובמקדש ובמשמעות כלי זה בין שאר כלי המקדש. בשיעור זה, נעסוק ביחס בין המזבח למצבות הנבנים על ידי משה למרגלות ההר ובקרבנות העולות והשלמים שהוקרבו במסגרת הברית עולה ומשמעותם. תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (ח) – מעמד הברית למרגלות הר סיני (ג) בשיעור זה נעסוק בפרט אחד מתוך כריתת הברית והוא הזאות הדם. אנו מוצאים במהלך כריתת הברית שתי הזאות: על המזבח ועל העם. נבקש לבחון את המשמעויות השונות של מעשה זה במכלול כריתת הברית וכן לברר על מי נזרק הדם. תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (ט) – מעמד הברית למרגלות הר סיני (ד) בשיעור זה נעמוד על זהות "נערי בני ישראל", וכן על השאלה היאך מתרחש המעבר מעבודה במקדש שנעשית על ידי הבכורות אל הכוהנים ובאיזה שלב. תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (י) – מעמד הברית למרגלות הר סיני (ה) בשיעור זה ברצוננו לבחון את פרטי העבודה למרגלות הר סיני ולטעון כי אופייה מקביל וזהה בפרטים רבים לעבודת המשכן, כך שניתן לומר כי במעמד הר סיני המפורט בתורה בפרשיות יתרו ומשפטים במובן מסוים כבר הוקם המשכן, והברית למרגלות הר סיני היא חלק מהותי מכך. כאמור, הטענה המרכזית של שיעור זה הינה כי למרגלות הר סיני כבר הוקם "מקדש" בתבניתו ההלכתית, נקבעו האנשים שישרתו בו וכך גם המזבחות, הכלים והלכות הבאת הקרבן. באופן מעשי, החל ממעמד כריתת הברית ואילך החלה עבודת הקרבנות בהתמדה, והמקום המשיך לשמש כמוקד לעבודת הציבור עד להקמת המשכן כמעט שנה לאחר מכן. תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (יא) – מעמד הברית למרגלות הר סיני (ו) בשיעור הקודם, הבאנו מספר ראיות לקשר הישיר בין הברית למרגלות הר סיני ומעמד הר סיני לבין המשכן. בשיעור זה נביא ראיות נוספות לקשר ביניהם ולמשמעותו. תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (יב) – איסור הבמות (א) את השיעורים האחרונים הקדשנו להיבטים שונים של הברית הנכרתת למרגלות הר סיני. בפרשיות הבאות התורה עוסקת בציווי ה' את משה על בניין המשכן ואחר כך בחטא העגל ובתיקונו, כאשר בניין המשכן באופן מעשי מפורט בפרשיות ויקהל-פקודי . מציאות המשכן משפיעה באופן ישיר על כל אופי העבודה של בני ישראל את הקב"ה במובנים רבים, בריכוז העבודה דווקא במשכן, באיסור שחיטה מחוץ למשכן וגם בהבנת תפקיד הדם של הבהמה הנשחטת שצריך להיות מוזה על המזבח. בכוונתנו בשיעורים הקרובים לעסוק בסוגיות השונות כשחלק מן הסוגיות משולבות אחת בשניה. ברצוננו לבחון את ההבדלים והמשמעויות של בניין המשכן בקשר לעבודת ה' במזבחות. על מנת להבין את השתלשלות עבדות ה' במזבחות נעמוד תחילה על איסור העבודה בבמות . תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (יג) – תולדות שחיטת חולין ואכילת בעלי חיים בשיעור הקודם התחלנו לעסוק בעניין איסור הבמות, והתייחסנו למציאות שלפני המשכן ולהקמת המשכן. בעקבות תיאור התורה בחומש ויקרא פרק י"ז התחלנו לבחון את יחס התורה לשחיטת חולין עם הקמת המשכן, והבאנו שלוש סיבות לאיסור שחיטת חולין במדבר. על מנת להבין לאשורו איסור זה, ברצוננו לבחון את יחסה של התורה כבר מתחילת בריאת העולם, לשחיטת חולין ולאכילת בעלי חיים. באיזה אופן השפיע מצבם הרוחני והמוסרי של אנשי חטא המבול על נושא זה, מה נתחדש בכך עם בניין המשכן ומה משתנה בעניין עם הכניסה לארץ. תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (יד) – תולדות שחיטת חולין ואכילת בעלי חיים (ב) בשיעור הקודם התחלנו לבחון את תולדות שחיטת החולין. מעבר לשלבים הראשונים בהם אדם הראשון שאכל עד עתה זרע ועץ פרי אוכל מעתה ירק עשב כבעלי החיים עקב חטאו, נשאלת השאלה, ממתי מותר לאדם לאכול את בעלי החיים. ראינו מספר מפרשים המבינים כי מתחילה הבריאה מותר לאדם לאכול בעלי חיים. בשיעור זה, נתבונן בדעה המרכזית בחז"ל ובראשונים על פיה ההיתר לאכול מבעלי החיים ניתן רק לאחר המבול. בהקשר זה, יש לעסוק בשתי סוגיות, האחת – מדוע לאסור על אכילת בעלי חיים, השניה – מדוע לאחר המבול להתיר לאדם את אכילת בעלי החיים. תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (טו) – תולדות שחיטת חולין ואכילת