נזיר דף סג – שעת ידיעה או שעת טומאה

  • הרב ירון בן צבי

בסוגייתנו נידונה השאלה כמה ימים הנזיר סותר כשהוא נטמא בתוך ימי הנזירות, במקרה בו הידיעה על כך שנטמא היא רק לאחר שכבר מלאו ימי הנזירות אבל קודם התגלחת:

"בעי רמי בר חמא נטמא בתוך מלאת ונודע לו לאחר מלאת מהו בתר ידיעה אזלינן וידיעה אחר מלאת היא או לא ולמאי למיסתר"

ההתלבטות בגמ' היא האם משעה שהנזיר נטמא הוא יהיה צריך לסתור את כל ימי נזירותו, או  שמשעה שנודע לנזיר על כך שהוא נטמא הוא יהיה צריך לסתור רק שבעה ימים משום שהידיעה הייתה 'לאחר מלאת'.

על פניו התשובה לשאלתו של רמי בר חמא כבר מופיעה בדברי המשנה שטומאה ידועה סותרת את הנזירות אף אם נודע לנזיר על הטומאה לאחר התגלחת. אם כן, נראה לומר כי זמן הטומאה הוא שקובע ולא זמן הידיעה על ההיטמאות – לאחר התגלחת זמן הידיעה כבר לא רלוונטי שכן אותו אדם כבר סיים את תקופת הנזירות. הקושי באמור הוא שבהמשך הסוגיה המסקנה היא שהולכים דווקא אחר הידיעה על ההיטמאות ולא כפי האמור במשנה.

רבנו אשר מסביר כי האמור במשנה הוא שהולכים אחר שעת הידיעה על ההיטמאות ומה שנראה כסתירה אינו אלא שעל הנזיר לחזור ולהקריב את הקרבנות של הנזירות שוב אחרי שיטהר משום שכשהקריב את הקרבנות הקודמים התברר שהיה טמא; רק את הקרבנות הוא צריך להקריב אבל הוא לא סותר את ימי הנזירות שכן לאחר התגלחת הייתה הידיעה על ההיטמאות. לעומת זאת, כאשר נטמא אחרי שכבר גילח אין הוא צריך לחזור ולהקריב את הקרבנות.