נזיר דף כ – שלו קיים

  • הרב ירון בן צבי

במשנה שבסוגייתנו אנו למדים לעניין מקרה בו מספר אנשים קיבלו על עצמם נזירות כאשר כל מקבלי הנזירות שהו באותו הזמן ביחד; מכך שבמשנה מובאת דוגמה למקרה שבו כל אחד מהחבורה התפיס את הנזירות שלו בקודם אנו למדים שאם קבלת הנזירות לא נעשתה בדרך זו, במידה והותר לאחד לא הותר לכולם.

הסיבה לאבחנה זו היא שרק כאשר דעתו של כל אחד ממקבלי הנזירות הייתה שקבלת הנזירות הנה של כל הקבוצה ביחד אזי אם הותר לאחד הותר לכולם שכן התנאי לנזירות לא מתקיים. הראיה להסבר זה היא מהדוגמה של 'הריני נזיר ואת ואמרה אמן מיפר את שלה ושלו קיים', מכך אנו למדים שרק אם אמירתו הייתה שהוא לא מעוניין להיות נזיר אלא אם כן היא נזירה אז גם הנזירות שלו הייתה מותרת.

באופן זה בא לידי ביטוי גם השוני בין קבלת נזירות  לדיני נדרים. בקבלת הנזירות, יש לחלק בין מקרים שונים למרות שיש ביניהם דמיון מסויים. בנדרים, לעומת זאת, בפשטות כאשר בוטל חלק מהנדר אשר ללא קיומו ברור לכל כי לא הייתה על כך דעתו של הנודר, הנדר בטל; (כלומר, במקרה של פעולה אשר ללא האדם השני לא ניתן לעשותה, גם לאדם הראשון הותר שכן רק על דעת זה הוא קיבל על עצמו את הנדר ולא על דעת זה שיהיה צריך להתמודד עם משהו שאין ביכולתו לבד).