בעלי חיים (ג) לאחר שעסקנו בשאלה מדוע נאסר הבשר לאדם הראשון ברצוננו להתייחס לשאלה מדוע הותר הבשר לאחר המבול. תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (טז) – תולדות שחיטת חולין ואכילת בעלי חיים (ד) בשיעור הקודם התחלנו לסקור את הסיבות להיתר אכילת בשר לאחר המבול. הזכרנו בינתיים שתי סיבות: שינויים מציאותיים שאירעו והצריכו היתר אכילה, וכן התעלות רוחנית של האדם שהתירה לו לאכול מבעלי החיים הנמוכים ממנו. בשיעור זה נמשיך לסקור את האפשרות לפיה היתר האכילה נובע ממעמדו הגבוה של האדם תוך הסבר מה אירע לאחר המבול שהתיר זאת. תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (יז) – תולדות שחיטת חולין ואכילת בעלי חיים (ה) לאחר שבחנּו בשני השיעורים האחרונים את הדעות על פיהן הותר בשר לאכילה מסיבות מציאותיות או בגלל מעלתו של האדם, נתבונן בשיעור זה בעמדה לפיה היתר אכילת הבשר מסמל את הירידה הרוחנית של האדם בעקבות החטאים שהביאו למבול. לפני כן, נתייחס לדעה מעניינת לפיה ישנו קשר בין היתר בשר תאוה לבין אכילת הבשר כקרבן. תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (יח) – תולדות שחיטת חולין ואכילת בעלי חיים (ו) בשיעורים האחרונים עסקנו בהרחבה בסוגיה של משמעות היתר אכילת בעלי החיים. היתר זה מבטא שינוי דרמטי ביחס לבעלי החיים, כשהדבר מלווה גם במעבר מהרמוניה בין האדם לבעלי החיים למורא של האדם על בעלי החיים. הזכרנו כי בהקשר זה התורה מתייחסת לשתי סוגיות נוספות: איסור אכילת דם בעלי החיים ואבר מן החי, וכן איסור שפיכות דמים. בשיעור זה ברצוננו לבחון מדוע התורה אוסרת את דם בעל החיים ומה הקשר בין איסור זה לבין היתר אכילת בעלי החיים. תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (יט) – תולדות שחיטת חולין ואכילת בעלי חיים (ז) בשיעור זה נתייחס לכמה היבטים משלימים בעניין איסור אכילת דם. תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (כ) – תולדות שחיטת חולין ואכילת בעלי חיים (ח) לאחר שעסקנו בשיעורים האחרונים בהיבטים שונים באיסור אכילת הדם, בכוונתנו בשיעור זה להתייחס להמשך פרק י"ז בחומש ויקרא העוסק בכיסוי הדם. תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (כא) – תולדות שחיטת חולין ואכילת בעלי חיים (ט) לאחר שעסקנו בבחינת סוגית כיסוי הדם במקראות ובדברי חז"ל המתייחסים אליהם, בכוונתנו בשיעור זה לבחון את טעמו של חיוב כיסוי הדם בתורה. תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (כב) – תולדות שחיטת חולין ואכילת בעלי חיים (י) כהמשך לעיסוקנו בנושא כיסוי הדם, ברצוננו לבחון כעת מדוע נוהג ציווי זה דווקא בחיה ובעוף ולא בבהמה. תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (כג) – תולדות שחיטת חולין ואכילת בעלי חיים (יא) לאחר שעסקנו בשיעורים האחרונים בהיבטים שונים של יחס התורה לדם בכלל ולחובת כיסויו בשחיטת דם חיה או עוף בפרט, לאורך הפרקים המתאימים בספר בראשית ולאורך ספר ויקרא פרק י"ז , בכוונתנו להשלים את התבוננותנו בנושא הדם בעיון בפסוקים שבספר דברים פרק י"ב. תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (כד) – תולדות שחיטת חולין ואכילת בעלי חיים (יב) כשם שאמרנו בשיעור הקודם, בשיעור זה נסכם את יחס התורה לאכילת בעלי החיים ולדם, אך לפני שנעשה זאת, נשלים את עיוננו בשיעור הקודם, בהדגשה שבספר דברים: תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (כה) – איסור הבמות (ב) לאחר שעסקנו בשיעורים האחרונים בסוגיית שחיטת החולין ויחס התורה לכך, אנו חוזרים לעיין בסוגיית איסור הבמות (שאותה התחלנו בשיעור "תולדות עבודת ה' במזבחות י"ב"). ברצוננו להשלים היבט אחד הקשור בבשר תאווה לאור האמור בחומש דברים פרק י"ב, והוא האפשרות לראות באכילת הבשר לא רק היתר אלא מצווה. תולדות עבודת ה'
הרב יצחק לוי תולדות עבודת ה' במזבחות (כו) – איסור הבמות (ג) בשיעור זה, נשלים את סקירת המשנה על תולדות איסור והיתר במות מן הכניסה לארץ ועד בניין המקדש. בשיעורים הקודמים בנושא הבמות התייחסנו לשני פרקי זמן: לשלב הראשון – עד שלא הוקם המשכן, ולשלב השני – משהוקם המשכן במדבר. תולדות עבודת ה'

עמודים