נזיר דף ח - נזיר עולם ונזיר לעולם

  • הרב אביהוד שורץ

המשנה במסכת נזיר בדף ד' מביאה את דינו של "נזיר עולם" (מתוך השוואה לנזיר שמשון, שעליו הרחבנו את הדיבור בעיון לדף ד'). בגמרא שם מתברר, שעצם התופעה שלפיה אדם הופך עצמו לנזיר עולם נלמדת מנזירותו של אבשלום. הייחודיות בנזיר עולם הינה בכך שאף שהנזירות נמשכת לכל החיים, הרי שבפועל רשאי הנזיר להתגלח אחת לפרק זמן מסויים, שלגביו נחלקו התנאים בסוגיה שם בדף ד'.

והנה, הברייתא בדף ח' ע"ב מציינת נזירות עולם שונה:

"תנו רבנן: הריני נזיר כל ימי חיי, הריני נזיר עולם - הרי זה נזיר עולם, אפילו מאה שנה אפילו אלף שנים - אין זה נזיר עולם אלא נזיר לעולם".

היישום ההלכתי הוא, שהנזיר לעולם אינו רשאי להתגלח כלל, ואינו נהנה מאותן "תחנות עצירה" המקובלות בנזיר עולם.

נראה, שהבחנה זו שבסוגייתינו תסייע לחדד את המאפיין הייחודי שבנזירות עולם. דהנה לאור האמור כאן בברייתא, כתב הרמב"ם (נזירות, ג' י"ב):

"ומה בין נזיר עולם לנזיר לזמן קצוב? שהנזיר לזמן אסור לגלח עד סוף ימי נזירו שנאמר 'כל ימי נדר נזרו תער לא יעבור על ראשו עד מלאת הימים' (במדבר ו, ה), ונזיר עולם אם הכביד שערו מקל בתער משנים עשר חדש עד שנים עשר חדש, ומביא קרבנו שלש בהמות כשיגלח שנאמר 'ויהי מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו' (שמואל ב, יד, כו), ואבשלום נזיר עולם היה, ודבר זה הלכה היא מפי הקבלה".

נזיר לעולם פירושו נזירות ארוכה: כדרך שנזירות רגילה היא לשלושים יום, כך נזירות לעולם היא נזירות לימים רבים, עד ליום מותו של הנזיר.  נזיר עולם, לעומת זאת, הוא תופעה אחרת, המוגדרת לדעת הרמב"ם "הלכה מפי הקבלה". הייחודיות שבהלכה זו הוא ההיתר המחודש לגלח את השיער אחת לפרק זמן מסויים, ולדעת הרמב"ם אחת לי"ב חודש. תגלחת זו, שדנו המפרשים האם היא תגלחת גמורה, או רק "הקלה בתער", מלווה גם בהקרבת קורבנות, אלא שאף אותם אין לראות כקורבנות נזירות רגילים, שכן הנזיר לא נטמא ואף לא סיים את נזירותו.

הגרי"ז מבריסק (בחידושיו לנזיר, דף ד' ודף י"ג, ואפשר שרמז להגדרה דומה ה'מנחת חינוך', בעיונו במצוה שס"ח) ניסח את הדברים כך:

"דכיון דנזירות עולם עם נזירות סתם אין יכול להיות נזירות אחת, דשני מיני נזירות הם".

כלומר, נזיר עולם הוא עיקרון נפרד ועצמאי בהלכות נזירות. לאמור – אין מדובר על רצף של נזירויות ארוכות, כפי שציינו לעיל, אלא על נזירות ייחודית אשר מצד אחד הולכת ונמשכת לעולם, אך מצד שני קיימות בה אותן "תחנות עצירה" שהוזכרו לעיל. על יסוד ביאור זה מבהיר הגרי"ז את הסוגיה בדף י"ג, שם הסתפקה הגמרא האם כאשר אדם קיבל על עצמו נזירות רגילה ונזירות עולם, ניתן לצרף ביניהן. הגרי"ז הסביר, שהיות ומדובר על תופעות נפרדות, מסתפקת הגמרא האם יש מקום לחבר ולאחד ביניהן, או שמא לפנינו שתי חלויות נפרדות.

הקביעה שלפיה נזיר עולם הוא סוג ייחודי של נזירות באה לידי ביטוי בסוגיות שונות לאורך המסכת:

א. הגמרא להלן בדף ס"א דנה בשאלה האם גויים יכולים לנדור נזירות, ואגב השקלא וטריא מעלה את ההצעה שגוי יכול לקבל על עצמו נזירות רגילה, אך לא נזירות עולם. לכאורה, חלוקה כזו תמוהה, ואולם אם נבין שנזירות עולם היא תופעה הלכתית ייחודית, אשר שונה במהותה מנזירות רגילה, אפשר שיש מקום להצעה כזאת, אף שכאמור היא נדחית למסקנה.

ב. בגמרא להלן בדף מ"ז נאמר, שאם נזיר וכהן נתקלו במת מצוה – ייטמא הנזיר ואל ייטמא הכהן, שכן איסור הטומאה לכהן הוא איסור עולם. הרמב"ם (נזירות, ז' י"ג) פסק, שהוא הדין אף לנזיר עולם, שייטמא הוא ולא ייטמא הכהן. יש מן האחרונים (ראה מנחת חינוך, מצוה שע"ו) שדייקו מן הרמב"ם, שאמנם בנזיר עולם ובכהן – ייטמא הנזיר, אך אכן אילו יהיו נזיר רגיל ונזיר עולם, ראוי שייטמא הנזיר הרגיל. משמע, שנזיר עולם הוא עניין אחר, ו"חמור" יותר מנזירות רגילה.

ג. המבי"ט (בשו"ת, א' קע"ד) מתפלמס באריכות רבה עם אחד מרבני ירושלים, שיצא לחדש שנזיר עולם אינו יכול להתיר נדרו אצל חכם. אותו רב ירושלמי הניח, כנראה, שנזירות עולם קרובה בעניינה לנזירות שמשון. המבי"ט כאמור דוחה זאת מכל וכל, ולפחות לעניין התרת נדרים ושאלה על הנזירות, רואה נזירות עולם ככל נזירות אחרת. 

 

נעיר, לסיום, כי תופעה מעניינת היא שנזירות עולם נקשרת בדברי חז"ל לאישים לאורך ההיסטוריה: המקור המרכזי הוא מאבשלום, אך על פי מסורת חז"ל (במשנה בסוף נזיר, וברמב"ם הלכות נדרים פרק ג') גם שמואל היה נזיר עולם, ויש שדרשו שאף יוסף הצדיק היה נזיר עולם. בשונה משמשון, שלנזירותו היה קשר ישיר ומהותי לתפקידו כמושיעם של ישראל, הרי שביוסף ובשמואל נזירותם אינה קשורה בהכרח לתפקידם. נראה שכוונת חז"ל היתה ללמדנו, שיוסף ושמואל לא חיו חיים פרטיים, אלא מסרו והקדישו את עצמם לכלל ישראל. נזירותם העולמית אינה מהותית לתפקידם, אך היא מבטאת את העובדה שלאורך כל חייהם עד יום מותם, הם הקדישו עצמם לטובת מטרות ומשימות חשובות, הנוגעות לכלל עם ישראל. זו איפוא הייחודיות שבנזיר עולם.